פלוני נ. משטרת ישראל - המטה הארצי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 38091-05-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. משטרת ישראל – המטה הארצי 2. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו מכוונת בעיקרו של דבר לכך שתיחקר סיבת מותה של אם העותר (להלן: המנוחה), ילידת שנת 1943, אשר הלכה לעולמה בביתה בחודש נובמבר 2025. 2. ביום 9.12.2025 העותר הגיש לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה למינוי שופט חוקר לפי חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק חקירת סיבות מוות), ובגדרה עתר אף לביצוע בדיקה פתולוגית של המנוחה (חס"ם 27015-12-25). ביום 1.1.2026 בית משפט השלום דחה את הבקשה (השופט ג' מימון). העתירה דנן מכוונת נגד החלטה זו והיא הוגשה על-ידי העותר בעצמו, ללא ייצוג, תוך ציון משטרת ישראל והיועצת המשפטית לממשלה בלבד כמשיבים. 3. עיון בעתירה מעלה כי החלטתו של בית משפט השלום לא צורפה לה, להבדיל מחלק של פרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 1.1.2026 בנוכחות המבקש, אשתו ונציג המשטרה. מתוך התחשבות ברגישות המובנת של העניין פנינו לעיון בהחלטה במערכת "נט המשפט". בעיקרו של דבר, בית משפט השלום דחה את הבקשה לאחר שעיין בתיק החקירה שהוגש לעיונו על-ידי המשטרה, וקבע כי לא מצא ממש בטענות לפיהן מות המנוחה התרחש בנסיבות לא טבעיות או כי יש חשד לפלילים בהקשר לו. כן הודגש כי בדו"ח הרפואי צוין שסיבת המוות של המנוחה היא דום לב. בית משפט השלום הבהיר כי המנוחה נקברה ללא שבוצעה נתיחה לאחר שהדבר הובא בפני אחיו של העותר, שהיה האפוטרופוס של המנוחה. האח התנגד לביצוע נתיחה, ואף צוין שחתם על טופס סירוב לכך. אף דברים אלו קיבלו משקל בהחלטתו של בית משפט השלום שלא לקבל את בקשתו של העותר. 4. העתירה דנן הוגשה ביום 13.5.2026, מספר חודשים לאחר מתן החלטתו של בית משפט השלום, ובה התבקשנו להורות על השלמת החקירה לשם בירור נסיבות מותה של המנוחה, לצדם של סעדים נוספים. ככל שניתן להבין, העתירה כוללת טענות עובדתיות שונות בנושא טיב הטיפול במנוחה בשנים האחרונות, ואף טענות לפגיעה בה מצד קרובי משפחתה והמטפלת הסיעודית שלה. ביום 2.6.2026 הגיש העותר נספחים נוספים מטעמו וכן חזר על עיקר הדברים. 5. לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה הגענו לכלל מסקנה שדינה להידחות. כידוע, אמת המידה להתערבות בהחלטות של בית משפט השלום בהליכים לפי חוק חקירת סיבות מוות היא מצמצמת (ראו למשל: בג"ץ 3372/17 מור נ' בית חולים סורוקה, פסקה 9 (9.7.2017)). בית משפט זה יתערב בהחלטות מסוג זה במקרים חריגים בלבד, שבהם נפל פגם מהותי, או כאשר ההחלטה אינה סבירה באופן קיצוני (בג"ץ 35828-08-25‏ פלוני נ' משטרת ישראל, פסקה 10 (31.8.2025)). לא מצאנו כי המקרה נמנה עם אותם המקרים. החלטתו של בית משפט השלום היא מנומקת וניתנה לאחר שמיעת הצדדים ועיון בכלל המסמכים הרלוונטיים. ניכר כי טענות העותר נכתבו בדם לבו, אך הוא לא הניח כל תשתית עובדתית (ראו למשל: בג"ץ 87014-01-26‏ פלוני נ' משטרת ישראל, פסקה 4 (1.2.2026)). אין צריך לומר כי קיים גם קושי בהעלאת טענות כה חמורות ללא ביסוס מספיק, ואף מבלי לצרף צדדים רלוונטיים. 6. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' תמוז תשפ"ו (24 יוני 2026). דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט