פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 37187-01-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערת:
ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
נגד
המשיבים:
1. מורנים מנדפים בע"מ
2. איתן בנימיני
ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ט' פישמן לוי) בת"א 26496-09-24 מיום 30.12.2025
בשם המערערת:
עו"ד יוסף רנרט
בשם המשיבים:
עו"ד ליאור קלוגמן
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ט' פישמן לוי) בת"א 26496-09-24 מיום 30.12.2025 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.
1. נגד המשיבה 1 הוגש כתב תביעה לבית משפט השלום (ת"א 66657-06-19; להלן: התביעה הקודמת) בגין נזקי שריפה, והמשיבה 1 שלחה הודעת צד ג' למערערת כמבטחת שלה. ביום 16.8.2023 ניתן פסק דין בהליך (השופטת ט' פישמן לוי) שקיבל באופן חלקי את התביעה נגד המשיבה 1, וכן התקבלה באופן מלא הודעת צד ג' כך שהמערערת נדרשה לשאת בפיצויים. עוד נקבע בפסק הדין כי "לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לטובת מי מהצדדים". בעקבות פסק הדין הגישו המשיבים את התביעה מושא הליך זה, אשר הגיעה לטיפולו של המותב שדן בתביעה הקודמת, שבה ביקשו לחייב את המערערת לשפותם בגין ההוצאות המשפטיות שהוציאו לצורך התגוננות בתביעה הקודמת ובתביעה נוספת שנדונה על ידי מותב אחר, וזאת בהתאם להוראות פוליסת הביטוח שרכשו.
2. ביום 19.11.2025 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין, שבה נטען, בעיקרם של דברים, כי בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14.7.2025, במסגרת שיח שלא לפרוטוקול, ציין המותב כי אם התביעה הקודמת הייתה רק בין המערערת והמשיבים הוא היה פוסק הוצאות משפט לטובת המשיבים ולכן לדעתו הדיון בתביעה הנוכחית צריך להיות ביחס לשאלה מהן הוצאות סבירות. לכן, המערערת גורסת כי המותב לא רק דן בתביעה הקודמת בעניינה של המערערת, אלא גם הביע דעתו כי יש לפסוק הוצאות משפט בניגוד לקביעתו בפסק הדין בתביעה הקודמת, באופן שמקים חשש ממשי כי דעתו של המותב גובשה זה מכבר. עוד צוין כי הבקשה מוגשת בשלב זה לאחר שהליך גישור בין הצדדים לא צלח. המשיבים התנגדו לבקשה.
3. ביום 30.12.2025 ניתנה החלטת המותב שבה נקבע, בין היתר, כי אין לקשור בין פסיקת הוצאות לצד שכנגד במסגרת פסק דין ובין חובת המערערת לשלם למשיבים הוצאות על פי פוליסת הביטוח; וכי עצם העובדה שמותב דן בהליך קודם בין הצדדים לא מקימה עילת פסלות אוטומטית. משכך, בקשת המערערת נדחתה והיא חויבה בתשלום הוצאות המשיבים בסך של 1,500 ש"ח.
4. מכאן הערעור שלפניי, שבו המערערת חוזרת על טענותיה כי דעת בית המשפט "ננעלה"; כי התבטאויות המותב שלא לפרוטוקול מעידות כי הוא כבר הכריע בהליך דנן; כי קיים חשש ממשי שדעת המותב מוטה; וכי המותב לא יכול לשבת כערכאת ערעור על עצמו.
5. מנגד, המשיבים עומדים על כך שאין בהבעת עמדה ראשונית מצד המותב במסגרת דיון קדם משפט כדי להעיד על "נעילת" דעתו, וכפי שנקבע זה מכבר, אין בעצם העובדה שהמותב דן בהליכים קודמים בין הצדדים כשלעצמה כדי להקים עילת פסלות. עוד נטען כי ככל שהמערערת תסבור כי נפלה טעות בהכרעת המותב בהליך דנן הרי שפתוחה בפניה האפשרות להגיש על כך ערעור.
6. לאחר שעיינתי בערעור ובתשובה לו, וכן בהחלטת המותב, לא מצאתי כי מתקיימות בעניינו נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אשר לטענה כי המותב דן בתביעה הקודמת, הרי שכפי שנפסק בעבר, "העובדה כי המותב דן בעניין אחר בין הצדדים, ואפילו כזה הקשור לסוגיה החדשה המובאת לפתחו או באותה פרשה עובדתית – אינה פוסלת אותו, כשלעצמה, מלדון שוב בעניינם של הצדדים" (עפ"ס 71951-02-25 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (28.5.2025)). ודוק: מטענות הצדדים דווקא עולה תמונה הפוכה לפיה דעת המותב כלל לא "ננעלה" בעקבות הכרעתו בתביעה הקודמת. אשר להתבטאויות המותב. כפי שנפסק לא אחת, במסגרת קדם המשפט בית המשפט רשאי, ולעיתים אף מחויב, להביע עמדה לכאורית לגבי הסיכונים והסיכויים העומדים בפני הצדדים, ואין בכך, כשלעצמו, כדי להקים עילת פסלות אוטומטית (עפ"ס 12917-06-25 גוהר נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב, פסקה 13 (9.8.2025)). משעה שעודנו מצויים בשלבים מוקדמים מאוד של ההליך – חזקה על המותב שימשיך לדון בעניינם של הצדדים בלב פתוח ונפש חפצה (השוו לעפ"ס 26915-03-25 פלונית נ' אלמונית, פסקה 4 (16.4.2025)). לא למותר לציין כי ככל שתרצה בכך בהמשך, פתוחה בפני המערערת האפשרות להשיג על החלטות המותב במסגרת הליכי ערעור בהתאם לדין.
7. סוף דבר, שהערעור נדחה. משעה שהתשובה הוגשה מבלי שהתבקשה, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, י' סיוון תשפ"ו (26 מאי 2026).
יצחק עמית
נשיא