פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 19942-06-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערים:
1. פלוני
2. פלונית
נגד
המשיבה:
אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית נס ציונה
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בע"א 57322-04-25 מיום 28.5.2025 שניתנה על ידי כב' השופטת כרמית בן אליעזר
בשם המערערים:
בעצמם
בשם המשיבה:
עו"ד עומרי מנור
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת כ' בן אליעזר) מיום 28.5.2025 בע"א 57322-04-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים.
1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי, בשני ילדיהם של המערערים, אשר בעניינם ננקטו הליכים על ידי המשיבה – אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית נס ציונה – באמצעות עו"ס לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969.
מכוח החלטת בית משפט השלום ברחובות (השופט י' פת) שולבו ילדיהם של המערערים במעון, שם הם שוהים עד היום. בעקבות החלטת בית משפט השלום להאריך את תקופת השמתם במעון, הגישו המערערים את ההליך מושא הערעור שלפניי ביום 27.4.2025. המערערים ביקשו פטור מהפקדת ערובה, ובהמשך נעתר המותב לבקשת המשיבה למתן ארכה להגשת תגובתה לבקשה, חרף הסתייגות המערערים. בעקבות זאת הגישו המערערים לבית המשפט הודעות שבהן פירטו השגות על מתן הארכה, אך המותב קבע כי החלטותיו ברורות ואינן טעונות הבהרה. ביום 15.5.2025 נעתר המותב לבקשה לפטור מערובה, בציינו כי המשיבה "הותירה, בהגינותה, את הסוגיה לשיקול דעתו של בית המשפט".
2. ביני לביני, האפוטרופא לדין שמותנה לילדי המערערים ביקשה לבקר במעון ולהתרשם ממצבם. המערערים התנגדו לבקשה, וטענו בין השאר כי האפוטרופא מונתה בחוסר סמכות על ידי בית משפט השלום. ביום 25.5.2025 דחה המותב את טענות המערערים ונעתר לבקשת האפוטרופא. גם על החלטה זו הגישו המערערים הודעות הסתייגות, וטענו כי החלטות המותב לא נומקו די הצורך. בהחלטתו מיום 27.5.2025 קבע המותב, בין היתר, כי ההחלטות שניתנו מנומקות ומדברות בעד עצמן, וככל שאין המערערים משלימים עמן, הם זכאים להשיג עליהן בדרכים הקבועות בחוק.
3. למחרת הגישו המערערים את בקשתם לפסילת המותב, וטענו בין היתר כי המותב כבר קבע את עמדתו ביחס לערעורם כאשר קבע בהחלטה מיום 15.5.2025 כי המשיבה נהגה בהגינות, כאשר לגישתם, ברור שלא כך נהגה. עוד הלינו המערערים על האופן שבו התייחס המותב לטענותיהם ולבקשותיהם למתן הנמקה.
4. בהמשך יום 28.5.2025 ניתנה החלטת המותב הדוחה את הבקשה לפסילתו. בית המשפט קבע כי ההחלטות שעליהן מלינים המערערים הן החלטות דיוניות במהותן, וכי אין בהן כדי להביע עמדה כלשהי ביחס להליך גופו או לבסס חשש ממשי למשוא פנים – ולכן הן אינן מקימות עילת פסלות. המותב הוסיף כי ציון הגינותה הדיונית של המשיבה אינו מלמד דבר ביחס לעמדתו לגופו של עניין.
5. על ההחלטה בבקשת הפסילה נסב הערעור שלפניי, שבמסגרתו עומדים המערערים – שאינם מיוצגים – על הטענות שפורטו בבקשת הפסלות. לטענתם, על אף שהנמקת החלטותיו של המותב מתאימה להתברר בהליך ערעורי, כאשר הדבר מצטרף להחלטה בדבר הגינות המשיבה, מצטיירת תמונה שלפיה המותב מוטה לטובתה. כן מוסיפים המערערים כי עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי המותב הדן בהליך התחלף ארבע פעמים, מצב שלדבריהם אינו תקין ו"אולי מוסיף תוקף לבקשת הפסלות".
6. דין הערעור להידחות מבלי להידרש לתשובת המשיבה. המבחן הקובע לקיומה של עילת פסלות ידוע ומוכר, ועניינו בקיומו של "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984); רע"א 8702/16 רוזנבלט נ' פרקליטות מחוז המרכז, פסקה 16 (17.11.2016); ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018)). איני סבור כי חשש כאמור מתעורר בנסיבות המקרה שלפנינו.
7. לא מצאתי כי התבטאות המותב לפיה המשיבה פעלה בהגינות עת הותירה את ההכרעה בבקשת הפטור מהפקדת ערובה לשיקול דעתו של בית המשפט, מלמדת על נעילת דעתו של המותב. כך גם באשר להחלטות המותב אשר פורטו לעיל. למעשה, טענות המערערים מכוונות כלפי האופן שבו מנהל המותב את ההליך וכן כלפי תוכנן של ההחלטות שניתנו בעניינם, אלא שהלכה היא כי "החלטות שיפוטיות שניתנות במסגרת ניהול ההליך לא יקימו כשלעצמן חשש ממשי למשוא פנים, וזאת גם כשמדובר ברצף של החלטות שאינן לרוחו של בעל דין" (ע"א 2369/24 מזרחי נ' לונדנר, פסקה 6 (14.7.2024)). לא למותר לציין כי הדרך להשיג על החלטות מהסוג דנן היא לא בבקשה לפסלות שופט, כי אם בהליכי ההשגה הקבועים בדין (ע"א 1279/15 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (16.3.2015); ע"א 7702/20 טרסט חברה לביטוח בע"מ נ' הלוי, פסקה 7 (21.12.2020)). אשר לטענת המערערים בדבר החלפות מרובות של המותב המטפל בהליך, אף הן אינן מקימות עילת פסלות משאין בהן כדי ללמד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב הנוכחי.
8. במכלול הנסיבות, איני סבור כי קמה עילה לפסילתו של המותב. הערעור נדחה אפוא, ובנסיבות העניין יישאו המערערים בהוצאות לטובת אוצר המדינה על הצד הנמוך, בסך 500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ו (16 נובמבר 2025).
יצחק עמית
נשיא