יפית אדרי-אוליאל נ. עופר ח נעם

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 37061-06-26 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המערערת: יפית אדרי-אוליאל נגד המשיבה: ח. נועם ושות' חברת עורכי-דין בקשה להפחתת הערובה ולחלופין להארכת מועד להפקדת הערובה; תשובת המשיבה מיום 9.7.2026 בשם המערערת: בעצמה בשם המשיבה: עו"ד עופר נועם החלטה ‏1. זוהי בקשה להפחתת ערובה ולחלופין להארכת מועד להפקדתה, שהוגשה במסגרת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה) מיום 14.4.2026 בת"א 24069-12-25, בו נקבע, בתמצית, כי יש ליתן תוקף להסכמה דיונית לפיה המשיבה תעביר בתוך 14 ימים את דפי החשבון ביחס לסך של 248,267 ש"ח והתובענה תימחק תוך שמירת מלוא טענות הצדדים. 2. ביום 11.6.2026 הגישה המערערת לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא. ביום 29.6.2026, ומשהערובה בהליך לא הופקדה בד בבד עם הגשתו (בהתאם לדרישות הדין), ניתנה החלטת כב' הרשמת מ' יהב לפיה על המערערת להפקיד ערובה בהליך, בהתאם להוראות הדין, עד ליום 6.7.2026, אחרת עשוי ההליך להימחק. בהמשך לכך הגישה המערערת ביום 2.7.2026 בקשה דחופה להפחתת הערובה ולחלופין להארכת מועד להפקדתה. בבקשתה, מציעה המערערת להסתמך על זכויותיה בנכס מקרקעין מסוים, ששוויו נאמד במיליוני ש"ח, וזאת כבטוחה המהווה חלופה להפקדת מלוא הערובה. המשיבה, מצידה, מתנגדת לבקשה ומלינה על כך שהמערערת עשתה דין לעצמה ולא הפקידה את הערובה במועדים הקבועים בדין. אשר לחלופה המוצעת בנכס המקרקעין, טוענת המשיבה כי אין מדובר בבטוחה קונקרטית. עוד נטען כי סיכויי הערעור קלושים ביותר משום שהוא מופנה כנגד פסק דין שניתן על יסוד הסכמה דיונית ובפרט על רכיב ההוצאות שנפסק בו. 3. לא מצאתי הצדקה בנסיבות העניין להורות על הפחתת שיעור הערובה שקבע מחוקק המשנה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. זאת, משלא הוצג בדל של ראיה בדבר היעדר יכולת כלכלית. למעלה מן הדרוש יצוין, בהתייחס לטענות המערערת בדבר זכויותיה בנכס מקרקעין מסוים, כי כאשר מוצעת בטוחה שאינה שוות-ערך לערובה במזומן או בערבות בנקאית, מבחינת זמינותה המיידית, הוודאות ונוחות הגבייה, על בעל הדין המבקש להמיר את העירבון להוכיח תנאים דומים לאלה הנדרשים לצורך פטור מהפקדת הערובה, קרי: חוסר יכולת כלכלית להפקיד ערובה במזומן או בערבות בנקאית, וסיכויים ממשיים להצלחת ההליך (ע"א 1394/16 פרברי נ' לאון (12.4.2016)). מבלי להביע עמדה לעניין סיכויי ההליך, ברי כי עיקול על נכס מקרקעין (ככל שזו הייתה כוונתה של המערערת), אינו בטוחה שוות ערך כאמור, מבחינת הוודאות והזמינות (ראו למשל, רע"א 9655/11 ביטון נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (8.2.2012); רע"א 3151/12 פולק נ' נידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ (10.6.2012)). 4. הבקשה נדחית אפוא. על המערערת להפקיד את הערובה עד ליום 21.7.2026, אחרת עשוי ההליך להימחק ללא התראה נוספת. בנסיבות העניין, תישא המערערת בהוצאות המשיבה בסך של 750 ש"ח. ניתנה היום, כ"ה תמוז תשפ"ו (10 יולי 2026). רון גולדשטיין, שופט רשם