פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 33402-10-26
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופטת רות רונן
העותר:
פלוני
נגד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. בפני עתירה המכוונת נגד החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, המשיב 1, בעניינו של העותר מיום 7.10.2026 (בר"ע 3616-10-26, השופט ר' פוליאק).
2. בתמצית יצוין כי העותר עבד בעבר בבנק לאומי לישראל בע"מ, המשיב 2 (להלן: הבנק). ביום 25.3.2024 הבנק הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה נגד העותר שכוונה לשלילת פיצויי פיטורין וכן השבה של מלוא הסכום שהופקד בקרן ההשתלמות שלו (סע"ש 57823-03-24). לטענת הבנק, העותר מעל באמונו והוציא ממקום העבודה חומרים רגישים זמן קצר קודם להתפטרותו שלאחריה עבר לעבוד בבנק מתחרה באותו תחום.
3. ביום 7.12.2025, יותר משנה וחצי לאחר הגשת התביעה על-ידי הבנק, העותר הגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף. בעיקרו של דבר, העותר טען בהקשר זה כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה להרתיע אותו מעמידה על זכויותיו.
4. ביום 27.9.2026 דחה בית הדין האזורי לעבודה את הבקשה, בהתייחס לכך שסעד של סילוק על הסף הוא צעד קיצוני שאינו ננקט כעניין שבשגרה (השופטת ר' סגל ונציגי הציבור א' חזקיהו ו-י' שרון). בהחלטה צוין, בין השאר, כי בשלב זה לא ניתן לקבוע שעילת התביעה נעדרת יסוד או שמדובר בתביעה גבולית ללא בסיס ממשי, וכי אין מקום לקבוע שמדובר בתביעת השתקה ולסלקה על הסף מטעם זה.
5. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי לעבודה, שנדחתה אף היא בהחלטה הנזכרת לעיל. בהחלטה צוין כי תביעתו של הבנק "על פני הדברים היא תביעה לגיטימית" (ההדגשה במקור) וכי ספק אם מאפייניה עולים בקנה אחד עם תביעת השתקה. עוד הודגש כי ממילא משמעות החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה היא המשך בירור התביעה.
6. בעתירה דנן נטען כי יש הצדקה להתערבות בהחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה בשל כך שיש לה השלכות החורגות מעניינו של העותר, כאלה הנוגעות לשימוש לרעה בהליכי משפט ולניהולן של תביעות השתקה. אגב כך, העותר מעלה טענות חמורות כנגד הבנק והנהלתו, ובהן טענות לפגיעה שיטתית בעובדים, איומים, שקרים, חוסר תום לב ועוד.
7. לאחר שבחנו את העתירה אנו סבורות כי דינה להידחות על הסף אף מבלי להידרש לתגובה. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה. בהתאמה, התערבות בהחלטותיהם תיעשה במקדים נדירים שבהם נפלה טעות משפטית יסודית ששורת הצדק מחייבת את תיקונה. העתירה דנן אינה עומדת באמת מידה מחמירה זו. הדברים אמורים ביתר שאת בהתחשב בכך שהעתירה מכוונת להתערבות בהחלטה דיונית מובהקת, מן הסוג שנטייתו של בית משפט זה בשבתו כבג"ץ להתערב בהן מצומצמת במיוחד (ראו למשל: בג"ץ 20640-08-24 סופרקום בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 11 (1.12.2024)). הלכה למעשה, הטענות שהוצגו כבעלות היבטים עקרוניים אינן אלא טענות הנושאות אופי ערעורי ונוגעות ליישום הדין בעובדות המקרה. לא למותר לציין כי ממילא המשמעות האופרטיבית של ההחלטות שניתנו היא שההליך לא יידחה על הסף אלא יוסיף ויתברר לגופו, ואף בכך יש כדי להצדיק את דחיית העתירה (ראו והשוו: בג"ץ 3229/12 אחים סמאר שיווק פירות וירקות תמרה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (13.12.2012)).
8. סוף דבר: העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה מקדמית, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח חשוון תשפ"ז (29 אוקטובר 2026).
תוקן היום, י"ח חשוון תשפ"ז (29 אוקטובר 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
רות רונן
שופטת