בג"ץ 24887-06-25 — הרב אליהו פרץ נ. הרבנות הראשית לישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 24887-06-25 בג"ץ 51194-07-25 בג"ץ 62594-07-25 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותר בבג"ץ 24887-06-25: העותר בבג"ץ 51194-07-25: העותרים בבג"ץ 62594-07-25: הרב אליהו פרץ הרב אברהם סודרי 1. הרב יהודה טביב 2. הרב עובדיה מור יוסף נגד המשיבה: הרבנות הראשית לישראל עתירות למתן צו על-תנאי תאריך ישיבה: ב' באייר התשפ"ו (19 באפריל 2026) בשם העותר בבג"ץ 24887-06-25 ובבג"ץ 51194-07-25: בשם העותרים בבג"ץ 62594-07-25: עו"ד אילן בומבך; עו"ד יריב רונן עו"ד מאיר מור יוסף בשם המשיבה: עו"ד מוריה פרימן; עו"ד דניאל רגב פסק-דין השופט אלכס שטיין: העתירות 1. העתירות שלפנינו מכוונות כלפי החלטתה של מועצת הרבנות הראשית לישראל (להלן: מועצת הרבנות או המועצה) לפיה מי שמלאו לו 80 שנה אינו יכול לשמש חבר בצוות שחיטה מטעם הרבנות הראשית לישראל (להלן: המשיבה או הרבנות הראשית) – זאת, הן בארץ והן מחוצה לה. הרקע לעתירות והדיון בהן 2. ביום 16.6.2024 קיבלה ועדת שחיטת חו"ל (להלן: ועדת שח"ל), אשר פועלת מטעם מועצת הרבנות, החלטה לפיה ראש צוות שחיטה שהגיע לגבורות – גיל 80 – לא יוכל לשמש עוד כראש צוות בצוותי השחיטה בחו"ל. ביום 19.11.2024 החליטה ועדת שח"ל להרחיב את מגבלת הגיל האמורה לכלל חברי צוות שחיטה בחו"ל, ולא רק לראשי הצוותים. ביום 14.9.2025 התכנסה מועצת הרבנות לדיון בסוגיה ואימצה את החלטות ועדת שח"ל בדבר מגבלת הגיל. 3. החלטות אלה עמדו במוקד העתירות המקוריות אשר הוגשו לבית משפט זה (להלן: העתירות המקוריות). 4. ביום 6.11.2025 התקיים דיון בעתירות המקוריות (בפני השופטים י' וילנר, ג' כנפי-שטייניץ וי' כשר), ובסיומו ניתנה החלטה כדלקמן: "במהלך הדיון, ובין היתר לאור הערותינו ביחס להעדר מגבלת גיל לעניין ראשי צוותים ושוחטים הפועלים בתחומי המדינה, הסכימה המשיבה לשקול בשנית את עמדתה בדבר הגבלה קטגורית של גיל ראשי צוותים ואנשי צוותי שחיטה בחו"ל, ולאמץ תחת זאת מנגנון לבדיקה פרטנית של התאמת ראשי צוותים ואנשי צוותים למלא את תפקידם". 5. ביני וביני, ניתן פסק הלכה מטעם הרב הראשי לישראל, הוא גם נשיא מועצת הרבנות, לפיו מטעמים הלכתיים, לרבות שיקולים של כשירות מקצועית-הלכתית, ובהסתמך על עמדות הרבנים הראשיים הקודמים ומקורות הלכתיים שונים – לא ניתן לעמוד מאחורי כשרותה של תוצרת בשר אשר נשחטה תחת אחריותו של ראש צוות שחיטה שגילו עלה על 80 שנה; ומי שהגיע לגיל זה גם אינו יכול לשמש בתפקיד אחר בצוות שחיטה (להלן: פסק ההלכה). 6. ביום 17.11.2025 התכנסה מועצת הרבנות לדיון נוסף בנושא, וביום 19.11.2025 החליטה לאשר את ההחלטות הקודמות שניתנו, וכן להרחיבן גם ביחס לראשי וחברי צוות שחיטה שפועלים בארץ (לשלמות התמונה, יצוין כי על-פי המידע שנמסר מטעם המשיבה, לא פועלים בארץ חברי צוות שחיטה אשר גילם מעל לגיל 70 שנה – זאת, בהתאם למשפט העבודה הישראלי ולכללים הנוגעים לגיל פרישה). 7. בעקבות קבלת ההחלטות הנוספות, תוקנו העתירות המקוריות והונחו לפנינו במתכונתן החדשה (להלן: העתירות). 8. ביום 19.4.2026 התקיים דיון בעתירות בפני המותב הנוכחי, אחריו, ביום 20.4.2026, הורנו למשיבה לבחון את "האפשרות להקים ועדת חריגים או גוף אחר שיבחן את כשירותם של אנשים מעל גיל 80 לשמש ראשי צוות שוחטים – זאת, בהיבט ההלכתי". 9. בהמשך לכך, ביום 16.8.2026, התכנסה מועצת הרבנות והחליטה כי אין מקום ליצירת חריגים למגבלת גיל השוחטים שנקבעה. בהחלטת המועצה נקבע כי: "העקרון לפיו מגבלת הגיל של ראשי וחברי צוות שחיטה תעמוד על 80 הוא עקרון הלכתי שיש לו ביסוס נרחב בספרות ההלכה, כפי שמשתקף בהחלטות הקודמות שהתקבלו בנושא בוועדת שח"ל ובמועצת הרבנות הראשית, בהתבסס על עמדות גורמי המקצוע ובהמשך גם על פסיקתו של כב' נשיא מועצת הרבנות הראשית. לאור האמור, מחליטה מועצת הרבנות הראשית כי אין מקום ליצירת חריגים לעקרון ההלכתי של מגבלת גיל השוחטים ל- 80". טענות הצדדים 10. העותרים בעתירות השונות טוענים כי החלטת המשיבה בדבר הטלת מגבלת גיל גורפת של 80 שנה לחברי וראשי צוות שחיטה פוגעת באופן קשה ובלתי-מידתי בזכויות היסוד החוקתיות שלהם לחופש עיסוק, לקניין, לשוויון ולכבוד – באשר היא מפלה אותם מחמת גילם בלבד. זאת, ללא הסמכה מפורשת בחוק כמתחייב מפסקת ההגבלה שבחוקי היסוד. לשיטתם, ההחלטה התקבלה בשרירותיות ותוך חריגה מסמכותה העניינית של המשיבה, שכן סמכותה מוגבלת ל"גרעין הקשה של דיני כשרות בלבד". העותרים מלינים על כך שההחלטה התקבלה ללא עריכת שימוע, ללא מתן זכות טיעון וללא קבלת חוות דעת מקצועיות בעניין. עוד טוענים העותרים כי ההחלטה הוחלה באופן מיידי, ללא קביעת הוראות מעבר ראויות ותוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של העותרים אשר עובדים במקצועם מזה שנים רבות. לטענת העותרים, מדובר בהחלטה רוחבית וגורפת שהתקבלה ללא התחשבות בכישוריו הקונקרטיים של כל חבר צוות, ומבלי שנערכה בחינה פרטנית של כשירותם הגופנית והמקצועית. כמו כן, העותרים טוענים כי אין בהלכה היהודית כל מגבלת גיל לעיסוק במקצוע השחיטה וכי גילו של השוחט מעולם לא היווה תנאי לכשרות השחיטה. 11. מנגד, המשיבה טוענת כי דין העתירות להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתה המקצועית-הלכתית. המשיבה מבהירה כי היא הגוף הממלכתי שמופקד על מתן תעודת כשרות למזון בכלל, ולבשר מיובא בפרט, וכי סמכותה זו כוללת פיקוח מלא על בעלי התפקידים בצוותי השחיטה בארץ ובחו"ל, לרבות קביעת תנאים לכשירותם. המשיבה מציינת כי מלאכת השחיטה כרוכה במאמץ פיזי ומנטלי יוצא דופן; וכי ברקע לקבלת ההחלטה עמדו פניות חוזרות ונשנות שהתקבלו אצלה בדבר קושי של ראשי צוותים מבוגרים למלא את תפקידם. המשיבה מוסיפה כי לאורך השנים לא נדרשה החלטה מפורשת בעניין, שכן חברי צוות שהגיעו לגיל מתקדם פרשו מיוזמתם, אולם כיום נותר מיעוט של חברי צוותים שהמשיכו בעבודתם חרף גילם. עוד טוענת המשיבה כי ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולים הלכתיים ומקצועיים מובהקים אשר נגזרים מאפייני התפקיד ודרישותיו. לשיטת המשיבה, מדובר בהחלטה עקרונית וכללית שאינה החלטה פרסונלית, ועל כן, לטענתה, אין מקום לבחינה פרטנית של מקרים חריגים או לעריכת שימוע מוקדם. בהקשר זה, מציינת המשיבה כי החלטותיה נכנסו לתוקפן שלא באופן מיידי, כך שבפועל התאפשר לחברי צוותי השחיטה להביע את עמדתם בפנייה בכתב, ואף נערכה עמם פגישה בנושא. דיון והכרעה 12. אחרי שעיינתי בכתובים מטעם בעלי הדין ושמעתי את טענותיהם בעל-פה בדיון שנערך לפנינו, הגעתי למסקנה כי דין העתירות להידחות. 13. המשיבה היא הרשות המנהלית אשר מופקדת על הסדרת תחום הכשרות בישראל, לרבות מתן תעודות כשרות לבשר מיובא (ראו: בג"ץ 8706/23 איטח נ' מדינת ישראל – הרבנות הראשית לישראל, פסקה 19 ‏(‏21.8.2024‏) (להלן: עניין איטח); בג"ץ 9666/17 SKS עמותה לצרכי דת המאוגדת במדינת ניו יורק שבארה"ב נ' הרבנות הראשית לישראל, פסקה 13 ‏(28.6.2020‏) (להלן: עניין SKS)). בתוך כך, המשיבה היא הגורם המנהלי אשר אחראי על הסמכתם וכשירותם של צוותי השחיטה, וכן על פיקוח והקפדה על הכללים שנקבעו על-ידה בעניינים אלה (ראו: עניין איטח, בפסקה 20; בג"ץ 1448/20 אדלר נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל – ועדת משמעת, פסקאות 11-10 ‏(‏10.5.2020‏) (להלן: עניין אדלר)‏). המשיבה היא אפוא הרגולטור הבלעדי בנדון דידן (ראו: בג"ץ 8558/17 אברהם דב חרל"פ נ' מועצת הרבנות הראשית, פסקה 13 ‏(‏15.1.2020‏)‏), ובמסגרת זו קיבלה המשיבה את החלטתה בדבר מגבלת הגיל לעיסוק במלאכת השחיטה. 14. לגופם של דברים: הלכה היא עמנו, כי לרבנות הראשית שיקול דעת רחב מאד בכל הנוגע לכללים ההלכתיים אותם יש לאמץ ביחס לכשרות מזון; ובשיקול דעת כאמור – אין זו מדרכנו להתערב (ראו: בג"ץ 7471/05 בלדי בע"מ נ' מועצת הרבנות הראשית לישראל, פ"ד סב(2), פסקה 12 (2007)‏; בג"ץ 3944/92 מרבק – בית מטבחיים בע"מ נ' הרבנות הראשית נתניה, פ"ד מט‏(‏1‏)‏ 278, פסקה 17 ‏(‏1995‏)‏; עניין אדלר, בפסקה 11; עניין SKS, בפסקה 13; דנג"ץ 5766/09 הרבנות הראשית אשדוד נ' קומפורטי, פסקה 6 ‏(9.11.2009‏)). זאת, כפי שנהוג ביחס לכל רשות מנהלית אשר מופקדת על קבלת החלטות שבמומחיות מקצועית מובהקת (ראו: בג"ץ 16116-12-25 חוצות המפרץ חיפה בע"מ נ' הרשות הממשלתית למים וביוב, פסקה 10 ‏(‏26.4.2026‏); בג"ץ 67197-07-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' נגיד בנק ישראל, פסקה 11 ‏(‏10.9.2025‏); בג"ץ 49181-12-24 אקדמיית אלקאסמי ‏(‏ע"ר‏)‏ נ' המועצה להשכלה גבוהה, פסקה 6 ‏(‏5.5.2025‏)); והדברים נכונים ביתר שאת בשים לב לחשיבות הרבה שמייחס המחוקק להקפדה על כך שהמזון אשר מוצג ככשר, הוא אכן כזה (ראו, למשל: סעיף 2 לחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד-1994; סעיף 7 לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983). עמד על כך חברי השופט כשר בעניין אחר: "פיקוח ראוי של הרבנות על יבוא הבשר הכשר, באמצעות הקפדה על מתן תעודות ההכשר רק במקרים המתאימים, הכרחי כדי שלא להכשיל את הציבור שומר הכשרות, וכדי להגשים את המטרות שקבע המחוקק [...] ומכאן החשיבות שבהקפדה על הסמכתם הנאותה של ראשי הצוותים" (ראו: עניין איטח, בפסקה 20). 15. זאת ועוד: כידוע, "בית המשפט לא ייטה להתערב בשיקול הדעת של מי שהוסמך לבחון את הכשירות המקצועית בנושא מסוים, אלא אם הוכח כי שיקול הדעת לוקה בפגם של שיקולים זרים או בפגם אחר מן הפגמים שיש בהם כדי לפסול שיקול דעת מינהלי" (ראו: שם). 16. בענייננו-שלנו, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטת המשיבה אשר מצדיק התערבות שיפוטית בהחלטתה אשר נטועה עמוק בשיקול דעתה המקצועי-הלכתי. ודוק: שאלת מגבלת הגיל של חברי צוות שחיטה נדונה על ידי המשיבה והגופים השונים מטעמה במספר הזדמנויות שונות בגדרן נשקלו עמדות גורמי המקצוע, לרבות מקורות הלכתיים שונים וחוות דעת של פוסקי הלכה, ובכלל זאת פסק ההלכה שניתן בידי הרב הראשי. כפי שציינה בפנינו המשיבה, חברי ועדת שח"ל עמדו על כך שמגבלת גיל השוחטים אשר מעוגנת בספרות ההלכתית קבועה כבר בגיל 70 שנה, אלא שעליית תוחלת החיים ומצוקת כוח האדם הצדיקו את העלאת מגבלת הגיל. במכלול נסיבות העניין, קביעת מגבלת גיל כאמור אינה בגדר פגיעה בעיקרון השוויון, שכן ברי הוא כי הבדלי גיל הם בבחינת שוני רלבנטי בכל הנוגע לכשירות לעסוק במקצוע השחיטה – זאת, בהתחשב במאפייני התפקיד ובהיבט ההלכתי הכרוך בו, כפי שהטעימה המשיבה (ראו: בג"ץ 6778/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים, פ"ד נח‏(‏2‏)‏ 358, פסקה 7 ‏(‏2004‏)‏; דנג"ץ 4191/97 רקנט נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נד‏(‏5‏)‏ 330, פסקה 15 ‏(‏2000‏)‏). כמו כן, סבורני, כי הצבת רף גיל עליון – גיל 80 – לעיסוק במלאכת השחיטה אינה עולה כדי פגיעה בחופש העיסוק. כפי שכבר נפסק בעבר, "לא כל פגיעה, יהא היקפה אשר יהא, בכל משלח-יד, מכל סוג שהוא, תכרסם בערך המוגן גופו, הוא חופש העיסוק. עוצמת הפגיעה נבחנת על-פי טיב העבודה, היקפה, משך העיסוק, מידת ההגבלה המוטלת עליה, ומידת פגיעתה בחירותו של המבקש לעסוק בה, וביכולתו לעצב את אישיותו על פיה" (ראו: בג"ץ 145/21 לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה – מדינת ישראל, פסקה 14 (17.2.2021)‏). במקרה דנן, לכל היותר, מדובר בפגיעה מצומצמת עד-מאד אשר מגבילה, באופן צר ונקודתי, את דרך מימוש העיסוק (ראו: בג"ץ 6637/16 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 34 (18.4.2017)‏). 17. לאור כל האמור לעיל, דין העתירות להידחות; וכך אציע לחבריי כי נורה. במכלול נסיבות העניין, ולפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות. 18. למען הסר ספק, כל צווי הביניים והצווים הארעיים אשר ניתנו במהלך בירור העתירות – מבוטלים בזאת. 19. הערכתנו הרבה נתונה לפועלם ולמרצם של העותרים בהגיעם לגיל גבורות. אנו מאחלים להם הרבה בריאות ואריכות ימים. אלכס שטיין שופט השופט חאלד כבוב: אני מסכים. חאלד כבוב שופט השופט יחיאל כשר: אני מסכים. יחיאל כשר שופט הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט א' שטיין. ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ז (22 ספטמבר 2026). אלכס שטיין שופט חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט