פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 4858-05-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופטת ברק-ארז
כבוד השופט חאלד כבוב
העותר:
יאסר אבו צבחה
נגד
המשיבים:
1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
2. המועצה העליונה לתכנון ובניה ביו"ש
3. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
4. היחידה המרכזית לפיקוח
עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותר:
עו"ד סאיד קאסם
בשם המשיבים:
עו"ד מיה ציפין
פסק-דין
הנשיא יצחק עמית:
עניינה של העתירה שלפניי בהחלטת המשיב 1 (להלן: המפקד הצבאי) מיום 20.4.2026 לדחות את בקשת העותר להחרגת שטח המקרקעין עליו בנוי "מבנה דיר צאן" מושא תיק בב"ח 28/20 הממוקם באזור דרום הר חברון (להלן: הבינוי), מתחומי שטח אש 918 (להלן: שטח האש), ולמתן אישור לקידום הליכי תכנון בעניינו.
1. בעניינו של הבינוי מושא העתירה, הוצא צו הפסקת עבודה ביום 27.1.2020, בו תואר הבינוי כ"מבנה בלוקים ופח כ-80 מ"ר משמש לדיר". ביום 17.2.2020 התקיים דיון בוועדת המשנה לפיקוח אזור יהודה ושומרון (להלן: ועדת המשנה לפיקוח) בהריסת הבינוי, במסגרתו מסר בא-כוח העותר כי לא ידוע לו שיש למבנה היתר בנייה. בהמשך לכך, החליטה ועדת המשנה לפיקוח להוציא צו סופי להפסקת עבודה והריסה ביחס לבינוי, ועל מתן ארכה של 30 ימים לעותר לממש את הוראות צו ההריסה.
2. ביום 16.3.2020 הגיש העותר הודעה על הגשת בקשה להיתר ביחס לבינוי לצורך הכשרתו בדיעבד. בהמשך, ביום 7.6.2021 נשלח לבא-כוח העותר זימון לדיון בוועדת המשנה לפיקוח, לו צורפו ממצאי בחינת לשכת התכנון ביחס לבקשת ההיתר. ביום 13.6.2021 שלח העותר את התייחסותו לממצאים אלה.
3. ביום 21.11.2022 דנה ועדת המשנה לפיקוח בהיתר והחליטה לדחות את הבקשה על הסף, בשל היעדר היתכנות להכשרתו, בין היתר, עקב הימצאות הבינוי בתוך תחום שטח האש וריחוקו ממרכזי בינוי מוסדרים. ביום 30.11.2025 דנה ועדת המשנה לתכנון ולרישוי אצל המשיבה , בערר שהגיש העותר על החלטה זו וקבעה כי לא מצאה הצדקה תכנונית להתערב בהחלטת ועדת המשנה לפיקוח וזאת משורה של נימוקים, להלן העיקריים שבהם: לעותר זיקה חלקית לקרקע בלבד – חלקו בה הוא 14/134; נמדד רק חלק קטן מהחלקה המקורית; הבינוי לא תואם את ייעוד הקרקע בתוכנית המתאר 5RJ; והבינוי מצוי בתחום צו סגירה צבאי של שטח האש. בהקשר זה ציינה הוועדה כי טענות העותר בדבר היעדר הצורך בשטח האש והשימוש בו נשללו על ידי המפקד הצבאי בעמדה שתוקפה בחודש יוני 2025. ביום 23.12.2025 נשלחה לבא-כוח העותר ההחלטה ובצידה הודעה כי בעקבות דחיית הערר צו ההריסה עומד בתוקפו וניתנת לעותר ארכה של 14 ימים לממש בעצמו את הוראות צו ההריסה.
4. ביום 1.1.2026 הגיש העותר בקשה להחרגת שטח הבינוי מתחומי שטח האש ולמתן אישור להכשרת המבנה, וביום 20.4.2026 מסרו המשיבים לבא-כוח העותר את החלטת המפקד הצבאי הדוחה את בקשתו. ההחלטה התבססה על פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 413/13 אבו עראם נ' שר הביטחון (4.5.2022) (להלן: עניין אבו עראם) ונדרשה לחיוניותו של שטח האש הנחוץ לאימוני כוחות הצבא, אשר המבנה מושא העתירה מצוי במרכזו.
5. בעיקרו של דבר, העתירה מכוונת נגד החלטה זו. חרף האמור, הועלו בה טענות נרחבות בנוגע לזכויותיהם של העותר וכל תושבי אזור מסאפר יטא.
6. בהחלטתי מיום 4.3.2026 הוריתי למשיבים להגיש תגובה מטעמם לעתירה ולבקשה למתן צו-ביניים, וכן הוריתי על מתן צו-ארעי למניעת הריסת המבנה עד למתן החלטה אחרת, בכפוף להיעדר שינוי במצב הבינוי ולהיעדר קיומם של צרכי לחימה דחופים או צרכי ביטחון מובהקים. ביום 6.8.2026 הגישו המשיבים בקשה לדחיית העתירה על הסף, בגדרה טוענים המשיבים כי העתירה מעלה טענות דומות או זהות לעתירה שנדחתה לאחרונה (בג"ץ 49121-12-25 מוחמד נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (24.12.2025) (להלן: עניין מוחמד)), וכמוה היא אינה מתמודדת עם קביעותיו של בית המשפט בעניין אבו עראם).
7. עיון בעתירה ובבקשת המשיבים על נספחיהן מעלה כי טענות העותר, רובן ככולן, חוזרות בנוסחן ובמהותן על הטענות שהועלו בעתירה בעניין מוחמד. כמו כן, כמו בעניין מוחמד, הועלו בה טענות כוללניות המנותקות מעובדות המקרה. העתירה נדרשה באופן כוללני למבני מגורים של העותר ואחרים כדוגמתו, הגם שבעיקרו של דבר העניין שהוליד את העתירה היה קונקרטי ונסב על מבנה מסוים של דיר צאן.
8. בשולי הדברים ראוי להוסיף, מבלי לנקוט עמדה, כי העתירה כאן נסבה על מקרה שנופל ל"גרעין" ההכרעה בעניין אבו עראם, בהתייחסותה ל"חלק הרטוב" של שטח האש שבו מתקיימים אימונים מסכני חיים.
9. אשר על כן העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, אציע כי לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ה' באלול התשפ"ו (18.8.2026).
יצחק עמית
נשיא
דפנה ברק-ארז
שופטת
חאלד כבוב
שופט