פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 31325-02-25

איחוד הישיבות באר"י (ע"ר) נ. שר הביטחון

עתירה נגד הליכי בחינת תצהירי מלש"ביות המבקשות פטור מגיוס מטעמי דת וטענה לפגיעה בזכות הטיעון עקב אי-חשיפת מאגר השאלות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 31325-02-25 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה חובת גיוס ופטורים משירות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד הליכי בחינת תצהירי מלש"ביות המבקשות פטור מגיוס מטעמי דת וטענה לפגיעה בזכות הטיעון עקב אי-חשיפת מאגר השאלות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 31325-02-25 — איחוד הישיבות באר"י (ע"ר) נ. שר הביטחון

עתירה נגד הליכי בחינת תצהירי מלש"ביות המבקשות פטור מגיוס מטעמי דת וטענה לפגיעה בזכות הטיעון עקב אי-חשיפת מאגר השאלות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העתירה הוגשה על ידי איחוד הישיבות באר"י ומספר מלש"ביות (מיועדות לשירות ביטחון) נגד נהלי הצבא לבדיקת אמיתות תצהירים לקבלת פטור מגיוס מטעמי דת. העותרים טענו כי מסירת מידע חלקי בלבד ואי-חשיפת שאלות הבקיאות פוגעות בזכות הטיעון ובהליך ההוגן. המדינה טענה כי היא מוסרת את עיקרי הראיות אך חשיפת מאגר השאלות מראש תסכל את תכלית הבדיקה. בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי אף שעל הרשויות להציג את עיקרי הטענות והחשדות, אין מקום לדרוש גילוי מראש של השאלות הספציפיות, שכן הדבר יפגע ביעילות הבדיקה ובאפשרות לבחון את אמיתות אורח החיים הדתי.

הנימוק המרכזי

הזכות להליך הוגן מחייבת את הצבא לפרט בפני המלש"בית את החשדות נגדה, אך אינה מחייבת לגלות מראש את שאלות המבחן שנועדו לבדוק אורח חיים דתי, שכן גילוי מראש יאפשר להתכונן אליהן ויסכל את מטרת הבדיקה.

השלכות רוחב

קביעת איזון ביחס להיקף זכות העיון והטיעון בהליכי בדיקת פטור מטעמי דת בצה"ל, המאפשר אי-חשיפה של מאגרי שאלות בקיאות כדי למנוע היערכות מוקדמת.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, עופר גרוסקופף
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • איחוד הישיבות באר"י
  • נועה שמעוני
  • נועה עיני
  • לני גיגי
  • מורין אביטבול

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • רשויות הצבא מסרבות להעביר את כלל הראיות והשאלות הרלוונטיות לידי המלש"ביות בטרם השימוע, דבר שפוגע בזכות הטיעון ובהליך ההוגן.
טיעוני ההגנה
  • יש לדחות את העתירה על הסף בשל אופייה הכוללני והאיגוד של עניינים פרטניים.
  • למלש"ביות נמסרים עיקרי הדברים, סיכום הראיון והראיות שנאספו.
  • חשיפת מאגר השאלות מראש תפגע ביכולת לבצע בחינה עצמאית ואותנטית של אורח החיים הדתי ותאפשר הכנה מראש.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • פטור מטעמי דת
  • חוק שירות ביטחון
  • זכות הטיעון
  • הליך הוגן
  • גילוי מסמכים

סכום הוצאות משפט

0

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 31325-02-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף העותרים: 1. איחוד הישיבות באר"י 1. נועה שמעוני 2. נועה עיני 3. לני גיגי 4. מורין אביטבול נגד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. ראש המטה הכללי 3. ראש אכ"א 4. מפקדת יחידת מיטב 5. הפרקליט הצבאי הראשי 6. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: ב' כסלו תשפ"ז (12 נובמבר 2026) בשם העותרים: עו"ד שמואל הורביץ, עו"ד ישראל קדוש בשם המשיבים: עו"ד יונתן ציון מוזס, עו"ד דניאל רגב פסק-דין השופטת דפנה ברק-ארז: העתירה שבפנינו נסבה על נהלי העבודה של רשויות הצבא בכל הנוגע לתהליך הבחינה של אמיתותם של תצהירים המוגשים על-ידי מיועדות לשירות ביטחון (להלן: מלש"ביות) המבקשות לקבל פטור מטעמי דת על בסיס ההסדר הקבוע בסעיף 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות ביטחון). בהתאם לנהלי הצבא, במקרים שבהם מתעוררים ספקות ביחס לאמיתות התצהיר וכדי למנוע ניצול שלו לרעה – המלש"בית הנוגעת בדבר מוזמנת ליחידת מיטב לצורך התרשמות בלתי אמצעית ממנה. התהליך כולל בירור "ישיר" שמבוסס על ריאיון אישי עם המלש"בית וכן בירור "עקיף" (על דרך איסוף מידע מצדדים שלישיים, לרבות פעילות ברשתות החברתיות). במסגרת הריאיון נעשה שימוש בשאלון בקיאות אשר כולל שאלות בנושאים שונים הנוגעים לקיום אורח חיים דתי הנלקחות ממאגר ייעודי של רשויות הגיוס. כאשר ההתרשמות של הגורמים הרלוונטיים היא שאין מדובר בתצהיר אמת, המלש"בית מזומנת לשימוע בפני פוקד שעל בסיסו תתקבל ההחלטה בעניינה. ככל שמתקבלת החלטה על דחיית הבקשה נשלחת למלש"בית הודעה על כך ונמסר לה כי באפשרותה לערער על החלטה זו. העתירה הוגשה על-ידי איחוד הישיבות באר"י כעותר ציבורי וכן על-ידי מספר מלש"ביות שהגישו תצהירים ליחידת מיטב (להלן: העותרות). בעתירה נטען כי המשיבים מסרבים להעביר את כלל הראיות הרלוונטיות לידי המלש"ביות באופן שפוגע בזכויותיהן להליך הוגן, ובפרט בזכות הטיעון. בתגובה המקדמית שהוגשה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל אופייה הכוללני והאופן שבו היא מאגדת את ענייניהן הפרטניים של העותרות. כן נטען כי דין העתירה להידחות אף לגופה. בהקשר זה צוין כי לקראת השימוע רשויות הצבא מוסרות למלש"בית הנוגעת בדבר את סיכום הראיון שנערך עמה, הכולל התייחסות למידת ההצלחה בשאלון הבקיאות, וכן את יתר הראיות המינהליות שנאספו בעניינה. כן צוין כי רשויות הצבא נמנעות מלמסור למלש"ביות הרלוונטיות את השאלות עצמן, וזאת כדי שלא לפגוע בתהליך הבדיקה במבט רוחבי. עוד הוטעם כי מאחר שהשאלות נבחרות מתוך מאגר מוגבל, מסירתן לידי המלש"ביות "עלולה להוביל לפגיעה בתכלית שעומדת בבסיסן שהיא בחינה עצמאית של ידיעת המלש"בית בנוגע לסוגיות הנוגעות לקיום אורח החיים הדתי". להשלמת התמונה יצוין כי לקראת הדיון נמסר עדכון לגבי הטיפול בעניינן של העותרות שהגישו בקשות לקבלת פטור לפי סעיף 39 לחוק שירות ביטחון – שתיים מהן קיבלו פטור במסגרת זו ועניינן של שתי עותרות נוספות נמצא עדיין בטיפול. הדיון בעתירה התקיים בפנינו ביום 12.11.2026. במסגרת הדיון המשיבים הרחיבו ביחס למדיניות הנוהגת לבירור המתייחס לתצהירים. בהקשר זה הוסבר כי למלש"בית המוזמנת לשימוע נמסר המידע הרלוונטי בכל הנוגע להליך הבירור העקיף וכן נמסרים עיקרי הדברים ביחס למידת הצלחתה או לקשיים שעלו מן הריאיון. אף הוסבר כי במסגרת ההליך מוצגות למלש"בית שאלות בכל הנוגע לנושאים שבהם לא הצליחה (בנוסחם של המשיבים – הדברים "מוטחים" בפניה לצורך תגובה). באשר למסירת השאלות עצמן נמסר כי מדובר בכלי המשמש את רשויות הצבא, ועל מנת שיוכל להגשים את ייעודו קיים קושי במסירת מידע מלא שיאפשר למלש"ביות אחרות "להתכונן" לריאיון. עוד נטען כי מדובר בידע בסיסי שאמור להיות בידיעתה של מי שמגישה תצהיר שבמרכזו עומדת השאלה של קיום אורח חיים דתי. בתום הדיון ציינו כי נוכח הבהרותיהם של המשיבים דומה שניתן מענה לקושי שבו התמקדה העתירה. העותרים שנטלו שהות לשקול את הדברים הודיעו בסופו של דבר כי הם עומדים על העתירה. דין העתירה להידחות. הלוז העקרוני של טענות העותרים הוא נכון, אך לא יישומו בנסיבות העניין. לא ניתן להפריז בחשיבות הנודעת לקיומו של הליך הוגן, שגולת הכותרת שלו היא זכות הטיעון. יתר על כן, לא יכול להיות חולק על כך שהטיעון אינו יכול להיות "בעלמא" ועל הטוען או הטוענת לדעת מהו עיקר הטענות שעומדות נגדו. לצד האמור, הדבר אינו אמור להיות מתורגם בגילוי מלא של פרטים שעשויים לפגום ביעילותם של הליכי בדיקה ותשאול של הרשויות (ראו גם: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 500 (2010)). כך למשל, ברור שעל הרשויות להבהיר למלש"בית כי התעוררו סימני שאלה ביחס לאמיתות התצהיר מטעמה ואף את מקורם ומהותם של החשדות שעלו, על מנת שתוכל לנסות להסביר את הדברים ולהתמודד עמם. עם זאת, הדרישה לגלות מראש את פרטי השאלות הנוגעות לקיומו של אורח חיים דתי חורגת מגדרי הגילוי הנדרש, מאחר שיש בה כדי לסכל את תכליתו של ההליך מעיקרו. סוף דבר: העתירה נדחית. לפנים משורת הדין ולו משום שהעתירה תרמה בעקיפין לחידוד העקרונות הרלוונטיים, אין צו להוצאות. ניתן היום, ז' כסלו תשפ"ז (17 נובמבר 2026). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט