פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 41504-05-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול 2. בית הדין הרבני האזורי ירושלים 3. פלונית עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד גל רוסבי מור מטעם הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני: עו"ד יצחק שמואל רוזנטל פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו נסבה על פגמים שנפלו, לטענתו של העותר, בתיעוד של דיון שהתקיים בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. 2. בין העותר למשיבה 3, בת זוגו לשעבר (להלן: בת הזוג), מתנהל הליך בבית הדין הרבני האזורי הנסב על חלוקת הרכוש ביניהם. ביום 16.4.2026 התקיים בבית הדין הרבני האזורי דיון בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, אשר התמקד בסוגיית החיוב בדמי השימוש בדירה המשותפת. בדיון נכח גם "סופר דיינים" מטעם בית הדין הרבני האזורי, המופקד על רישום הפרוטוקול. בהמשך לכך, ביום 19.4.2026 נתן בית הדין הרבני האזורי החלטה שבה צוין כי מדבריו של העותר ביחס לטעמים שעמדו ביסוד הימנעותו מהגשת תביעה בגין דמי השימוש בדירה המשותפת משתמע כי הוא מחל על זכותו בעניין זה. כן צוין בהחלטה כי אף מהסכמות קודמות בין הצדדים – שלפיהן בת הזוג תמשיך להתגורר בדירה והעותר ימשיך לשלם את תשלומי המשכנתה – עולה הסכמה מכללא מצדו של העותר לכך שבת הזוג תהיה פטורה מתשלום דמי השימוש. בנוסף, ההחלטה הורתה על ביטולו של עיכוב ביצוע שניתן בעבר ביחס לתשלום כספים שהעותר חויב להעביר לבת הזוג. 3. מבלי לפרט יצוין כי ביום 23.4.2026 העותר הגיש לבית הדין הרבני האזורי בקשה שבה הוא עתר לעכב את ביצועה של ההחלטה מיום 19.4.2026. כמו כן, העותר ציין שלא נמסר לו פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 16.4.2026 ושעל יסוד האמור בו ניתנה ההחלטה שהוזכרה (להלן: פרוטוקול הדיון). בו ביום דחה בית הדין הרבני האזורי את הבקשה לעיכוב ביצוע, והוסיף כי "על המזכירות לשחרר את פרוטוקול הדיון לעיון הצדדים". 4. בהמשך לכך, ביום 26.4.2026 העותר הגיש לבית הדין הרבני הגדול בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 19.4.2026, וכלל בה גם בקשה לעיכוב ביצועה. בין היתר, העותר ציין כי פרוטוקול הדיון טרם הועבר לידיו, וטען כי בשל כך נשללת ממנו היכולת המעשית להשיג על ההחלטה, שכאמור התבססה על הנאמר בדיון. ביום 28.4.2026 ניתנה החלטתו של בית הדין הרבני הגדול, שבגדרה הוא הורה לבית הדין הרבני האזורי להמציא לעותר את פרוטוקול הדיון בהקדם, וכן קבע כי העותר יוכל להגיש בקשת רשות ערעור חדשה בתוך 10 ימים מהמועד שבו יומצא לו הפרוטוקול כאמור. לצד זאת, בית הדין הרבני הגדול דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 30.4.2026 ניתנה החלטה נוספת של בית הדין הרבני האזורי שבה צוין כי "על המזכירות להעביר לצדדים את פרוטוקול הדיון". 5. ביום 14.5.2026 הוגשה העתירה דנן, המכוונת כלפי החלטותיהם של בתי הדין הרבניים. בעתירה נטען כי עד למועד הגשתה לא הומצא לעותר פרוטוקול הדיון, חרף ההחלטות שניתנו בעניין. כן נטען כי ההחלטה מיום 19.4.2026 – שבה יוחסו לעותר מחילה והסכמה מכללא בכל הנוגע לדמי השימוש – מבוססת על התרשמותו הסובייקטיבית של בית הדין הרבני האזורי ולא על הדברים שנאמרו בפועל בדיון. העותר טוען כי בנסיבות אלו יש להורות על ביטול כל ההחלטות שניתנו בבית הדין הרבני האזורי לאחר מועד הדיון, וכן על קיום דיון חוזר שיתועד בדרך של הקלטה. כמו כן, העותר מבקש שנורה לבית הדין הרבני האזורי למסור לידיו קובץ דיגיטלי של פרוטוקול הדיון, הכולל מידע ביחס למועד פתיחת המסמך, לשינויים שנערכו בו (ככל שישנם) וכיוצא באלה. במסגרת העתירה התבקש גם צו ביניים שיורה על עיכוב ביצוען של כלל ההחלטות האופרטיביות שנתן בית הדין הרבני האזורי במסגרת ההתדיינות בין הצדדים, לרבות ההחלטות מהימים 19.4.2026 ו-23.4.2026. 6. בו ביום הוריתי לייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני להגיש תגובה קצרה שבה יבהיר האם פרוטוקול הדיון נמסר לעותר, ויפרט ביחס לנהלים הרלוונטיים לעניין זה. ביום 21.5.2026 הוגשה תגובה כאמור, שבה צוין כי הפרוטוקול הועבר לצדדים ביום 17.5.2026 וכי העיכוב במסירתו נבע מהקפדה יתרה על כך שזה יימסר רק לאחר הגהה מלאה. עוד נטען כי ההחלטות בעניין מסירת הפרוטוקול לא בוצעו באופן מיידי עקב "עומס עבודה חריג וכשל מזכירותי נקודתי". כמו כן, הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני טען כי עיון בפרוטוקול מעלה כי הוא נערך בצורה מקיפה ויסודית ומשקף נאמנה את תוכן הדיון. לצד זאת הודגש כי בית הדין הרבני אינו מחויב לפסוק בהתאם לאמור בפרוטוקול, וכי ניתן משקל גם להתרשמות הבלתי אמצעית מהטיעונים בעל-פה. כן צוין ביחס לטענות לגופה של ההחלטה מיום 19.4.2026 כי בפני העותר עומדת האפשרות לנקוט הליך ערעורי בפני בית הדין הרבני הגדול. נוכח האמור, נטען כי דין העתירה להידחות – הן בשל קיומו של סעד חלופי והן מאחר שהעתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה. 7. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 24.5.2026 העותר ביקש להגיש תשובה לתגובה מטעם הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני. בבקשה זו העלה העותר טענות שונות כנגד הפרוטוקול שנמסר, ובכלל זה טען שחסרים בו דברים מסוימים שנאמרו במהלך הדיון. העותר טען כי בנסיבות אלה יש להורות על מסירת "לוג הביקורת" של קובץ הפרוטוקול וכן על חקירתו של סופר הדיינים. 8. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובשים לב לכך שבשלב זה פרוטוקול הדיון הועבר לעותר, דומה כי העתירה מיצתה את עצמה במתכונה הנוכחית ודינה להימחק (ראו: בג"ץ 58299-06-25 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי ירושלים, פסקה 8 ‏(‏30.11.2025)). 9. אכן, בעתירה התבקשו סעדים נספים, שאינם נוגעים למסירתו של פרוטוקול הדיון. אולם, משהבהיר בית הדין הרבני הגדול כי לאחר מסירת הפרוטוקול דרכו של העותר פתוחה להשיג על החלטותיו של בית הדין הרבני האזורי לגופן – אין עוד עילה להתערבותנו, ובנסיבות אלה אין מקום לדון בעתירה אף מטעם זה (ראו: בג"ץ 66140-10-25 פרל נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 5 (‏27.11.2025‏)). למותר לציין כי העותר רשאי להגיש בקשת ארכה לבית הדין הרבני הגדול ככל שיש בכך צורך, וזה יחליט כחכמתו. כמובן שאיננו נוקטים כל עמדה לגוף הדברים. 10. סוף דבר: העתירה נמחקת. ממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. בשים לב לכך שהפרוטוקול נמסר לעותר לאחר הגשת העתירה מחד גיסא, אך גם לרוחב הטענות שהועלו ואין מקום להידרש להן כאן מאידך גיסא – אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' תמוז תשפ"ו (24 יוני 2026). דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט