פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 48276-09-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
פלוני
נגד
המשיבים:
1. פלונית
2. מחלקה לשרותים חברתיים - מ.א. משגב
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות בתלה"מ 19916-05-22 מיום 27.8.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת הבכירה מאיה לוי
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת הבכירה מ' לוי) מיום 27.8.2025 בתלה"מ 19916-05-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. המערער והמשיבה הם בני זוג לשעבר ולהם שלושה ילדים משותפים. בין הצדדים התגלעו סכסוכים שונים שבעטיים ניהלו ועודם מנהלים הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה. עניינו של ההליך מושא הערעור הוא בתביעה רכושית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף אשר הגישה המשיבה נגד המערער לפני למעלה משלוש שנים וחצי. תחילה נדון ההליך בפני מותב אחר, אולם בעקבות החלטת אותו מותב לפסול את עצמו, מנוהל ההליך מזה כשלוש שנים בפני המותב שפסילתו מתבקשת במסגרת ערעור זה.
2. ביום 19.8.2025 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. בעיקרו של דבר, המערער טען כי החלטות שונות שהתקבלו על ידי המותב לאורך שלבי ההליך היו מוטות לטובת המשיבה, וכי בית המשפט אפשר לה להאריך את ההתדיינות בין הצדדים תוך פגיעה בזכויותיו. לטענתו, התנהלות זו הביאה לכך שבית המשפט "הפך כלי שרת בידי התובעת [המשיבה בהליך דנן– י"ע]". עוד הוסיף המערער כי הוא "מוצא עצמו מפחד" להגיש תגובות לבקשות המשיבה וזאת "מהטעם שבהחלטות עולות רמיזות כאילו אם יתנגד יחויב בהוצאות".
3. לאחר שהוגשה תגובת המשיבה לבקשת הפסלות, ביום 27.8.2025 דחה המותב את הבקשה, בקבעו כי היא אינה מעלה חשש למשוא פנים או לפגם בניהול ההליך. המותב ציין כי טענות המערער שלפיהן נדרש בית המשפט שלא לצורך לבקשות המשיבה אינן יכולות לעמוד, שכן מתפקידו לדון בכל בקשה המוגשת על ידי מי מהצדדים, גם אם תוצאתה אינה מיטיבה עם אחד מהם. עוד הודגש כי לאורך ההליך ניתנה לצדדים זכות טיעון מלאה וכי טענותיהם נשקלו במלואן, ואולם הובהר כי מקום שבו צד אינו מקיים החלטות או מגיש בקשות חוזרות לעיון חוזר, עשויה התנהלות זו להצדיק חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה. לבסוף ציין המותב כי אף שהיה מקום לחייב את המערער בהוצאות בגין הגשת הבקשה, נמנע מלעשות כן מתוך רצון להרגיע את המצב ולהתחשב ב"תחושתו הסובייקטיבית" של המערער.
4. מכאן הערעור שבפניי, שבו שב המערער – שאינו מיוצג, אף שהיה מיוצג בעת הגשת בקשת הפסלות – על עיקר טענותיו. לטענתו, החלטות שונות שניתנו במהלך ההליך מלמדות על הטיה ברורה מצדו של המותב, בין היתר משום שהמשיבה הורשתה להגיש בקשות חוזרות בסוגיות שכבר הוכרעו, באופן שגרר את התמשכות ההליך. עוד טוען המערער כי אף שהותר לו להגיב לכל בקשה, הדבר נעשה, לדבריו, תחת איום של חיוב בהוצאות, וכי בית המשפט לא התייחס כלל לטענותיו.
5. דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הינו התקיימותן של נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב היושב בדין (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). לא מצאתי כי נסיבות אלה מתקיימות במקרה דנן.
6. בענייננו, טענות המערער ממוקדות באי שביעות רצונו מהתנהלותו הדיונית של בית המשפט לענייני משפחה ומהכרעותיו הקונקרטיות בבקשות שונות שנידונו לאורך ההליך. ואולם, טענות אלה הן השגות "ערעוריות" מובהקות שאינן מקימות עילת פסלות, והמקום הראוי להעלותן הוא במסגרת הליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 44009-11-24 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (1.12.2024); עפ"ס 64067-09-24 קריית חנוך מבשרת ציון בהרי ירושלים נ' קול מבשר בהרי ירושלים, פסקה 8 (11.11.2024)). לא למותר לציין כי אף הבעת ביקורת על בעל דין או על בא-כוחו, כמו גם ציון האפשרות לחייבו בהוצאות, אינם מקימים עילת פסלות מניה וביה (עפ"ס 69294-03-25 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (11.6.2025)). מכל מקום, לא מצאתי שיש בטענות המערער כדי להקים בנסיבות העניין חשש ממשי למשוא פנים.
אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י' כסלו תשפ"ו (30 נובמבר 2025).
יצחק עמית
נשיא