פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 33062-03-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
פלוני
נגד
המשיבה:
פלונית
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת א' אביגיל יהלומי) בתמ"ש 61101-05-22 מיום 2.3.2026
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופטת א' אביגיל יהלומי) בתמ"ש 61101-05-22 מיום 2.3.2026, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. עניינו של ההליך מושא ערעור הפסלות שלפניי בתביעת המשיבה לחלוקת רכוש בינה ובין המערער. במסגרת ההליך ניתן צו לפירוק שיתוף בבית המגורים של הצדדים וכן בבית העסק המשותף. בתוך כך, הורה בית המשפט על מינוי שמאי ורואה חשבון לצורך הערכת שווי הנכסים ובחינת ההיבטים הכספיים הנוגעים לפירוק השיתוף. בהמשך, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין חלקי בהליך, במסגרתה עתרה בין השאר לחיוב המערער בדמי שימוש בבית המגורים משום שלטענתה המערער עושה בו שימוש בלעדי. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 26.2.2024, תוך שנקבע כי בשלב זה אין מקום ליתן פסק דין חלקי וכי יש להכריע בסכסוך בכללותו לאחר קבלת חווֹת דעת המומחים שמונו.
2. ביום 19.2.2026 התקיים דיון קדם משפט. כעולה מפרוטוקול הדיון, התקיים בהסכמת הצדדים שיח מחוץ לפרוטוקול. לאחר מכן הציע בית המשפט לצדדים מתווה לפשרה שנדחה על ידי המערער. בתום הדיון ניתנה החלטה בגדרה הורה בית המשפט, בין היתר, כי על המערער לשלם למשיבה כסעד ביניים דמי שימוש עבור השימוש בבית המגורים. עוד הורה בית המשפט לרואה החשבון להגיש חוות דעת מעודכנת הכוללת התייחסות לאפשרות איזון משאבים מסוימת, כשהלוואות שניתנו על ידי הצדדים לגורמים שונים ייזקפו לשני הצדדים (להלן: ההחלטה מיום 19.2.2026). עוד קבע בית המשפט בהמשך היום, בהחלטה משלימה, כי יש לנטרל מתוך חוות הדעת העדכנית כל הלוואה שניתנה על ידי מי מהצדדים במהלך החיים המשותפים. בהתאם לכך נקבע כי על רואה החשבון לעדכן את החלופות בחוות דעתו באופן שבו ההלוואות האמורות יוצאו מחוות הדעת (להלן: ההחלטה המשלימה).
3. מספר ימים לאחר מכן, ביום 23.2.2026 הגיש המערער בקשה לביטול ההחלטה מיום 19.2.2026, לביטול ההחלטה המשלימה, לתיקון פרוטוקול הדיון על דרך השלמתו, לעיכוב ההליכים ולעיכוב ביצוע פירוק השיתוף (להלן: הבקשה מיום 23.2.2026). במסגרתה טען המערער כי ההחלטות התקבלו מבלי שהתקיים הליך של גילוי מסמכים הדדי והגשת תצהירי רכוש מפורטים. עוד טען כי זכות הטיעון שלו נפגעה במהלך דיון קדם המשפט, וכי לא הסכים שיתקיים שיח מחוץ לפרוטוקול הדיון. בסיום הבקשה, המערער הודיע כי בכוונתו להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים. תלונתו תתמקד, כך טען המערער, בכך שבית המשפט הורה לקלדנית שלא לתעד את דיון קדם המשפט; באמירות בית המשפט למערער במהלך הדיון ("זו בעיה שלך") וכן בשיחה שהתנהלה בין המותב ובין בא-כוח המשיבה המלמדת לדבריו על היכרות אישית רבת שנים בין השניים.
למחרת, 24.2.2026, דחה בית המשפט את הבקשה. נקבע כי אין מקום להורות על תיקון פרוטוקול הדיון, וכי בית המשפט אינו מחויב לכלול בפרוטוקול תיעוד של השיח שהתנהל בין הצדדים במסגרת ניסיונותיו להפחית את עצימות הסכסוך ולגבש מתווה פשרה. עוד צוין כי ככל שהמערער אינו שבע רצון מהחלטות בית המשפט, פתוחה בפניו הדרך להשיג עליהן לבית המשפט המחוזי.
4. על רקע דברים אלה, הגיש המערער ביום 2.3.2026 את בקשת הפסלות שבמוקד הערעור שלפניי. לדבריו, בפתח דיון קדם המשפט בחר המותב "לדחוף באגרסיביות לסיום הסכסוך", זאת תוך דילוג על שלב ההוכחות בהליך. עוד הוסיף המערער כי התנהלות המותב "תמוהה" בנסיבות וכי מדובר "במחטף" שנועד לקבוע עובדות בשטח ולמנוע את בירור האמת בהליכים מקבילים המתנהלים ביחס לצדדים, הן פליליים הן אזרחיים. לשיטתו, זירוז ההליך דנן מעלה חשש לניסיון ליצור עליו לחץ כלכלי מכוון, במטרה להשפיע על ההליכים המקבילים. מעבר לכך, המערער הצביע על כך שלאחר דיון קדם המשפט ניתנו שרשרת החלטות על ידי המותב, שאף הרעו עוד יותר את מצבו הדיוני. כמו כן, המערער ציין כי החלק העיקרי מדיון קדם המשפט לא תועד בפרוטוקול הדיון, וזאת ללא הסכמתו המפורשת וכי במהלך הדיון ניתנה לו זכות טיעון מצומצמת ביותר. המערער הוסיף וטען כי המותב נוקט בהפליה בינו ובין המשיבה בנטל ההוכחה ובדרישת המסמכים. עוד ציין כי קיימת סתירה בהחלטות המותב, שכן למרות שדחה בעבר בקשה לפסק דין חלקי, בית המשפט פסק כנגד המערער דמי שימוש. עוד ציין המערער בהקשר זה את ההחלטה המשלימה, המעידה לשיטתו על רצון המותב לסייע למשיבה. לבסוף, המערער טען כי המותב פנה אליו בבוטות ובסגנון תוקפני, שאינו הולם, לשיטתו, את העובדה שאינו מיוצג בהליך.
5. עוד באותו היום, 2.3.2026, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות. בית המשפט עמד על כך שבקשת הפסלות היא בגדר בקשה נרדפת לבקשה מיום 23.2.2026. בהקשר זה, בית המשפט הדגיש כי העשייה השיפוטית תקים עילות פסלות במקרים נדירים, וכי החלטות דיוניות אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, וכי בענייננו המערער מלין על החלטות שונות שניתנו בהליך, אף שלא השיג עליהן בדרך של ערעור. בית המשפט הבהיר כי לא מתעורר חשש לקיומו של משוא פנים אובייקטיבי כנגד המערער. בכל הנוגע לדיון קדם המשפט, בית המשפט ציין כי התקיים דיון שנמשך כארבע שעות, שבמהלכו הוסכם באופן ברור ומפורש כי הניסיון להביא את הצדדים להסכמות ייעשה בשיח מחוץ לפרוטוקול, והדברים נרשמו במפורש עם תחילת הדיון. בית המשפט הדגיש כי השיח שהתנהל מחוץ לפרוטוקול היה לגיטימי ונעשה בהסכמת הצדדים, ובית המשפט פעל כמצופה משופט משפחה, לסייע לצדדים לסיים סכסוך עצים בעל אמוציות קשות. עוד הבהיר המותב כי אין לו היכרות מוקדמת עם בא-כוח המשיבה, וכי הוא פגש אותו לראשונה בדיון קדם המשפט. לבסוף, בית המשפט ציין כי טוב יעשה המערער אם יפנה בהקדם לקבלת ייצוג משפטי.
6. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו שב המערער בעיקרם של דברים על טענותיו מבקשת הפסלות. המערער, שאינו מיוצג, מדגיש כי ערעורו מוגש בגין הצטברות חריגה וקיצונית של פגמים דיוניים ומהותיים שנפלו בהליך. המערער שב וטוען כי במהלך דיון קדם המשפט הופעל עליו לחץ לסיים את המחלוקת בדרך של פשרה, תוך התעלמות מהצהרותיו כי אינו מסכים למתווה הכופה עליו ויתור על זכויותיו הקנייניות. עוד טוען המערער כי בית המשפט מתעלם מפערי המידע המובנים בין הצדדים, הנובעים משליטתה הבלעדית של המשיבה במשאבים הכספיים. לטענתו, במקום לצמצם פערים אלה באמצעות צווים לגילוי מסמכים וחקירת עדים, בחר בית המשפט להנציחם ולקדם את "סגירת התיק במחטף". מעבר לכך, המערער חוזר וטוען כי לא נתן את הסכמתו לכך שדיון קדם המשפט יתקיים ללא תיעוד בפרוטוקול הדיון, וכי היעדר התיעוד שלל ממנו את היכולת להוכיח את הלחץ הפסול שהופעל עליו. עוד טוען המערער כי במהלך הדיון נחשפה היכרות מוקדמת, בת חמש שנים, בין המותב ובין בא-כוח המשיבה וכי המותב לא נתן גילוי נאות בפתח הדיון. כמו כן, המערער מציין שמאז מתן החלטת הפסלות נחשפו בפניו ראיות חדשות המלמדות על הברחת כספים נוספים לקרוביה של המשיבה וכי בהחלטה מיום 5.3.2026 ייחס המותב למערער "שימוש לרעה בהליכי משפט". לשלמות התמונה יצוין כי בהמשך הגיש המערער בקשה להוספת ראיה, החלטה מיום 27.5.2026, שלטענתו אף היא מלמדת על משוא פנים של המותב.
7. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין ידוע ומוכר, והוא קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו עלינו לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות אלה מתקיימות בענייננו, ולוּ בקירוב.
תחילה, עיקר טענות המערער מכוון כלפי האופן שבו מנהל המותב את ההליך. כאמור, המערער מלין למעשה על שורה של החלטות דיוניות, בין היתר ביחס לקביעות בהחלטה מיום 19.2.2026 ובהחלטה המשלימה. ברם, לא אחת נפסק כי אופן ניהול ההליך וההחלטות הדיוניות שניתנות במסגרתו, אינם מקימים כשלעצמם עילה לפסילת המותב, אף אם מדובר ברצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין (ראו: עפ"ס 20777-05-26 קליימן נ' ג'ייקובס, פסקה 9 (28.6.2026); עפ"ס 14440-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (17.3.2026)). כפי שציין המותב בהחלטת הפסלות, האכסניה המתאימה להשגותיו של המערער בהקשר זה, אינה במסגרת הליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 5772-02-26 וינברג נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 8 (20.4.2026)).
8. אשר לטענות המערער באשר לדיון קדם המשפט. טענות המערער בכל הנוגע לאמירות ולהתייחסויות המותב אינן מתועדות בפרוטוקול הדיון, כמו גם טענתו לכך שלא נתן את הסכמתו לכך שיתקיים דיון מחוץ לפרוטוקול. טענה אחרונה זו אף אינה עולה בקנה אחד עם האמור בפרוטוקול עצמו ("בהסכמת הצדדים מתנהל שיח מחוץ לפרוטוקול" – ראו בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 19.2.2026 [ההדגשה במקור – י"ע]). בענייננו, המערער אמנם הגיש בסמוך לאחר הדיון את הבקשה מיום 23.2.2026, במסגרתה עתר לתיקון פרוטוקול הדיון וציין כי לא נתן את הסכמתו לכך שיתקיים שיח מחוץ לפרוטוקול. עם זאת, בקשה זו נדחתה כזכור בהחלטה מיום 24.2.2026, ואין מקום להשיג על החלטה זו במסגרת ערעור פסלות (ע"א 1168/23 חוות מוריה בע"מ נ' פוטירו גן פו בע"מ, פסקה 12 (15.3.2023); ע"א 5208/20 פישר נ' בר הלל, פסקה 9 (3.9.2020)). במצב דברים זה, בהיבט דיני הפסלות, כאשר ישנה סתירה בין גרסתו של בעל דין ובין גרסתו של המותב, קמה חזקה שלפיה גרסתו של המותב היא שמתארת נאמנה את הדברים ועל בעל הדין שמבקש לסתור חזקה זו מוטל נטל כבד (ע"א 667/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (5.2.2024)). איני סבור כי בנסיבות המקרה עמד המערער בנטל הכבד להוכחת טענתו כי לא ניתנה הסכמה מטעמו. בענייננו, המותב ציין בהחלטתו מיום 24.2.2026 כי לא נפל פגם בפרוטוקול הדיון, ובהחלטת הפסלות הדגיש כי הצדדים הסכימו בדיון קדם המשפט כי הדיון יתקיים מחוץ לפרוטוקול. מכל מקום, אף אם אלך כברת דרך לטובת המערער ואניח כי הדברים שיוחסו למותב אכן נאמרו, אין בהם כדי לבסס מסקנה שלפיה המותב "כופה" על המערער פשרה כזו או אחרת, ואף לא כדי ללמד על קיומו של משוא פנים מצד המותב.
9. מעבר לכך, יש לדחות את טענות המערער בדבר היכרות מוקדמת בין המותב ובין בא-כוח המשיבה. בהקשר זה די בהבהרת המותב, שלפיה לא התקיימה בין השניים היכרות מוקדמת, וכי המפגש הראשון ביניהם היה במסגרת דיון קדם המשפט בהליך דנן. לבסוף, יש לדחות את טענות המערער בנוגע לראיות החדשות שהגיעו לידיו וכן את טענותיו באשר להחלטות בית המשפט שניתנו לאחר החלטת הפסלות. שכן ככלל, אין מקום להעלות טענות שלמותב לא ניתנה הזדמנות להתייחס אליהן, בפרט כשמדובר בטענות שנוגעות לאירועים שהתרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות (עפ"ס 62085-10-25 בן מאיר נ' וקסמן, פסקה 7 (26.4.2026)).
10. סוף דבר שהערעור נדחה. בנסיבות העניין, המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח.
ניתן היום, ב' תשרי תשפ"ז (13 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא