פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 41840-07-25
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת רות רונן
העותר:
וסאם פאיז
נגד
המשיבים:
1. שופט צבאי משפטאי
2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש
3. שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך ישיבה:
ב' באב התשפ"ה (27 יולי 2025)
בשם העותר:
עו"ד חמזה אבו מיזר
בשם המשיבים 3-2:
עו"ד מיה ציפין
פסק-דין
העתירה נסבה על מעצרו המינהלי של העותר, תושב אלהאשמייה, ג'נין.
העותר נעצר תחילה ביום 1.12.2022 ובהמשך לחקירתו במשטרת ישראל הוגש נגדו כתב אישום. בסופו של דבר הוא הודה בכתב אישום מתוקן בעבירה של הנחת פצצה בצוותא (תיק 1768/23) ובגין עבירה זו נגזרו עליו 16 חודשי מאסר בפועל (מיום מעצרו) לצד מאסר על-תנאי וקנס כספי.
עם תום תקופת מאסרו הוצא בעניינו צו מעצר מינהלי, שהוארך מעת לעת.
מהפרפרזה שנמסרה עולה כי "פעילות העותר מהווה סכנה לביטחון האזור וכי העותר מעורב בקידום פעילות צבאית".
עיינו בחומר החסוי בהסכמה ומצאנו כי יש הצדקה מלאה למעצר המינהלי בשים לב לחומר הממשי בעניינו של העותר. זאת, אף כאשר אנו מביאות בחשבון את הרחקתו של העותר מהשטח כבר מן היום שבו נעצר תחילה.
לצד זאת, נבקש לחזור להביע אי-נחת וקושי נוכח העובדה שהעונשים הנגזרים בגין עבירות ביטחון חמורות באזור הם קלים, ולא כל שכן בהשוואה למדיניות הענישה הנוהגת בישראל.
מצב דברים זה שעליו כבר התרענו (ראו: בג"ץ 58673-04-25 אדריס נ' שופט צבאי משפטאי (7.5.2025)) מוביל לעיתים לנקיטתם של הליכי מעצר מינהלי במקרים שבהם מדובר במי שהיו אמורים לרצות עונשי מאסר הולמים. מאחר שאין מדובר במקרה בודד אנו מפנות את תשומת הלב לחשיבות הנודעת לבחינה מעמיקה של הנושא, ויפה שעה אחת קודם.
סוף דבר: העתירה נדחית.
ניתן היום, ב' אב תשפ"ה (27 יולי 2025).
דפנה ברק-ארז
שופטת
יעל וילנר
שופטת
רות רונן
שופטת