התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. השר לשיתוף פעולה אזורי והממונה על רשות החברות הממשלתיות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 42914-08-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד המשיבים: 1. השר לשיתוף פעולה אזורי והממונה על רשות החברות הממשלתיות 2. שר הביטחון 3. ממשלת ישראל 4. דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל בע"מ 5. התעשיה האווירית לישראל בע"מ 6. רשות החברות הממשלתיות 7. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: ט"ז שבט תשפ"ו (3 פברואר 2026) בשם העותרת: עו"ד תומר נאור, עו"ד יניב גולדברג, עו"ד טלילה דביר, עו"ד אורי הס בשם המשיבים 3-1 ו-7-6: עו"ד יונתן נד"ב, עו"ד מתניה רוזין בשם המשיבה 5: עו"ד משה יעקב פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה דנן הוגשה על רקע המחדל הנמשך במינוי יושב ראש לדירקטוריון התעשייה האווירית לישראל בע"מ, המשיבה 5 (להלן: התעשייה האווירית). 2. בתמצית יצוין כי ביום 29.11.2024 הסתיימה כהונתו של מר עמיר פרץ כיושב ראש הדירקטוריון של התעשייה האווירית. העתירה שבפנינו הוגשה בחודש אוגוסט 2025 לאחר יותר משמונה חודשים שבהם התעשייה האווירית, חברה ממשלתית חיונית ומרכזית בתחום הביטחוני, פעלה מבלי שמונה יושב ראש חדש לדירקטוריון שלה, חרף פניות מקדימות שנעשו בנושא מצד העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל. 3. אין זה המקום לפרט את כל השתלשלות ההליך שהתנהל בבית משפט זה. די יהיה אם נציין שביום 17.9.2025 הגישה התעשייה האווירית תגובה מקדמית מטעמה ובה הצטרפה בעיקרו של דבר לסעד המבוקש בעתירה ועמדה על הצורך הדחוף במינויו של יושב ראש דירקטוריון. משיבי המדינה ביקשו אורכות רבות על מנת לשוב ולעדכן בנושא, אשר דומה כי אף לא אחד מן הצדדים כפר בחשיבותו. 4. ביום 3.2.2026, לאחר שפתרון בושש לבוא, התקיים דיון בעתירה (בהרכב שכלל אותי יחד עם השופטים י' וילנר ו-י' כשר). לאחר הדיון ניתנה החלטה שבה הודגש כי התמשכות המצב היא "מטרידה ומעוררת דאגה מהיבט האינטרס הציבורי", וצוין כי בשל עדכון שנמסר בדבר מועמד קונקרטי שנבחן לתפקיד ניתנה שהות נוספת להשלמת הטיפול בנושא. ביום 23.2.2026, לאחר שגם ציפייה זו נכזבה, ניתן על-ידי ההרכב צו על-תנאי בעתירה. 5. בסופו של דבר, ביום 14.5.2026, ערב דיון בהתנגדות לצו על-תנאי, משיבי המדינה הגישו הודעת עדכון שבה נמסר כי הסוגיה באה לפתרונה. לפי העדכון, עלה בידיהם להגיע להסכמה ביחס למינויו של יושב ראש חדש לדירקטוריון התעשייה האווירית, מר בועז לוי, וזה החל לכהן בתפקיד. בו ביום ניתנה החלטה שהורתה על ביטול הדיון, שהתייתר בשלב זה, והצדדים התבקשו להגיש את טענותיהם בעניין ההוצאות. 6. עמדת העותרת הייתה שיש לפסוק במקרה זה הוצאות לטובתה, ואף על הצד הגבוה, בהתחשב במכלול שיקולים. בין השאר, העותרת עמדה על כך שלא הזדרזה להגיש את העתירה במשך מספר חודשים ופנתה למשיבים בטרם זו הוגשה. העותרת הצביעה גם על פרק הזמן הממושך שבו העתירה הייתה תלויה ועומדת באופן שחייב הגשת תגובות ואף התייצבות לדיון אחד. לשיטתה, בסופו של דבר ניהול ההליך תרם לכך שהסעד המבוקש התקבל. מנגד, משיבי המדינה הותירו את פסיקת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט, והוסיפו כי יש להתחשב בכך שנעשו מספר ניסיונות לאתר מועמדים ולבחון את התאמתם עוד בטרם החל ההליך המשפטי וכן במהלך ניהולו. להשלמת התמונה, יצוין כי ניתנה שהות לקבלת התייחסות לעניין ההוצאות גם לתעשייה האווירית, אך בפועל לא הוגשה כל תגובה מטעמה בנושא. 7. אכן, הדיון בעתירה התייתר נוכח השלמת הליך המינוי של יושב ראש לדירקטוריון התעשייה האווירית, ובמובן זה דין העתירה להימחק. לצד זאת, אין להתעלם מן הדרך שבה העניין הגיע לסיומו. המחדל המתמשך שביסוד הדברים הוא מטריד. תפקידים חיוניים במגזר הציבורי, ובכלל זה בחברות הממשלתיות, אינם יכולים להישאר כאבן שאין לה הופכין. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר על הפרק עומד תפקיד ביטחוני רגיש שנותר לא מאויש בתקופה של מלחמה עצימה. במקרה דנן, אין מדובר בעיכוב "סתם", כי אם בעיכוב רבתי, שלא לומר גרירת רגליים מתמשכת. אף יש להעיר כי הפתרון שנבחר, ובמובן זה מוטב מאוחר מאשר אף פעם, הוביל לכך שהמענה לשדרה הניהולית של התעשייה האווירית נותר לא שלם, מאחר שלמשרת יושב ראש הדירקטוריון מונה מי שכיהן כמנכ"ל החברה. 8. בסיכומו של דבר, ניתן לקבוע כי הגשת העתירה וההידרשות החוזרת ונשנית אליה תרמה לקבלת הדרישה שהציגה העותרת. יש אפוא טעם רב בטענותיה של העותרת בדבר חיוניותו של ההליך דנן. במכלול הנסיבות, ובשים לב גם למשך הזמן שחלף ולשלב המתקדם שבו התייתר ההליך – המשיבים 3-1 יישאו בהוצאות העותרת בסך של 20,000 שקלים. ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"ו (06 יולי 2026). דפנה ברק-ארז שופטת יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת