פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"א 29338-02-26
לפני:
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
המבקש:
אמיר מסאעדה
נגד
המשיבים:
1. אנואר אסלאן
2. באסם אסלאן
3. אוסאמה אסלאן
4. יאסר אסלאן
5. פיאד דאוד
6. עמיד דאוד
7. רודינה אסלאן
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' טורס) מן הימים 8.12.2025 ו-17.12.2025 בת"א 30110-11-25
בשם המבקש:
עו"ד איבראהים עודה
פסק-דין
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י' טורס) מן הימים 8.12.2025 ו-17.12.2025 בת"א 30110-11-25. בהחלטה הראשונה נדחתה בקשת המבקש למתן צו שיורה לרשות האוכלוסין למסור לו תמצית רישום מורחבת, ובהחלטה השנייה נדחתה בקשתו לעיון חוזר.
עניינו של ההליך דנן בתביעת המבקש לסעד הצהרתי שיורה על בעלותו בזכויות במקרקעין, אותן רכש לטענתו בשנת 2004 מן המנוח עבד חסן אסלאן ז"ל (להלן בהתאמה: המקרקעין ו-המנוח). התביעה הוגשה נגד המשיבים, אשר נטען כי הם יורשיו של המנוח על פי דין. בתביעה נטען, בעיקרם של דברים, כי המבקש רכש את המקרקעין מן המנוח ואף רשם הערת אזהרה על זכויותיו, אולם העסקה לא הושלמה ברישום "מחמת טעות, שיהוי, נסיבות שונות"; ולפיכך כי על המשיבים "לכבד את ההסכם והתחייבויות המנוח ולשתף פעולה עם [המבקש] לצורך רישום הזכויות על שמו".
ביום 3.12.2025 הורה בית המשפט המחוזי למבקש לתקן את כתב התביעה שהגיש, ובכלל זה להגיש צו ירושה או צו קיום צוואה וכן צוואה של המנוח. ביום 7.12.2025 הודיע המבקש כי לאחר בדיקה מקיפה שערך, נמצא כי "לא הוצא ולא ניתן כל צו ירושה ו/או צו קיום צוואה" בעניינו של המנוח; ובהמשך לכך, עתר למתן "צו למסירת מידע למשרד הפנים, לצורך קבלת שאילתא/תמצית רישום מורחבת הנוגעת למנוח" (להלן: הצו המבוקש). בהחלטתו שניתנה למחרת היום, קבע בית המשפט המחוזי, לענייננו, כי תביעתו של המבקש אינה האכסניה המתאימה לעתור למתן הצו המבוקש, וכי פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה מתאימה "לערכאה המוסמכת ובהליך נפרד". כן צוין כי הצו המבוקש "אינו נדרש לצורך הכרעה בהליך זה אלא לצורך הגשת ההליך האחר", וכי "נושא זה היה אמור להיות מטופל טרם הגשת התביעה ולא במהלכה". לאור האמור ניתנה למבקש ארכה בת 90 יום להשלים את הוצאת צו הירושה, ולהודיע בהתאם אם ניתן להמשיך בבירור התביעה.
המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בה ציין כי "אכן צודק ביהמ"ש הנכבד בהחלטתו כי יש להגיש בקשה לצו שכזה במסגרת אותו הליך עיקרי נפרד", ואולם "אין למבקש כל כוונה לפתוח הליך אחר, והכוונה לבקשת צו ירושה למנוח". לפיכך, כך טען המבקש, אין בידו ברירה אלא לצרף לתביעתו את כל יורשי המנוח על פי דין, ולצורך כך נדרש לו הצו המבוקש – "בשביל להפיס את דעתו של ביהמ"ש נכבד זה בכדי שיהיה משוכנע ובטוח שכל היורשים על פי דין צורפו בפועל כנתבעים". בקשה זו נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 17.12.2025, משנקבע כי היא אינה מגלה עילה המצדיקה עיון חוזר. עוד שב בית המשפט המחוזי על קביעתו לפיה "על המבקש להגיש בנושא הליך נפרד (לערכאה המוסמכת)".
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקש טוען כי הצו המבוקש הוא בגדר כלי עזר דיוני שמטרתו לאפשר צירופם של בעלי דין דרושים, ולהוכיח כי כלל יורשי המנוח על פי דין צורפו לתביעה. לדבריו, אין לו קשר לבני משפחת המנוח, אשר להבנתו אינם מעוניינים ליזום הליך לקבלת צו ירושה. לשיטתו, הדרישה ממנו לנקוט הליך נפרד לקבלת צו ירושה למנוח, מטילה עליו נטל בלתי סביר, יקר ומיותר; ויוצרת מחסום דיוני העשוי להביא לסיכול תביעתו ולהעמידו בפני שוקת שבורה. נוכח האמור, מתבקש להורות כי בית המשפט המחוזי מוסמך ליתן את הצו המבוקש במסגרת ההליך המתנהל בין הצדדים.
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתיק בית המשפט, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כפי שיבואר להלן, דין הערעור להתקבל.
בהחלטותיו מושא הדיון, סירב בית המשפט המחוזי להיעתר לבקשות המבקש למתן צו להמצאת תמצית רישום מורחבת מרשות האוכלוסין אודות המנוח, בקבעו כי על המבקש לנקוט ב"הליך נפרד" לפני "הערכאה המוסמכת". הגם שניתן לעתור לקבלת מידע כאמור במסגרת תובענה עצמאית, איני סבורה כי קיימת מניעה שבדין לעתור למתן הצו, הנדרש למבקש לשם קידום בירור תביעתו, ובפרט לצורך איתור זהותם של בעלי הדין הדרושים לתביעה – במסגרת הדיונית הנתונה. לבתי המשפט נתונה הסמכות להיעתר לבקשות להמצאת מידע או הצגת מסמכים המצויים בידי רשות, לרבות תמצית רישום מרשות האוכלוסין, שתכליתן לאפשר התקדמות "מן הפרוזדור אל הטרקלין". זאת, כאשר אלה רלוונטיות להליך ובכפוף לטענות חיסיון או לפגיעה באינטרס מוגן, העומדות לרשות, למי מן הצדדים, או לצד שלישי העלול להיפגע מן הצו. ואכן, נעשה שימוש בסמכות זאת כעניין שבשגרה. למען שלמות התמונה יצוין, כי גם על פי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה שעניינם ב"הנפקת תמצית רישום רגילה או מורחבת", אין מניעה לקבל תמצית רישום מורחבת על אודות מנוח שאינו בן משפחה, בכפוף למתן החלטה שיפוטית מתאימה.
בנקודה זו יובהר, כי הנחתו המשתמעת של בית המשפט המחוזי, לפיה לא יוכל המבקש לקדם את בירור תביעתו בלא צו ירושה בעניינו של המנוח, אף היא מעוררת קושי. אמנם, "דרך המלך" בה נדרש לפסוע המבקש לתבוע יורשים כחליפיו של בעל דינו, היא נקיטה בהליכים מתאימים המאפשרים את זיהויים כדין, היינו הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה (ע"א 297/91 ניסמן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מו(3) 688, 692-691 (1992); ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' גלבוע, פ"ד מו(3) 638, 642-641 (1992); בע"מ 220/16 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (2.5.2016)). ואולם – אין זו הדרך היחידה. כך, נפסק בעבר כי ייתכנו הליכים המופנים כלפי "יורשים פוטנציאליים", מקום בו זהותם של היורשים לא נקבעה (שם; רע"א 10860/05 דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 15 (26.6.2007); רע"א 4779/05 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' בן דוד, פסקה 6 (15.3.2007)).
בענייננו טוען המבקש, טענה שלא נסתרה, כי אין בכוונתם של היורשים לפתוח בהליך לקבלת צו ירושה. בנסיבות אלה, ומבלי לטעת מסמרות, ייתכן שראוי יהיה לאפשר למבקש לעתור לצירופם של היורשים הפוטנציאליים כחליפיו של המנוח לצורך בירור תביעתו, לאחר הצבעה על זהותם על בסיס תשתית עובדתית תומכת (ראו: ע"א 7717/20 רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון אחמד (20.3.2025); בש"א 4091/13 מכלוף נ' פקיד שומה נתניה, פסקה 6 (22.7.2014); ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקה 5 (12.10.2010) (להלן: עניין ערפאת); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 224 (מהדורה שלישית 2023)). חסרונה של דרך פעולה אפשרית זו ברור הוא, שכן הדבר כרוך בנטילת סיכון על-ידי המבקש, שמא יתברר כי קיים יורש פוטנציאלי שלא צורף כחליף, כך שפסק הדין שיינתן בתביעה לא יחייבו (עניין ערפאת, בפסקה 5). ואולם, מדובר בסיכון שרשאי המבקש ליטול. הנה כי כן, נמצאנו למדים כי יש ממש בטענת המבקש לפיה הצו המבוקש דרוש לו, שעה שזה יוכל לסייע למבקש בגיבוש התשתית העובדתית הנחוצה לו לתביעתו.
בקשת רשות הערעור מתקבלת אפוא. בית המשפט המחוזי ייתן אפוא צו המורה לרשות האוכלוסין להמציא למבקש, באמצעות בא-כוחו, תמצית רישום מורחבת אודות המנוח. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ו (10 אוגוסט 2026).
גילה כנפי-שטייניץ שופטת