פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 26725-11-26
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופט אלכס שטיין
העותר:
משה גרין
נגד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד עפרה לוי-גרין
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
העתירה שלפנינו מכוונת נגד "תחשיבים מוטעים", לפי לשונה, אשר בוצעו, לטענת העותר, בתיק הוצאה לפועל 514851-02-26, אשר פתחה המשיבה נגד העותר בגין חוב שנפסק לחובתו בגדרי פסק דינו של בית המשפט המחוזי (מרכז-לוד) בת"א 29725-09-15, אשר ניתן ביום 31.10.2021. העותר מבקש כי נורה על אופן ביצוע חישובי ריבית והצמדה בגין החוב; כי נורה על בידוד רכיב המע"מ מכל תחשיב ריבית והצמדה בתיק ההוצאה לפועל; וכי נורה על מתן תחשיבים מתוקנים והמשך עיכוב ההליכים עד להבהרת התחשיבים.
למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 22.6.2026 ניתן פסק דין בבג"ץ 77652-05-26, בו נדחתה עתירה קודמת שהגיש העותר דנן מן הטעם שעמד לעותר סעד חלופי. כמו כן, בפסק הדין הוער, בשולי הדברים, כי הסעד שנתבקש, שעניינו חסימת אפשרותה של המשיבה לפתוח בעתיד בהליכי הוצאה לפועל חדשים נגד העותר, הוא סעד קיצוני השמור למקרים החריגים שבחריגים. בנוסף, יצוין כי שתי בקשות רשות ערעור שהגיש העותר נגד החלטות רשם ההוצאה לפועל, שעניינן תחשיב החוב וטענת "פרעתי" שהעלה העותר, נדחו בהחלטות בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופט א' שליו, ס"נ) מיום 30.10.2026 ברער"צ 18548-09-26 וברער"צ 69994-09-26.
לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
העותר סבור כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, הוא הערכאה המוסמכת לדון בטענותיו הואיל וההליך שנפתח נגדו בהוצאה לפועל מתנהל, לשיטתו, "בשרירות". עוד טוען העותר כי בשים לב לכך שבקשות רשות הערעור שהלה הגיש נדחו, כפי שצוין לעיל, הרי שהסמכות להעניק לו "סעד מן הצדק" נתונה לבית משפט זה.
דא עקא, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות שניתנו על ידי הערכאות המוסמכות, ואין לאפשר את עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה (ראו למשל: בג"ץ 4145/23 זנגריה נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 5 (5.6.2023); בג"ץ 4234/24 אפל נ' רשם ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו, פסקה 7 (28.5.2024)). כך הוא באשר להחלטות רשם ההוצאה לפועל, ובפרט מקום שבו עומד לעותר סעד חלופי, בדמות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט האזרחי המוסמך (ראו למשל: בג"ץ 4044/22 פוקס נ' רשות האכיפה והגבייה - תל אביב (16.6.2022) (להלן: בג"ץ פוקס)).
חרף ניסיונו של העותר לשוות לעתירתו נופך "מנהלי", הלכה למעשה, העותר מנסה לתקוף את החלטות רשם ההוצאה לפועל ובית משפט השלום באמצעות עקיפת מסלול ההשגה הסדור אשר נקבע בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, ובתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, על ידי פנייה לבג"ץ חלף הגשת בקשת רשות ערעור לערכאות המוסמכות (ראו: עניין פוקס). לזאת לא נוכל לתת יד. ברי הוא כי דין העתירה להידחות מפאת קיומו של סעד חלופי (ראו, מני רבים: בג"ץ 8284/21 תזמורת ירושלים מזרח ומערב נ' משרד התרבות והספורט מדינת ישראל, פסקה 10 (27.2.2022)); וכך נעשה.
6. נוכח האמור, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, לא נחייב את העותר בהוצאות לטובת אוצר המדינה בפעם הזאת.
ניתן היום, א' כסלו תשפ"ז (11 נובמבר 2026).
דוד מינץ
שופט
יעל וילנר
שופטת
אלכס שטיין
שופט