שהנאז חליל נ. שר הפנים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 45915-06-26 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. שהנאז מוסטפא שיך ד'יאב ח'ליל 1. חכם יוסף נג'יב ח'ליל נגד המשיבים: 1. שר הפנים 2. רשות האוכלוסין וההגירה 3. השר לביטחון פנים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד סיף אלדין ותד פסק-דין המשנה לנשיא נעם סולברג: העותר, כך לדבריו, יליד שנת 1972 ותושב הכפר נזלת-עיסא באזור יהודה ושומרון; בשנת 1997, נישא לעותרת – אזרחית ישראלית, המתגוררת בפוריידיס, ולהם שני ילדים משותפים. בעתירה, מגוללים העותרים את השתלשלות ההליכים בעניינו של העותר. תחילתם, בשנת 2012, עם מתן היתרי מת"ק לעותר; ההיתרים הוארכו מעת לעת, עד שבחודש אוגוסט 2023, הוּמלץ על-ידי משטרת ישראל שלא להאריכם עוד, בשל קיומו של מידע חסוי הקושר את העותר לביצוע עבירות פליליות. בהתאם לעמדת המשטרה, לא הוארך ההיתר האחרון שניתן לעותר, ותוקפוֹ פקע ביום 6.11.2023. בקשת העותר לקבלת רישיון ישיבה ארעי – נדחתה בהחלטת מנהל איחוד משפחות מיום 14.7.2024, נוכח עמדת המשטרה שנותרה בעינה. ערר שהגיש העותר לבית הדין לעררים, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 – נדחה. זאת, לאחר שבית הדין עיין בחומר המודיעיני החסוי, ומצא כי הוא מבסס, באופן עדכני, את עמדת המשטרה על מעורבותו של העותר בפלילים ועל הסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור (תיק ערר (י-ם) 2583-24). גם ערעור מינהלי שהגיש העותר – נדחה, תוך שבית המשפט לעניינים מינהליים הצטרף למסקנתו של בית הדין לעררים, לאחר שעיין אף הוא בחומר החסוי בדבר מעורבותו הפלילית של העותר (עמ"נ 40673-11-24). ידי העותרים לא רפו גם לאחר דחיית ערעורם על-ידי בית המשפט לעניינים מינהליים, והם הגישו לבית משפט זה בקשת רשות לערער ב'גלגול שלישי'; הבקשה – נדחתה אף היא, בהחלטת השופטת י' וילנר מיום 5.10.2025, תוך שצוין: "הערכאות קמא התרשמו באופן בלתי-אמצעי מהחומר החסוי ומסקנתם החד-משמעית הייתה כי [העותר] קשור לעבירות פליליות המקימות מניעה להארכת ההיתר שניתן לו או להעניק לו רישיון ישיבה ארעי" (בר"מ 35673-09-25 ח'ליל נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (5.10.2025) (להלן: בר"מ 35673-09-25)). כעת, בעתירה שלפנינו, התבקש כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתם מיום 14.7.2024, שדחתה את בקשת העותרים "למתן מעמד, בישראל, עבור העותר [...] ו/או להארכת תוקף היתר השהייה בישראל של העותר ו/או ל'שדרוג' מעמדו של העותר, בישראל, ולהעניק לו מעמד של תושב ארעי (א/5)"; וכן, לנמק "מדוע לא יורו כי 'המידע החסוי', של משטרת ישראל, ששימש בסיס לדחיית בקשת העותרים להארכת תוקף מעמד העותר בישראל, אינו רלוונטי עוד לבקשה לאחמ"ש [לאיחוד משפחות – נ' ס'], ואין לבסס עליו עוד כל מסקנה בהחלטה בבקשה למתן מעמד בישראל עבור העותר". לצד העתירה, הוגשה בקשה למתן צו ביניים, המורה למשיבים או מי מטעמם "להימנע מהרחקתו של העותר מישראל", עד להכרעה בעתירה דנן. דין העתירה להידחות על הסף. עיון בכתב העתירה ובנספחיה, מעלה כי הטענות שמעלים העותרים, זהות במהותן – ובחלקים לא מבוטלים, אף בניסוחן – לטענות שהועלו על-ידם במסגרת שׁוּרת ההליכים המשפטיים שבהם נקטו – החל מן הערר לבית הדין לעררים, עבור דרך הערעור המינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים, וכלה בבקשת רשות הערעור לבית משפט זה; טענות אלו, נדחו כולן על-ידי הערכאות השיפוטיות השונות. עתה, אותן טענות שבות ומופיעות בגדרי העתירה דנן, בניסיון להביא לשינוי התוצאה בעניינו של העותר, ובכך לחתור, הלכה למעשה, תחת החלטות חלוטות שניתנו. כזאת, לא ניתן לקבל. כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות שיפוטיות אחרות, לא כל שכן שאינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו בשבתו כבית משפט עליון לערעורים. לא פעם, גם לא פעמיים, הוסבר וגם הודגש: "לא ניתן להלום מצב שבו עותר 'מנסה את מזלו' בהעלאת טענה לפני ערכאה שיפוטית מסוימת, תוך עמידה על כך שאותה ערכאה מוסמכת להכריע בשאלה המובאת לפניה, ומשלא צולחת דרכו הוא פונה לבית משפט זה ומבקש הכרעה באותה טענה בדיוק" (בג"ץ 1139/24 סעיד נ' רשות הפיתוח – רשות מקרקעי ישראל, פסקה 13 (29.5.2024); ראו גם, מִני רבים: בג"ץ 73253-08-25 כהן נ' המחלקה לחקירת שוטרים, פסקה 3 (3.9.2025)). על כל אלה יש להוסיף את השיהוי שנפל בהגשת העתירה, המכוונת בראש ובראשונה, אף כהגדרת העותרים, כלפי ההחלטה מיום 14.7.2024 שלא ליתן רישיון ישיבה ארעי לעותר, כמו גם כלפי ההחלטות החלוטות שניתנו בהמשך לכך על-ידי ערכאות השיפוט השונות (האחרונה שבהן, כאמור, ביום 5.10.2025); הצדקה לשיהוי זה שדבק בעתירה – לא מצאתי בדברי העותרים, ודי היה בו לבדו כדי להביא לדחיית העתירה. לא למותר להזכיר, כי ככל שיחוּל שינוי נסיבות מהותי ורלבנטי בעניינו של העותר, הרי שכפי שכבר הובהר, "בפני [העותרים] פתוחה האפשרות להגיש בקשה חדשה בעתיד, אשר תיבחן על ידי המשיבה והמשטרה על פי הנסיבות העדכניות שישררו באותה עת" (בר"מ 35673-09-25, פסקה 9). מכל מקום, עתירה לבית משפט זה אינה האכסניה המתאימה לדון בכך. העתירה נדחית אפוא בזאת; ממילא, נדחית עִמה גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא נתבקשה תגובה, ומטעם זה בלבד, יחובו העותרים לאוצר המדינה בהוצאות על הצד הנמוך: 2,500 ש"ח. ניתן היום, י' תמוז תשפ"ו (25 יוני 2026). נעם סולברג משנה לנשיא יעל וילנר שופטת רות רונן שופטת