רע"א 25402-05-26 — ערן פלס נ. זהר יפה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 25402-05-26 רע"א 28082-05-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המבקש ברע"א 25402-05-26: המבקשות ברע"א 28082-05-26: עו"ד ערן פלס – מנהל עיזבון המנוח 1. איילה רפלד 2. אילנה כהן 3. דורית (יפה) דיאמנט נגד המשיבים ברע"א 25402-05-26: המשיבים ברע"א 28082-05-26: 1. זהר יפה 2. ענת ספיר 3. טלי יפה לינגל 4. שרון אסיף 5. איילה רפלד 6. אילנה כהן 7. דורית (יפה) דיאמנט 1. עו"ד ערן פלס – מנהל עיזבון המנוח 2. זהר יפה 3. ענת ספיר 4. טלי יפה לינגל 5. שרון אסיף בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) מיום 23.4.2026 ברע"ב 68884-01-24 בשם המבקש ברע"א 25402-05-26: בשם המבקשות ברע"א 28082-05-26: בעצמו עו"ד אלירם בקל בשם משיבים 4-1 ברע"א 25402-05-26; ומשיבים 5-2 ברע"א 28082-05-26: עו"ד נבות תל-צור; עו"ד מור כהן; עו"ד גילי קצמן פסק-דין השופט דוד מינץ: שתי בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) מיום 23.4.2026 ברע"ב 68884-01-24. בקליפת האגוז, ברקע לבקשות סכסוך שהתגלע בין יורשיו של מנוח בנוגע לחלוקת עיזבונו (להלן בהתאמה: היורשים ו-העיזבון). לאחר שבשנת 2012 בית המשפט לענייני משפחה קבע את זכויות היורשים בעיזבון, נפתח תיק ניהול עיזבון ומונה מנהל עיזבון (להלן בהתאמה: תיק ניהול העיזבון ו-מנהל העיזבון). בהמשך, נוכח מחלוקות רבות שנתגלעו בין היורשים, הם הסכימו להעברת כלל המחלוקות ביניהם הנוגעות לאופן חלוקת העיזבון לבוררות. לאחר שרוב המחלוקות הוכרעו, נותרה מחלוקת אחת שעסקה במתווה המתאים לחלוקת העיזבון. במשך מספר רב של שנים הליך הבוררות ותיק ניהול העיזבון התנהלו במקביל, ולבסוף ביום 22.10.2023 ניתן פסק הבוררות שהכריע בשאלת המתווה לחלוקת העיזבון (להלן: פסק הבוררות). נקבע כי העיזבון יחולק באופן של מימוש כל הנכסים וחלוקת התמורה בין היורשים בהתאם לשיעור היחסי לו זכאי כל יורש. עוד נקבע כי על הצדדים, באמצעות ובסיוע מנהל העיזבון, לבחון את האופן המיטבי של מימוש הנכסים. ביום 5.3.2025 פסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט המחוזי וניתן לו תוקף של פסק דין. הימים נקפו והעיזבון טרם חולק בין היורשים. זאת בין היתר בשל העובדה שמינויו של מנהל העיזבון פג ובקשה שהוגשה להארכת המינוי הייתה תלויה ועומדת לפני בית המשפט לענייני משפחה במשך מספר חודשים; וכן משום שבקשות שונות שהגיש מנהל העיזבון לשם קידום מימוש נכסי העיזבון וחלוקתו טרם הוכרעו. על רקע האמור, ביום 5.2.2026 הגישו חלק מהיורשים בקשה לבית המשפט המחוזי לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן: הפקודה) נגד מנהל העיזבון. בבסיס בקשת הביזיון נטענו שתי טענות מרכזיות – האחת, הימשכות בלתי סבירה של הליך חלוקת העיזבון; והשנייה, הפרת פסק הבוררות על ידי מנהל העיזבון באופן חלוקת נכסי העיזבון ובאופן קיזוז החובות. בית המשפט קיבל את הבקשה תוך שקבע כי מנהל העיזבון הפר את פסק הבוררות כאשר פעל בניגוד למתווה חלוקת העיזבון ולאופן קיזוז החובות שנקבעו בו. בכך ביזה מנהל העיזבון את פסק דינו של בית המשפט בו אושר פסק הבוררות. ברם, נקבע שאין מקום להטיל עליו סנקציה וכי בית המשפט לענייני משפחה ייתן לו הוראות מעשיות. מכאן הבקשות שלפנינו, שתיהן על אותה החלטה. האחת הוגשה על ידי מנהל העיזבון והשנייה על ידי חלק מהיורשים. בתמצית, בבסיס שתי הבקשות מספר טענות מרכזיות, ובהן כי החלטת בית המשפט המחוזי עושה שימוש שגוי ובלתי מוצדק בהליך ביזיון בית המשפט; כי מנהל העיזבון פועל בהתאם להנחיותיו של בית המשפט לענייני משפחה; כי הסמכות לדון בכל העניינים הנוגעים לפועלו כמנהל עיזבון מסורה לו; וכי בית המשפט שגה בקבעו שמנהל העיזבון ביזה את בית המשפט שעה שפסק הבוררות אינו קובע כל הוראה אופרטיבית מעבר לאופן שבו יש לחלק את העיזבון. המשיבים מצִדם החרו החזיקו אחר החלטת בית המשפט המחוזי. נטען בעיקרו של דבר כי בית המשפט מוסמך לדון בשאלת הפרת פסק הבוררות על ידי מנהל העיזבון; כי ההחלטה אינה סותרת את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לפקח על פעולות מנהל העיזבון; וכי בית המשפט צדק בקבעו שמנהל העיזבון הפר את פסק הבוררות. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בבקשות רשות הערעור ובתשובות להן, החלטתי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לי מכוח תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לדון בשתי בקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגשו ערעורים לפי הרשות שניתנה. רשות ערעור בענייני בוררות תינתן במקרים חריגים בלבד שבהם מתעוררת שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כאשר נדרשת התערבות ערכאת הערעור משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין (וראו לדוגמה: רע"א 39387-07-26 נתן רסקין חברת עו"ד נ' שרון נהב חקלאי מניב בע"מ (9.8.2026); רע"א 35411-07-26 מייזליש נ' חרמש כפר שיתופי להתיישבות בע"מ (7.8.2026); רע"א 66369-02-25 תאי השקעות וסחר בע"מ נ' גדעון פישמן‏, פסקה 9 (‏2.7.2025‏)). סבורני כי המקרה שלפנינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור. סעיף 6 לפקודה מעניק לבית המשפט סמכות לאכוף פסקי דין שניתנו על ידו. מושכלת יסוד היא שמכוח פקודה זו ניתן לאכוף רק פסקי דין הכוללים ציווי אופרטיבי, מוגדר, חד-משמעי וברור (וראו מיני רבים: בג"ץ 473/24 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים, פסקה 50 (22.6.2025); רע"א 2389/22 חברת פריימן הפקות בע"מ נ' גל ביתר שירותי פרסום והפקות בע"מ, פסקה 12 (21.7.2022); רע"א 734/22 א.ס.פ.י. חברה לקידום פרוייקטים באיכות הסביבה ‏(‏ישראל‏)‏ בע"מ נ' גלובל גרין גרופ ‏(‏אך דוד‏)‏ בע"מ, פסקה 11 (29.5.2022)). בענייננו, הליך הבוררות עסק כאמור במחלוקת שבין היורשים באשר למתווה המתאים לחלוקת העיזבון. בפסק הבוררות נקבע כי העיזבון יחולק באופן של מימוש כל הנכסים וחלוקת התמורה בין היורשים. עוד צוין כאמור כי "על מנת לממש את ההכרעה, יהיה על הצדדים, באמצעות ובסיוע מנהל העיזבון, לבחון את האופן המיטבי של מימוש הנכסים [...]". מהאמור עולה אפוא כי אין מקום לספק שפסק הבוררות אינו כולל כל ציווי אופרטיבי, חד-משמעי וברור כלפי מי מהצדדים, ודאי שלא כלפי מנהל העיזבון. די בכך כדי להביא למסקנה כי לא היה מקום לנקוט בעניין דנן בהליך ביזיון בית המשפט לפי הפקודה כלפי מנהל העיזבון וממילא לא היה מקום לקבוע כי הוא ביזה את בית המשפט. למעלה מכך אף אוסיף כי שימוש בהליך לפי סעיף 6 לפקודה ייעשה ככלל כלפי מי שהוא צד לפסק הדין מושא בקשת הביזיון. בענייננו, ברי כי מנהל העיזבון לא היה צד להליך הבוררות באף שלב. שכן כאמור, ההליך עסק במחלוקת שבין היורשים באשר למתווה הנכון לחלוקת העיזבון, בעוד שמנהל העיזבון מונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה רק לשם חלוקת העיזבון בפועל. זאת ועוד, פסק הבוררות לא קבע כאמור כל הוראה אופרטיבית, וודאי לא כזו המופנית כלפי מנהל העיזבון באופן ישיר. אמנם הוכרה בפסיקה האפשרות לעשות שימוש בהליך ביזיון בית המשפט לפי הפקודה גם כלפי אדם שאינו צד לפסק הדין, אך זאת רק במקרים חריגים שבהם אותו אדם סייע או הביא להפרת פסק הדין (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון, פ"ד לד‏(‏4‏)‏ 232, 239-238 (‏1980‏); רע"א 8718/17 אקטיב ויז'ן בע"מ נ' מוקד הפרסום הארצי – פרסום מטרה בע"מ, פסקה 4 (25.3.2018)). המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, ואף רחוק מכך. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי יש להידרש לטענות הצדדים המופנות כלפי האופן שבו פועל מנהל העיזבון. טענות אלה ראויות שתתבררנה בתיק ניהול העיזבון שמתנהל כאמור בבית המשפט לענייני משפחה. זאת שעה שאין חולק כי אופן יישום המתווה לחלוקת העיזבון ומימושו התנהלו ועודם מתנהלים תחת פיקוחו של בית המשפט לענייני משפחה. נוכח כל האמור לעיל, הערעורים מתקבלים והחלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת. משיבים 4-1 ברע"א 25402-05-26 (אשר הם גם משיבים 5-2 ברע"א 28082-05-26) יישאו בהוצאות המערערים (המבקשים בשתי הבקשות) בסך כולל של 10,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ד אלול תשפ"ו (06 ספטמבר 2026). דוד מינץ שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת