פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 27561-09-24
לפני:
כבוד השופט נעם סולברג
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט יוסף אלרון
העותר:
פלוני
נגד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים
2. בית הדין הרבני האזורי בחיפה
3. פלונית
עתירה למתן צו על תנאי על החלטת בית הדין הרבני האזורי בחיפה, מיום, 9.5.2024, בתיק 1066824/22
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
ככל שניתן להבין מעתירתו של העותר שלפנינו, שאינו מיוצג, העתירה מופנית כלפי החלטת בית הדין הרבני האזורי בחיפה, מיום 9.5.2024. ההחלטה נסובה על בקשתו מיום 2.5.2024 "לבחינת משמורת הקטין", ובה נקבע כי "האב זכאי להציג את טענותיו לשירותי הרווחה שיעדכנו את בית הדין אחר הבדיקה".
דין העתירה – להידחות על הסף. העותר לא מיצה הליכים, לא השיג על החלטתו העדכנית של בית הדין האזורי לפני בית הדין הגדול, וביקש לערוך 'קפיצת הדרך' היישר לבית משפט זה; זאת אין לאפשר. "כלל הוא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד, מקום בו העתירה מוקדמת, ולוקה באי-מיצוי הליכים הפתוחים לפני העותר, בטרם פנה לבית משפט זה. ככל שנשוא העתירה הוא פסק דין שניתן בבית דין רבני אזורי, מיצוי הליכים משמעו העמדת פסק הדין לביקורתו של בית הדין הגדול [...] גם כאשר מצביע מתדיין על פגמים בהחלטה או בפסק הדין, מופנה המתדיין בראש ובראשונה אל ערכאת הערעור, שם יישמעו טרוניותיו ויתוקנו הפגמים, אם תמצא בהם ערכאת הערעור ממש [...]" (בג"ץ 778/07 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 10 (11.4.2007)).
יתכן כי כיום שוב לא עומדת לעותר האפשרות להגשת הליך ערעורי, בשל חלוף הזמן מאז ניתנה ההחלטה, אך בכך לא סגי. בית משפט זה, בכובעו כבית משפט גבוה לצדק, אינו משמש כערכאת ערעור חלופית למאחרים.
למען הזהירות אוסיף, כי ככל שהעתירה מופנית גם כלפי פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול, מיום 28.1.2024, הרי ש"עתירה זו נגועה בשיהוי ניכר שכן היא הוגשה שבעה חודשים לאחר שניתנה החלטתו של בית הדין הרבני הגדול [...]. די היה בשיהוי זה, כשלעצמו, כדי להביא לדחייתה של העתירה" (בג"ץ 2699/19 פלונית נ' פלוני, והאסמכתאות שם (9.3.2020)).
אשר על כן, העתירה, על כל ראשיה, נדחית בזאת על הסף.
משלא נתבקשה תגובה לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ט' אלול תשפ"ד (12 ספטמבר 2024).
נעם סולברג
שופט
דפנה ברק-ארז
שופטת
יוסף אלרון
שופט