פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 19031-04-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
פלוני
נגד
המשיבים:
1. "קרנית" - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
2. נאיל זרקאוי
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט י' וסרקרוג) בת"א 16609-06-23 מיום 6.4.2026
בשם המערער:
עו"ד אומיה סאלח סרחאן
פסק-דין
1. המערער הגיש לבית משפט השלום בקריות תביעה בגין נזק גוף שנגרם לו כהולך רגל בתאונת דרכים (ת"א 16609-06-23). לאורך ההליך הגיש המערער בקשות שונות ביחס למומחים רפואיים מטעם בית המשפט ובהן בקשות לפסילת המומחה בתחום האורתופדי ובקשות למינוי מומחים נוספים. לאחר שחלק ניכר מבקשותיו נדחה, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין שבה טען, בעיקרם של דברים, כי דעת המותב "ננעלה" לאחר שהתבטא באופן נחרץ ביחס לטענות המערער; כי המותב מטיל דופי במערער ובבאת-כוחו; וכי המותב פועל באופן מוטה ולרעת המערער. ביום 6.4.2026 דחה המותב (השופט י' וסרקרוג) את הבקשה לפסילתו תוך שקבע, בין היתר, כי טענות המערער לא מקימות כל עילה לפסילתו; כי ככל שהמערער איננו שבע רצון מהחלטות המותב, הרי שבכוחו להשיג עליהן בפני ערכאת הערעור; וכי חלק מטענות המערער הועלו בשיהוי. מכאן הערעור שלפניי.
2. דין הערעור להידחות. כידוע, טענות המופנות כלפי הפעילות השיפוטית עצמה, ובתוך כך, החלטות דיוניות כגון אלו הנוגעות למינוי מומחים מטעם בית המשפט או לפסיקת הוצאות, יקימו עילת פסלות במקרים נדירים וחריגים ביותר; וכך גם ביחס להבעת ביקורת מצד המותב (ראו "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (10.3.2026)). האכסניה המתאימה להשגה על החלטות כאמור היא בהליכי ערעור מתאימים ולא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
3. סוף דבר, שהערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ג' תמוז תשפ"ו (18 יוני 2026).
יצחק עמית
נשיא