פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 45204-03-26
לפני:
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופט יחיאל כשר
העותר:
סאמי חלף
נגד
המשיב:
האפוטרופוס לנכסי נפקדים
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד איימן אבורייא; עו"ד הישאם הווארי
פסק-דין
השופט עופר גרוסקופף:
עניינה של העתירה שלפנינו הוא בדרישה למתן פיצויים ראויים בגין נטילת מניותיו של סבו המנוח של העותר בחברה לטחינה ולמסחר בע"מ (להלן: המניות ו-הסב המנוח, בהתאמה), מכוח חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 (להלן: חוק נכסי נפקדים).
קדמה לעתירה דנן תביעה שהגיש העותר, באמצעות בא-כוחו בעתירה דנן, לבית המשפט המחוזי בחיפה, בדרישה לבטל את ההכרזה על הסב המנוח כנפקד, שניתנה מכוח חוק נכסי נפקדים, וכפועל יוצא להורות על השבת מניותיו (ת"א 25896-10-20). ביום 6.12.2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי (כב' השופט הבכיר יצחק כהן) אשר דחה את התביעה, בנמקו כי בנסיבות המקרה "נראה הדבר שלא ניתן יהיה להעניק לתובע את הסעד שהוא עותר לו, ועל התובע למצות את זכויותיו מול האפוטרופוס לנכסי נפקדים בהליכים מתאימים שעניינם שחרור התמורה עבור המניות". על פסק דין זה לא הוגש ערעור על ידי מי מהצדדים.
בחלוף למעלה מ-4 שנים מאז ניתן פסק הדין האמור, הגיש העותר את העתירה דנן, תוך שציין על אודות ההליך האמור אך לא מעבר לכך. לפיכך, ביום 20.3.2026 התבקש העותר להבהיר מה נעשה בהתאם לפסק הדין האמור, ומה לשיטתו היחס בין אשר נקבע בו לבין המבוקש בעתירה דנן.
ביום 30.4.2026 מסר בא-כוח העותר כי מאז מתן פסק הדין הנזכר לא יזם מרשו פנייה כלשהי לאפוטרופוס לנכסי נפקדים "מטעמי יעילות", שכן לטענתו פנייתו הייתה נתקלת בסירוב ידוע מראש, דבר שממילא היה מביא להגשת העתירה דנן. לפיכך, העתירה הוגשה "באופן ישיר, בבחינת דילוג על תחנה מיותרת במעלה המסלול אשר ידוע כי יהיה בבחינת 'דרך חתחתים' עד אשר יפגוש העותר את הפיצויים שמגיעים לו בדין".
אפס, לדרך הילוכם של העותר ובא-כוחו לא ניתן להיעתר. כפי שנפסק לא אחת, דרישת מיצוי ההליכים היא דרישה מהותית אשר נועדה לאפשר לרשות לבחון את הטענות ולהכריע בהן, באופן אשר עשוי לייתר את הגשת העתירה או למקד את המחלוקות בין הצדדים (בג"ץ 5682/20 קוביצקי נ' שר הפנים, פסקה 14 (9.9.2020); בג"ץ 8361/20 שקיר נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (7.10.2021); בג"ץ 37947-12-25 גלובוס אינטרנשיונל השקעות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל ועדת האתיקה הארצית, פסקה 5 (20.1.2026)). הערכת העותר ובא-כוחו המלומד כי פנייה לרשות לא תועיל לקידום העניין, אינה פוטרת אותם מהחובה לבצעה – והרי אף מבחינת האל-הכל-יכול נאמר כי "הַכֹּל צָפוּי, וְהרְשׁוּת נְתוּנָה" (משנה אבות ג', ט"ו); ואם כך ביחס למי שהעתיד הוא בידיעתו, טוב שינהגו לפי כלל זה גם בני האדם, ואפילו הם עורכי דין בקיאים ובעלי ניסיון (ראו והשוו: בג"ץ 6306/20 בראשי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 7 (16.9.2020); בג"ץ 2482/23 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' ראש ממשלת ישראל (26.3.2023)).
נוכח האמור, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"א סיוון תשפ"ו (27 מאי 2026).
עופר גרוסקופף
שופט
אלכס שטיין
שופט
יחיאל כשר
שופט