פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 47044-07-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
עו"ד דימיטרי סדיקוב
נגד
המשיב:
מנחם צבי כהן
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ג' הימן) בת"א 5430-02-24 מיום 13.7.2026
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בשטר לביצוע שהגיש המערער ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, אשר המשיב התנגד לביצועו. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט ג' הימן) קבע כי די בטענות המשיב כדי ליתן לו רשות להתגונן, והורה למערער להגיש את ראיותיו. בהמשך, התקיים דיון קדם-משפט במעמד הצדדים, ולאחריו ניתנה החלטת המותב, לפיה הכרעתו של המותב בהליך נדרשת רק למערכת-היחסים שבין המערער לבין המשיב וכי על פי החומר בתיק, עלול להיות קושי ממשי להוכיח כי המשיב חב אישית למערער את הסכום הנתבע (להבדיל מאלה שעבורם קיבל, לכאורה, המערער את השטר). בהתאם, נקבע בהחלטה כי באפשרות המערער להודיע עד למועד שנקצב בה אם הוא מבקש לתקן את כתב התביעה, אחרת יהא מוסמך בית המשפט לסלק את התביעה או לדחותה. בעקבות זאת, הגיש המערער הודעה, לה צירף מסמכים שנועדו להוכיח את מעמדו בתביעה. ביום 22.1.2026 דחה המותב את התביעה לפי תקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאחר שהגיע למסקנה כי המערער "כשל מלהרים את הנטל כי הוא בעל-דין נכון כ'תובע' וכי את סכום התביעה יש לשלם לכיסו"; וכן כי המשיב אינו "נתבע" נכון ביחס לעילת התביעה הנטענת, משלא היה צד להסכם בגינו מתבקש ביצוע השטר.
2. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו – ע"א 45220-03-26 סדיקוב נ' כהן (1.7.2026) (סגנית הנשיא, א' כהן) התקבל, תוך שנקבע כי "תביעה שטרית שתחילתה בבקשה לביצוע שטר נותרת תביעה שטרית גם לאחר הגשת התנגדות ומתן רשות להתגונן" [ההדגשה במקור – י"ע]; וכן, כי "מקום שבו קיימת מחלוקת עובדתית בין הצדדים הנוגעת לעילה השטרית או לעסקת היסוד, אין מקום שבית משפט ידחה התביעה על הסף בשלב קדם המשפט ללא בירור עובדתי". כתוצאה מכך, בוטל פסק הדין, ונקבע כי "התיק יוחזר לערכאה הדיונית לצורך המשך דיון ובירור עובדתי ומשפטי לגופו של עניין". למחרת פסק הדין, ביום 2.7.2026, הורה המותב למערער להגיש את ראיותיו ככל שיחפוץ בכך, עד ליום 14.7.2026 והתיק נקבע לדיון הוכחות ליום 20.7.2026.
3. ביום 5.7.2026 הגיש המערער בקשת פסלות ובצידה בקשה לעיכוב ההליך, במרכזה טען כי המותב גיבש עמדה ברורה ביחס לגרסתו של המערער, למשמעות הראיות שהוצגו וליכולת התביעה להתברר לגופה. המערער טען כי פסק דינו של המותב מציג עמדה מהותית ביחס לליבת המחלוקת, משקבע, בין היתר, כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. עוד טען המערער כי קביעת המועד הקרוב לשמיעת הוכחות, אינו מאפשר היערכות דיונית ראויה, לרבות בחינת הצורך להתאמת כתבי טענות ותצהירים, הבאת ראיות נוספות, זימון עדים או הסדרת ייצוג משפטי. נטען כי הדבר עשוי ללמד על כך שאין בכוונת המותב לקיים בירור מחודש ומלא של המחלוקת.
4. ביום 13.7.2026 דחה המותב את בקשת הפסילה, תוך שהבהיר כי בלב פסיקת ערכאת הערעור מצויה הקביעה כי היה על המותב לקיים בירור לגופן של ראיות ולא לדחות את התביעה על הסף. עוד ציין כי בירור זה ייערך "בלב פתוח לגמרי", כאשר אם יתברר למותב שהמסקנות בפסק הדין אינן נכונות לא יהסס לקבוע אחרות תחתן. אשר למועד הדיון, ציין המותב כי המועד נקבע משום שהתפנה למותב מועד ביומנו, ובשים לב להיקף המחלוקת והראיות, כאשר ממילא עמדו למערער חודשים ארוכים להגשת ראיותיו, ולא נתבקשה ארכה מטעם המערער – עורך-דין, המייצג גם את עצמו בהליך – כדי להסדיר את ייצוגו המשפטי. עוד נקבע כי אין כל יסוד לדרישה לביצוע יתר ההתאמות הנטענות על ידי המערער.
מכאן הערעור שלפניי.
5. דין הערעור להידחות. כידוע, העובדה שההליך הוחזר לטיפולו של המותב בעקבות החלטתה של ערכאת הערעור אינה כשלעצמה פוסלת אותו מלדון בעניינם (ראו: עפס"פ 18056-07-26 ויזלר נ' פפר, פסקה 6 (16.7.2026); "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (10.3.2026)). אף איני סבור כי קביעת המועד הקרוב לשמיעת הוכחות עשויה ללמד על כוונה כלשהי של המותב שלא לקיים בירור מחודש ומלא במחלוקת. בשורה התחתונה לא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
6. סוף דבר, שהערעור נדחה ועמו גם הבקשה לעיכוב ההליך מטה. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ה' אב תשפ"ו (19 יולי 2026).
יצחק עמית
נשיא