פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 42233-02-25

מועצה אזורית שומרון נ. ראש הממשלה

עתירה למתן צו על תנאי המחייב את המדינה לנקוט צעדים ולתקצב חליפות מיגון עבור רכבי הסעות התלמידים בתחומי מועצה אזורית שומרון.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 15/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 42233-02-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה תנועה, מחסומים והיתרי כניסה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה למתן צו על תנאי המחייב את המדינה לנקוט צעדים ולתקצב חליפות מיגון עבור רכבי הסעות התלמידים בתחומי מועצה אזורית שומרון.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 42233-02-25 — מועצה אזורית שומרון נ. ראש הממשלה

עתירה למתן צו על תנאי המחייב את המדינה לנקוט צעדים ולתקצב חליפות מיגון עבור רכבי הסעות התלמידים בתחומי מועצה אזורית שומרון.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

מועצה אזורית שומרון הגישה עתירה בבקשה לחייב את המדינה לתקצב רכישת חליפות מיגון לרכבי הסעות תלמידים בתחומה, מתוך טענה כי המחסור הקיים מסכן את חיי התלמידים. במהלך ההליך המשפטי ובעקבותיו, נקטו רשויות המדינה צעדים משמעותיים, בהם קבלת החלטת ממשלה המקצה 100 מיליון ש"ח למיגון היסעים באיו"ש וגיבוש תוכנית מפורטת המעלה באופן משמעותי את אחוז הרכבים הממוגנים. בעקבות התפתחויות אלו, קבע בית המשפט העליון כי חלה התקדמות ניכרת הנותנת מענה לעיקר הסעד שהתבקש בעתירה. בית המשפט הבהיר כי החלטות בענייני ביטחון ומיגון מצויות בלב שיקול הדעת של הרשויות וכי השיפור שהושג אינו מצדיק התערבות שיפוטית נוספת בעת הזו, ולפיכך הורה על מחיקת העתירה.

הנימוק המרכזי

בית המשפט מחק את העתירה מכיוון שבמהלך הדיונים המדינה גיבשה תוכנית עבודה והקצתה תקציב רחב היקף לצמצום מחסור המיגון ברכבי ההסעות. מאחר שהמדינה פועלת לפתרון הבעיה ושיקול הדעת הביטחוני-תקציבי מסור לזרועות הממשל, התייתר הצורך בהתערבות שיפוטית.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים עופר גרוסקופף, יחיאל כשר, רות רונן
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המשיבים אינם פועלים לתקצוב חליפות מיגון לרכבי הסעות תלמידים בניגוד לחובת המדינה לדאוג לביטחון אזרחיה.
  • קיים מחסור חמור ברכבים ממוגנים המביא לסיכון חיי תלמידים ולשיבוש סדר היום הלימודי.
  • החלטת הממשלה החדשה אינה כוללת תוכנית מעשית ולוחות זמנים, ואינה מעניקה מענה לפער המיידי ולגידול הדמוגרפי הצפוי.
טיעוני ההגנה
  • אין חובה משפטית לתקצוב מלא של מיגון היסעים באזור איו"ש, והנחיות הביטחון הן בגדר המלצה בלבד.
  • משאבי המיגון מוגבלים וחלוקתם מתבצעת על פי סדרי עדיפויות ושיקולים מבצעיים, ביטחוניים ותקציביים.
  • במהלך ההליך התקבלה החלטת ממשלה וגובשה תוכנית מפורטת להקצאת 100 מיליון ש"ח למיגון היסעים באיו"ש, אשר מעלה באופן דרמטי את אחוז הרכבים הממוגנים ומייתרת את העתירה.
מחלוקות עובדתיות
  • היקף פער המיגון הקיים והעתידי של רכבי ההסעות במועצה האזורית שומרון בהתחשב בגידול דמוגרפי ויישובים חדשים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת הממשלה מיום 25.1.2026 בדבר תוספת תקציבית של 100 מיליון ש"ח בשנים 2026-2027 למיגון היסעים באיו"ש.
  • תוכנית ההקצאה המפורטת שגובשה על ידי פיקוד העורף/המשיבים להגדלת אחוז הרכבים הממוגנים.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • משפט מנהלי
  • ביטחון
  • יהודה ושומרון
  • מיגון רכבים
  • הסעות תלמידים
  • תקציב המדינה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 42233-02-25 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותרת: מועצה אזורית שומרון נגד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. שר הביטחון 3. שר האוצר 4. שר החינוך 5. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי תאריכי הישיבות: כ"א אייר התשפ"ה (19.5.2025) כ"ז תשרי התשפ"ו (19.10.2025) בשם העותרת: עו"ד עמיחי וויינברגר; עו"ד אייל בוקובזה; עו"ד עדי קליין בשם המשיבים: עו"ד יונתן ברמן; עו"ד דניאל רגב; עו"ד יעל מורג יקו-אל פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו במדיניות המשיבים ביחס למימון מיגון רכבי ההסעות לתלמידים המתגוררים והלומדים בתחומה של המועצה האזורית שומרון. רקע והשתלשלות האירועים ביום 17.2.2025 הגישה העותרת, המועצה האזורית שומרון (להלן: המועצה), את העתירה דנן, במסגרתה טענה כי המשיבים אינם פועלים לשם תקצוב חליפות מיגון לרכבי ההסעות לתלמידים בשטחה, וזאת בניגוד לחובה המוטלת על המדינה לדאוג לביטחון ולשלום אזרחיה. הוסבר כי חרף פניות שנשלחו בעניין לפיקוד העורף, המשיבים אינם מאשרים את תקציב המיגון המיועד לרכבי ההיסעים של המועצה, ובכך מסכנים את חיי התלמידים הלומדים בתחומה ומסכלים את אפשרותה לעמוד בהוראות שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין זה (נוהל מס' 002 של פיקוד המרכז "מיגון תנועה בצירים בהתיישבות" (תחבורה ציבורית, הסעות תלמידים וטיולים במרחב איו"ש והבקעה) (2025) (להלן: נוהל 002); סעיף 2.2.2 לנספח א' לחוזר מנכ"ל משרד החינוך "הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמיים" (22.8.2022)). המועצה הדגישה כי מאחר שמדובר במחסור חמור של עשרות כלי רכב ממוגנים (44 אוטובוסים ו-47 רכבים קטנים), היא נאלצת להשתמש באוטובוסים שאינם תקניים, דבר שהביא לא אחת לסיכון חיי הילדים. עוד צוין, כי המחסור ברכבים ממוגנים מאלץ את המועצה לבצע מספר סבבי הסעות למוסדות החינוך, וכפועל יוצא תלמידים רבים מגיעים ללימודים באיחור. לטענת המועצה, המחסור במיגון חמור במיוחד בשים לב להסלמה הביטחונית באזור, כך שאי-הקצאת המימון הנדרש לרכישתו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. ביום 28.4.2025 הוגשה תגובה מקדמית לעתירה, בגדרה טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות. לטענת המשיבים רשויות המדינה אינן מחויבות לתקצוב מלא של מיגון ההיסעים באזור יהודה ושומרון. במסגרת זאת הוסבר, כי נוהל 002 שעליו נסמכת המועצה, משקף הנחיות ביטחוניות שהן בגדר המלצה בלבד, ולפיכך אינן מקימות חובה משפטית כלשהי על המדינה. כן צוין, כי הואיל וחליפות המיגון הן משאב מוגבל, חלוקתן מבוצעת על ידי פיקוד העורף בהתאם לשיקולים מבצעיים, ביטחוניים ותקציביים, תוך מתן משקל להיקף הפערים בכל מועצה מקומית. על רקע האמור, המשיבים סברו כי אין הצדקה להתערב בסדרי העדיפויות שנקבעו, וזאת בשים לב לשיקול הדעת הרחב הנתון לגורמי הביטחון בעניין. עוד הובהר, כי בשים לב להשלכות התקציביות של ההחלטות בנושא, התערבות במדיניות המשיבים עלולה להביא להסטתם של משאבים מצרכים חיוניים אחרים. ביום 14.5.2025 הגישה המועצה תשובה לתגובה המקדמית, בגדרה נטען כי התנהלות המשיבים, אשר קבעו נהלים מחייבים להסעת תלמידים והודו בקיומו של מחסור בכלי רכב ממוגנים, ולמרות זאת עומדים על סירובם לשאת בעלויות המיגון, אינה סבירה. עוד הדגישה המועצה, כי טענת המשיבים לפיה ההנחיות הביטחוניות משקפות המלצה בלבד שגויה, כפי שעולה מהבהרה שיצאה מטעם פיקוד העורף, המדגישה את הסכנה שבהסעת תלמידים באיו"ש ללא מיגון תקני (נספח 2 לתשובת העותרת מיום 14.5.2025). ביום 19.5.2025 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים (לפני הרכב השופטים יוסף אלרון, יחיאל כשר ורות רונן), במהלכו טענו המשיבים כי אף שהמדינה אינה מחויבת לשאת בעלויות המיגון באופן מלא, הם פועלים על מנת לגבש מתווה עבודה בנושא, ובהתאם ביקשו למסור הודעת עדכון לגביו. בהמשך לכך, ביום 6.8.2025 עדכנו המשיבים כי ניתנה למועצה הקצאה נוספת של חליפות מיגון, כך שהפערים שתוארו בעתירה הצטמצמו (ועומדים על 34 אוטובוסים ו-45 רכבים קטנים). עוד צוין, כי גובש נוהל חדש אשר נועד להסדיר את הכללים החלים לגבי רכישה של כלים ממוגנים על ידי הרשויות המקומיות במימון פרטי (נספח 2 להודעת העדכון מיום 6.8.2025). לצד זאת, המשיבים הבהירו כי בשל עלייה בצרכים הביטחוניים ולאור הגידול הצפוי במספר התלמידים, ייוותרו פערים אף לאחר הקצאות המיגון הנוספות שתוכננו, אולם הדגישו כי נעשית עבודת מטה מאומצת כדי לצמצמם. בתגובה לכך, המועצה טענה כי למרות שהמשיבים מודים שקיים פער מיגון משמעותי, שאף צפוי להחמיר, הם מנסים להתנער מאחריותם התקציבית ולגלגלה אליה. בהמשך לדברים אלה, ביום 19.10.2025 התקיים דיון נוסף בעתירה (לפני הרכב השופטים עופר גרוסקופף, יחיאל כשר ורות רונן), שבסופו נעתרנו לבקשת המשיבים להגיש הודעה מעדכנת. בהמשך למספר ארכות שנדרשו לשם גיבוש המענה, ביום 20.2.2026 עדכנו המשיבים כי ביום 25.1.2026 התקבלה החלטת ממשלה בעניין "הקצאת תוספת תקציבית לתגבור מרכיבי ביטחון ותיקון החלטות ממשלה", במסגרתה הוחלט, בין היתר, כי בשנים 2027-2026 יוקצו 100 מיליון ש"ח למיגון היסעים בתחומי איו"ש (50 מיליון ש"ח בכל שנה) (להלן: החלטת הממשלה). עוד הוסבר, כי יישומה של החלטת הממשלה צפוי להביא לכך ששיעור הרכבים הממוגנים באזור יהודה ושומרון יעלה באופן דרמטי, ויעמוד על 88% אוטובוסים ו-70% רכבים קטנים בכלל המועצות האזוריות בתחום פיקוד המרכז (חלף 80% ו-48% בהתאמה, נכון למועד הגשת הודעת העדכון). לשיטת המשיבים, בהינתן האמור חל שינוי משמעותי בתשתית העובדתית העומדת בבסיס העתירה ודינה להימחק. בתגובתה מיום 2.3.2026, טענה המועצה כי החלטת הממשלה אינה נותנת מענה ממשי לטענותיה, שכן היא נעדרת תוכנית מעשית ולוחות זמנים למימושה. כמו כן, נטען כי אין ערובה לכך שהכספים שהוקצו במסגרתה אכן יועברו, משום שהעברתם כפופה לאישורים עתידיים ולמנגנונים תקציביים אחרים. עוד טענה המועצה, כי שעה שבהודעת העדכון המשיבים הודו בכך שההנחיות מחייבות את מיגון ההיסעים, החלטת הממשלה אינה נותנת מענה לפער הקיים בהווה, העומד, נכון למועד הגשת התגובה, על 31 אוטובוסים ו-29 רכבים קטנים, בעלות של כ-35 מיליון ש"ח, וזאת בתחומי המועצה בלבד. בהינתן האמור, ובשים לב לכך שהמחסור במיגון, שאף צפוי להאמיר, מביא כבר כיום לפגיעה יומיומית באלפי תלמידים, טענה המועצה כי יש מקום להוציא צו על תנאי, ולמצער להורות למשיבים להציג תוכנית קונקרטית ומפורטת למימון ולהטמעת המיגון הנדרש. בהתאם להחלטה מיום 11.3.2026, התבקשו המשיבים להגיש הודעת עדכון נוספת בדבר התקדמות הליך הקצאת המיגון. לאחר מספר ארכות שניתנו לשם כך, ביום 18.8.2026 עדכנו המשיבים כי בתום עבודת מטה, גובשה תוכנית מפורטת להקצאת חליפות המיגון, המבוססת על המימון שנקבע בהחלטת הממשלה (להלן: תוכנית ההקצאה). במסגרת תוכנית זו, הוקצו למועצה האזורית שומרון 17 חליפות מיגון לאוטובוסים ו-27 חליפות מיגון לרכבים קטנים, המהוות את היקף ההקצאה הגבוה ביותר מבין כלל הרשויות המקומיות שנכללו בתוכנית. המשיבים הסבירו כי מבחינה מספרית, תוכנית זו תביא לכך שבסוף שנת 2027 כשירות מיגון ההיסעים במועצה צפויה לעמוד על 84.4% לאוטובוסים ו-85.09% לרכבים קטנים, ועל 91.47% ו-87.5% בהתאמה בכלל המועצות האזוריות בתחום פיקוד מרכז. לשיטת המשיבים המדובר בשיפור משמעותי בהשוואה למצב שקדם לעתירה, וכן ביחס לנתונים הצפויים לשנת 2027 שהוצגו בהודעת העדכון מיום 6.8.2025. לאור האמור, שבו המשיבים על עמדתם, כי העתירה מיצתה את עצמה, ולמצער כי נוכח השינויים בתשתית העובדתית היא אינה רלוונטית במתכונתה הנוכחית, כך שדינה להידחות או להימחק. בתגובתה מיום 25.8.2026, המועצה אומנם בירכה על ההתקדמות שחלה מאז הגשת העתירה, אך עמדה על התנגדותה למחיקת העתירה. לטענת המועצה, גם לאחר השלמת התוכנית בסוף שנת 2027 צפוי להיוותר פער משמעותי שאינו נותן מענה לכלל הצרכים שהועלו בעתירה. בהקשר זה הוסבר, כי בסיס הנתונים עליו התבססו המשיבים מתעלם מהגידול הדמוגרפי ומהקמת יישובים חדשים בשומרון, וכי לפי חישוב עדכני שערכה, הפער לשנת התשפ"ז צפוי לעמוד על 15 אוטובוסים ו-30 רכבים קטנים. לאור זאת, המועצה חזרה על עמדתה לפיה יש להותיר את העתירה תלויה ועומדת, ולהורות למשיבים להתייחס לאופן צמצום הפערים העתידיים בהתאם לדרך החישוב שהציגה. דיון והכרעה לאחר שעיינו בכתבי הטענות השונים שהוגשו, ושמענו את טענות הצדדים בדיונים שהתקיימו לפנינו, נחה דעתנו כי דין העתירה להימחק. כפי שניתן להבין מתיאור השתלשלות העניינים, הגם שהייתה הצדקה להגשת העתירה דנן בשעתו, מאז שהוגשה חל שיפור ניכר בנושא החשוב בו היא עוסקת – מיגון הרכבים המשמשים להסעת תלמידים באיו"ש בכלל, ובתחומי המועצה בפרט. בתוך כך הושקעו על ידי המשיבים משאבים ניכרים בטיפול בנושא חשוב זה. תחילה, במסגרת החלטת הממשלה הוחלט על השקעת כספים רבים לצורך רכישה של אמצעי מיגון לרכבים. בהמשך לכך, נעשתה עבודת מטה מקיפה במטרה להקצות באופן יעיל את המשאבים שהוקצו בהחלטת הממשלה, בדמות תוכנית ההקצאה. מהנתונים שצורפו לעתירה מזה ולהודעות העדכון מטעם המשיבים מזה, עולה כי שיעור כלי הרכב הממוגנים בתחומי המועצות המקומיות באיו"ש, ובתוך כך בתחומי המועצה, עלה בעשרות אחוזים, וצפוי לעמוד במועצה העותרת בסוף שנת 2027 על כ-85% מהרכבים (ועל יותר מכך בכלל איו"ש). על כן, אף אם נניח (מבלי לטעת מסמרות), כי שיעור כלי הרכב הממוגנים לאחר השלמת התוכנית יהיה מעט נמוך יותר, כפי שטוענת המועצה, עדיין מדובר בהתקדמות משמעותית ביותר, אשר נותנת מענה לעיקר הסעד שהתבקש בעתירה. במובן זה, אף שבקשת המועצה לא באה על סיפוקה באופן מלא, די בתמורות המשמעותיות שהיא הביאה כדי להצדיק את מחיקתה (בג"ץ 5019/14 אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף, פסקה ט (26.3.2017)). לצד זאת, חזקה על המשיבים כי ימשיכו ויבחנו את הצורך בהקצאת משאבים נוספת לצורך צמצום הפערים שנותרו למול צרכים ביטחוניים אחרים. בהינתן ההתקדמות הרבה שחלה מאז הוגשה העתירה, ההצדקה למחיקתה נעוצה גם בהקשר הדברים בו עסקינן. לוז הטענות של העותרת נוגע להיקף האחריות של המדינה במימון אמצעי מיגון לתושביה. שאלה זו התעוררה לא פעם בפסיקתו של בית המשפט זה, כאשר ההלכה הנוהגת היא כי למדינה עומד שיקול דעת רחב לבחור באילו אמצעים לנקוט לשם כך. בין היתר, הוסבר כי "מבין החלטות המדיניות הממשלתית המחייבות ריסון שיפוטי מיוחד בולטות אלה העוסקות בענייני בטחון, החולשות גם על קביעת מדיניות בעניינים הנוגעים למערכת ההתגוננות האזרחית של תושבים באיזורי סיכון" (בג"ץ 7844/07 כהן נ' ממשלת ישראל, פסקה 22 (14.4.2008)), כך שהתערבות בהן "תתבצע במשורה ובמקרים חריגים שבחריגים" (בג"ץ 5019/14 אבו עפאש נ' מפקד פיקוד העורף, פסקה 6 (20.7.2014)). הטעם לכך נעוץ בהיות אמצעי המיגון משאב מוגבל, שהחלטה כיצד להקצותם מחייבת תיעדוף מקצועי, מבצעי ותקציבי, המצוי בלב שיקול הדעת של הרשויות (בג"ץ 8013/10 המועצה האזורית אשכול נ' ראש הממשלה, פסקה 15 (8.8.2011); בג"ץ 71000-08-24 אבו קוידר נ' מפקד פיקוד העורף, פסקאות 15-14 (13.1.2025)). בחינת מצב הדברים בענייננו למול האמור, מוליכה למסקנה כי בשים לב לצעדים האפקטיביים בהם אחזו המשיבים, הפערים שנותרו (ולצערנו, גם בתחומי אבטחה חיוניים מהסוג בו עסקינן, תמיד ייוותרו פערים בין הרצוי למצוי) אינם מהסוג המצדיק התערבות שיפוטית. טרם סיום, נציין כי איננו רואים טעם בנסיבות העניין להיעתר לבקשת המועצה להותיר את העתירה תלויה ועומדת עד להשלמת תוכנית ההקצאה. ככל שהמועצה תסבור ביום מן הימים כי נפל פגם כלשהו באשר לאופן יישומה (או אי-יישומה) של תוכנית ההקצאה, פתוחה בפניה הדרך להגיש עתירה חדשה וממוקדת בנושא (ראו: בג"ץ 6887/08 בוגין נ' ראש הממשלה, פסקאות 8-7 (8.1.2009)). למותר לציין כי מכלול טענות הצדדים באשר לעתיד לבוא שמורות להם. סוף דבר: העתירה נמחקת, תוך שמירת טענות הצדדים. בשים לב לטיב העניין, ולכך שמשני צדי המתרס מצויות רשויות ציבוריות, אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ז (15 נובמבר 2026). עופר גרוסקופף שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת