פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 43078-01-25
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית
המערערים:
1. פלוני
2. פלוני
נגד
המשיבה:
פלונית
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתלה"מ 69676-08-23 מיום 2.1.2025 שניתן על ידי כב' השופט ליאור ברינגר
בשם המערערים:
עו"ד ישי מאירסדורף; עו"ד רינה מיוחס
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט ל' ברינגר) מיום 2.1.2025 בתלה"מ 69676-08-23 ותלה"מ 69582-08-23 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.
1. המשיבה הגישה שתי תביעות (הן התביעות שבהן מתבקשת פסילת המותב מלשבת בדין) נגד בן זוגה לשעבר (להלן: בן הזוג) והמערערים למתן פסק דין הצהרתי לפיו נכסים הרשומים על שמם של המערערים נמצאים למעשה בבעלותו של בן הזוג, ולכן המשיבה זכאית להירשם כבעלים במשותף ולקבל לכל הפחות מחצית מהזכויות בנכסים במסגרת איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: תיקי הדירות). כמו כן, המשיבה הגישה תביעת מזונות ומדור קטינים, ולצידה בקשה לפסיקת מזונות זמניים (תלה"מ 62422-10-24; להלן: תיק המזונות). שלושת ההליכים נידונים בפני אותו המותב.
2. ביום 2.12.2024 התקיים דיון הוכחות בתיקי הדירות, במהלכו העידו המשיבה; המערערים; ובעלת הדירה בבת ים. חקירתה החוזרת של בעלת הדירה (להלן: העדה) הופסקה לאחר שהיא עזבה את דוכן העדים, וכך נכתב בפרוטוקול הדיון:
"כב' הש' ברינגר: תאמרי מה שגברתי רוצה, רק לפני כן צריך לציין לפרוטוקול, העדה עזבה את דוכן העדים, יצאה מאולם בית המשפט וסירבה להמשיך לענות לשאלות עכשיו גברתי תענה מה שרוצה.
עו"ד אלפנדרי [באת כוח בן הזוג]: עם כל הכבוד לאדוני וממרום שנותיי אדוני, אני סבורה שלא הייתה כל הצדקה לצעוק על העדה, להרים את הקול על העדה, ולכן חקירתי החוזרת נפסקה באמצע אדוני וזה כל מה שהיה לי להגיד.
החלטה: [...] עם כל הכבוד לעוה"ד אני לא מסכים עם דעתה, לא צעקתי על העדה, בהחלט התריתי בה שעליה לענות לעניין ולענות את האמת, אולם היא בחרה לא לענות עוד קודם לכן וגם עכשיו, החליטה לעזוב את דוכן העדים, זו בחירתה שלה, הדברים לטעמי ברורים". (פרוטוקול הדיון מיום 2.12.2024, עמ' 27, שורות 12-27).
3. ביום 25.12.2024 ניתנה החלטה בתיק המזונות בבקשה למזונות זמניים המאריכה את המזונות הארעיים שנפסקו למשיבה עד להחלטה אחרת. באשר ליכולתו הכלכלית של בן הזוג המותב קבע כך:
"נכסי נדל"ן בנתניה ובבת-ים – [...] ביום 2.12.224 התקיים בין הצדדים דיון הוכחות בתיקים 69767-08-23 ו-69582-08-23 [...] הליך ההוכחות טרם הסתיים, אולם בשלב זה, מה שעולה מהעדויות שהתקיימו עד כה, תומך בגרסת [המשיבה], אשר עדותה הותירה עלי רושם מהימן, אל מול עדותם של העדים האחרים אשר לא התרשמתי מכנותם.
[...]
לכך יש להוסיף את התרשמותי מהעדויות בתיקים הקשורים, ביחס לבעלות ב-2 נכסי מקרקעין נוספים (התרשמותי נכון לעת הזו, טרם שמעתי את כל העדויות בתיקים). מהאמור לעיל התרשמתי כי [בן הזוג] איש עסקים ש'מגלגל' סכומים גבוהים, גם אם בשלב זה טרם הוכחו מלוא טענות הצדדים".
4. ביום 2.1.2025 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין בתיקי הדירות. בבקשה נטען כי החלטת המותב בתיק המזונות היא למעשה פסק דין בתיקי הדירות מבלי שהליך ההוכחות הסתיים; מבלי שהעד המרכזי, הוא בן הזוג, העיד; תוך "ערבוב" פסול בין התיקים, ומשכך – דעת המותב 'ננעלה' באופן המצדיק את פסילתו. עוד נטען כי התנהלות המותב בדיון ההוכחות מיום 2.12.2024 ביחס לעדה מעידה גם כן על הבעת דעה נחרצת מצד המותב.
5. ביום 2.1.2025 דחה המותב את הבקשה לפסילתו וקבע כי אין בהחלטתו בבקשה למזונות הזמניים, שנעשתה על סמך ראיות לכאורה שהיו בפניו באותה העת, כדי להצביע על "משחק מכור" או כי המותב גיבש זה מכבר את דעתו; כי הודגש שוב ושוב בהחלטה שהליך ההוכחות טרם הסתיים והתרשמותו נכונה לאותו שלב בלבד; וכי המותב ממתין לשמיעת מלוא הראיות וטיעוני הצדדים בטרם יגבש דעתו בנוגע למחלוקות שהונחו בפניו.
6. מכאן הערעור שלפניי, שבו המערערים חוזרים על טענותיהם כי החלטת המותב בתיק המזונות מעוררת חשש ממשי למשוא פנים ומצדיקה את פסילתו גם מטעמים של מראית פני הצדק.
7. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות מן הטעם שלא מצאתי כי מתקיימות בעניינו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). עיקר טענות המערערים מופנות כלפי החלטת המותב בתיק המזונות שבמסגרתה התייחס למהימנותם, ובכך, לשיטתם, הביע דעה נחרצת ומגובשת שמקימה חשש ממשי למשוא פנים מהמשך ניהול ההליך בעניינם. אלא שענייננו בהחלטה הנוגעת לסעד זמני, אשר כפי שנפסק זה מכבר, לא מקימה כשלעצמה עילה לפסילת המותב (ע"א 4494/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 13 (3.8.2022)). מטבע הדברים, מתן החלטה בבקשה לסעד זמני מחייב את המותב לבחון את הראיות שהונחו לפניו עד אותה העת. התייחסות המותב למהימנות העדים נעשתה בגדר ההכרעה בבקשה האמורה, ולא מצאתי כי היא מלמדת על גיבוש דעה נחרצת (ראו, מני רבים, עפ"ס 45895-01-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (19.1.2025); ע"א 1340/24 אס. בי. איי. די פתרונות יוזמה והשקעות בע"מ נ' אינטוויז'ן ניהול בע"מ, פסקה 8 (3.4.2024)); ודאי מקום שבו המותב הבהיר כי "הליך ההוכחות טרם הסתיים, אולם בשלב זה, מה שעולה מהעדויות שהתקיימו עד כה", וכי "התרשמותי נכון לעת הזו, טרם ששמעתי את כל העדויות בתיקים" (הדגשות הוספו – י"ע). זאת, אף ביתר שאת, משום שהחלטת המותב ניתנה לאחר שהחלו דיוני ההוכחות בתיק והיא מבטאת את התרשמות המותב בשלב מתקדם זה של ההליך (עפ"ס 70353-12-24 אוליבר נ' בר מאיר, פסקה 5 (19.1.2025); ע"א 4999/16 קדוש נ' סגרון, פסקה 2 (29.8.2016)). לעניין זה, לא מצאתי ממש בטענת המערערים כי "הערבוב" בין התיקים הוא פסול מן הטעם שמדובר בתיקים קשורים העוסקים בסוגיות משיקות, ונידונים בפני אותו המותב בשל הכלל של "משפחה אחת – שופט אחד", ואין בכך כדי להקים עילת פסלות (עפ"ס 46141-01-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (19.1.2025)).
לבסוף, מצאתי לדחות גם את טענות המערערים ביחס להתנהלות המותב מול העדה – המותב ציין בהחלטתו מיום 2.12.2024 כי הוא לא צעק על העדה אלא התרה בה לענות לעניין, ומצאתי לקבל את גרסת המותב כמתארת נאמנה את ההתרחשות (ראו עפ"ס 46141-01-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (19.1.2025)); ומכל מקום, אין בכך כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים.
8. סוף דבר, שלא מצאתי קיומה של עילה המצדיקה את פסילתו של המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"א שבט תשפ"ה (09 פברואר 2025).
יצחק עמית
ממלא מקום הנשיא