פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפס"פ 30290-09-24
לפני:
כבוד ממלא מקום הנשיא (בדימ') עוזי פוגלמן
המערער:
נתנאל דוד סימן טוב
נגד
המשיבים:
1. ירון גדות
2. דני אדמסקי
3. הגר בן דוד
4. רחל פלדפוגל
5. שרה בן דוד
ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' שחם קינן) בק"פ 30232-09-23 מיום 8.9.2024
בשם המערער:
עו"ד עדי כרמלי
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ת' שחם קינן) בק"פ 30232-09-23 מיום 8.9.2024 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
עניינו של ההליך שלפניי בקובלנה פלילית שהגיש המערער נגד המשיבים, שבמסגרתה ייחס לאחרונים עבירות של היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואיומים לפי סעיף 192 לחוק זה (להלן: הקובלנה ו-חוק העונשין בהתאמה). בתמצית, יצוין כי על פי הנטען בקובלנה, העבירות שיוחסו למשיבים בוצעו במסגרת הפגנה שנערכה ביום 7.7.2023 מחוץ לביתו של המערער.
ביום 8.9.2024 התקיים דיון הקראה בהליך, שבפתחו ביקש בא כוחו של המערער כי המותב יפסול עצמו מלהמשיך לדון בקובלנה. בתוך כך, נטען כי "שמעתי את דברי בית המשפט ולפיהם העיר בית המשפט בטרם נפתח המשפט, בטרם ניתן המענה [לקובלנה – ע' פ'], ובטרם הוצגו לו הראיות במסגרת הליך הוכחות מסודר, כי המקרה דנן לא בטוח שמתאים לעולם הפלילי או להליך הפלילי. אני סבור שבית המשפט הראה שיש לו דעה עוד בטרם ניתנה לנו הזכות להציג ראיות, את האירוע ואת נזקיו. אני עוד סבור כי בדברים של בית המשפט יש כדי להשפיע באופן לא הגון על תשובת [המשיבים – ע' פ'] לאישום, שעדיין לא התקבלה" (פרוטוקול הדיון מיום 8.9.2024, בעמ' 1, ש' 20-16). עוד בהמשך אותו דיון, דחה המותב את בקשת הפסלות וקבע, בעיקרם של דברים, כי בשים לב לכך שההליך הפלילי הוא הליך שיורי, אמירתו הכללית שלפיה לא כל עניין צריך להתברר במסגרת הליך פלילי לא מקימה חשש ממשי למשוא פנים. בהקשר זה צוין, כי אין באמירתו של המותב כי על המערער לשקול פנייה להליך אזרחי עובר להליך הפלילי, כדי להקים עילת פסלות. לבסוף, ציין המותב כי "לא גיבשתי כל דעה בקשר לשאלה רלוונטית שבמחלוקת ואדון בטענות הצדדים כפי שתעלינה" (שם, בעמ' 4, ש' 24-23).
מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות נושא ההליך. המערער טוען, בעיקרם של דברים, כי במסגרת הדיון מיום 8.9.2024 הביע המותב את עמדתו – שלפיה הטענות בקובלנה לא מתאימות להליך הפלילי ואף לא עוסקות בעניינים חשובים – באופן נחרץ שיש בו כדי להקים עילה להעברת הדיון לפני מותב אחר. בנוסף, המערער טוען, בין היתר, כי אמירותיו של המותב לא תועדו בפרוטוקול, בניגוד להוראות הדין; וכן שהחלטת הפסלות נעדרת התייחסות לטענה שלפיה בפתח הדיון ציין המותב כי הקובלנה "לא עוסקת בעניינים הכי חשובים בעולם". לבסוף, נטען כי המותב גילה עמדה נחרצת ביחס להליך באופן שמצדיק את פסילתו אף מטעמים של מראית פני הצדק.
לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת מותב מלשבת בדין היא התקיימותן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך (ע"פ 5720/24 שמעוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (20.8.2024); ע"פ 3946/24 אלפסי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (19.5.2024)). נסיבות כאמור אינן מתקיימות בענייננו. טענותיו של המערער מכוונות, בעיקרם של דברים, לשתי התבטאויות של המותב שכנטען נאמרו בפתח הדיון: הראשונה, כי "המקרה דנן לא בטוח שמתאים לעולם הפלילי או להליך הפלילי", והשנייה שלפיה ההליך דנן לא עוסק "בעניינים הכי חשובים בעולם" (סעיף א לכתב הערעור). ראשית, עיון בפרוטוקול הדיון מיום 8.9.2024 מעלה כי האמירות שאותן מבקש המערער לייחס למותב אינן מופיעות שם. בשים לב לכך שהמערער לא הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון במסגרת ההליך נושא הערעור, דומה כי אין מקום להידרש לטענותיו אלו במסגרת הערעור דנן (ע"פ 3779/21 ישיבת אורחות תורה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבנייה כרמיאל, פסקה 12 (7.6.2021); ע"פ 685/21 בן טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.2.2021)). בצד האמור יוער, כי על המותב שיושב בדין להקפיד על ניהול פרוטוקול דיון סדור שישקף את שנאמר במהלך הדיון; זאת, בשים לב להתייחסותו של המותב במסגרת החלטת הפסלות לאמירות שכנטען נאמרו על ידו במסגרת הדיון מיום 8.9.2024, ומשאין תיעוד לשיח כאמור במסגרת פרוטוקול הדיון (ראו: ע"א 5714/24 עבדאללה נ' פקיד שומה נצרת, פסקה 5 (5.9.2024); ע"א 7374/24 רונן נ' אלפסי, פסקה 12 (17.1.2022); ע"א 3597/21 עזריה נ' ניסן, פסקה 7 (24.6.2021)).
אף לגופן של האמירות איני סבור כי יש בהן כדי להקים עילת פסלות. כפי שציין המותב בהחלטת הפסלות, במסגרת הדיון מיום 8.9.2024 הביע המותב את עמדתו כי היה על המערער לשקול פניה להליך האזרחי חלף הגשת הקובלנה. כידוע, אין מניעה כי המותב שיושב בדין יביע את עמדתו – בזהירות המתבקשת – ביחס להליך שלפניו (ע"פ 4986/23 מעוז נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (17.7.2023) (להלן: עניין מעוז); ע"פ 205/21 חאלד נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (22.2.2021)); וממילא, איני סבור כי יש באמירות אלו כדי ללמד שדעתו של המותב ננעלה או על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (עניין מעוז, פסקה 10; ע"פ 4623/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (28.6.2023)). בהקשר זה יצוין, כי המותב הדגיש בהחלטת הפסלות כי ידון בטענות הצדדים כפי שאלו יוצגו לפניו, וחזקה עליו שכך יפעל (ע"פ 4707/24 אבו קליק נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (3.11.2024); ע"פ 475/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (28.1.2019)). משאלה הם פני הדברים, איני סבור שנסיבות המקרה דנן מקימות עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק.
הערעור נדחה אפוא.
ניתן היום, ח' כסלו תשפ"ה (09 דצמבר 2024).
עוזי פוגלמן
ממלא מקום הנשיא (בדימ')