פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 19002-11-26
לפני:
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת רות רונן
העותרת:
לביא זכויות האזרח מינהל תקין ועידוד ההתיישבות (ע"ר)
נגד
המשיבים:
1. היועצת המשפטית לממשלה
2. פרקליט המדינה
3. ראש שירות הביטחון הכללי
4. מפכ"ל המשטרה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד יצחק בם; עו"ד אבישג שוורץ
פסק-דין
השופטת רות רונן:
בעתירה שלפנינו התבקשנו להוציא צו על-תנאי אשר יורה למשיבה 1 (להלן: היועצת המשפטית לממשלה) לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל קביעתה הנטענת לפיה כללי חסינות חברי כנסת חלים גם על עוזריהם הפרלמנטריים; ומדוע לא תבוטל קביעתה הנטענת לפיה זימונם של חברי כנסת לחקירה מותנה בראשית ראיה לביצוע עבירה ובקבלת אישורה של היועצת המשפטית לממשלה.
עיון בעתירה על נספחיה מלמד כי בפי העותרת טענות שונות הנוגעות להחלטות שהתקבלו, לכאורה, על ידי היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לחקירת עבירות על טוהר הבחירות, ובפרט לחקירתם של חברי כנסת ועוזריהם הפרלמנטריים. טענות אלה נסמכות כולן על פרסומים תקשורתיים שונים שפורסמו ביום הבחירות ובימים שלאחריו. לשיטת העותרת, פרסומים אלה, בצירוף היעדרה של הכחשה מפורשת מצד היועצת המשפטית לממשלה, מבססים את התשתית העובדתית הנטענת בעתירה.
העותרת פנתה ביום 2.11.2026 אל היועצת המשפטית לממשלה במכתב מיצוי הליכים שכותרתו "מיצוי הליכים: מתן אישור דחוף לחקירת עוזרים פרלמנטריים וחברי כנסת בשב"כ במסגרת חקירת החשדות למעורבות גורמים זרים בבחירות והונאת בחירות". שלושה ימים לאחר מכן ובהיעדר מענה לפניה זו – הגישה העותרת ביום 5.11.2026 את העתירה דנן. ביני לביני, ביום 6.11.2026 נמסר לעותרת מטעם היועצת המשפטית לממשלה כי פנייתה התקבלה ותועבר לטיפול הגורמים הרלוונטיים.
דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי-מיצוי הליכים.
כידוע, הלכה היא כי בטרם תוגש עתירה לבית משפט זה על העותר למצות את ההליכים מול הרשות המוסמכת באמצעות פניה מקדמית אליה. בית משפט זה עמד על כך ש"לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.5.2012); וראו גם: בג"ץ 69106-03-26 שחר נ' מבקר המדינה נציב תלונות הציבור, פסקה 4 (26.4.2026); בג"ץ 30302-11-25 מועצה מקומית בוקעאתא נ' ראש הממשלה, פסקה 4 (16.11.2025)).
בתוך כך, הודגש כי על עותר שפנה לרשות להותיר לה פרק זמן סביר לבחינת טענותיו וגיבוש מענה להן, טרם הגשת עתירה בעניין (בג"ץ 50338-11-25 קצראוי נ' השר לביטחון לאומי, פסקה 4 (25.11.2025); בג"ץ 6420/21 דביר נ' משרד הבריאות, פסקה 13 (30.9.2021)). מהו אותו פרק זמן סביר תלוי כמובן בנסיבות העניין, אך ככלל, נקודת המוצא היא שיש להמתין 45 ימים ממועד קבלת הפנייה (בג"ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל נ' שר האוצר, פסקה 7 (24.8.2022)).
בענייננו, טוענת העותרת כי פרק הזמן של שלושה ימים ממועד משלוח הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה ועד הגשת העתירה, הוא פרק זמן סביר העולה בקנה אחד עם חובת מיצוי ההליכים. זאת, בין היתר, לנוכח כוונתה של העותרת לשקול הגשת ערעור על תוצאות הבחירות; ובהתחשב בפרקי הזמן המוקצים לכך בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות לכנסת).
אין בידינו לקבל טענה זו. אכן, סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת קובע כי המועד להגשת ערעור על תוצאות הבחירות הוא 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות. ואולם, הדעת נותנת כי גם לאחר קבלת המענה לפנייתה של העותרת, יחלוף פרק זמן נוסף עד שיתגבשו ממצאי החקירה ויפורסמו לציבור באופן שיאפשר להסתמך עליהם במסגרת ערעור בחירות, ככל שמאן דהוא יבקש להגישו. יוער עוד כי הסעיף אף מאפשר בנסיבות מתאימות ומטעמים שיירשמו להאריך את המועד הקבוע בו. מכאן, שקיימת אפשרות להגיש ערעור על תוצאות הבחירות גם בחלוף 14 ימים מיום פרסום התוצאות, באופן המצמצם את הפגיעה הנטענת כתוצאה מהמתנה לקבלת מענה מהיועצת המשפטית לממשלה.
בנסיבות אלה, הגענו לכלל מסקנה כי הותרת פרק זמן של שלושה ימים בלבד למתן מענה לפנייה אינו מקיים את החובה למצות הליכים – טרם פניה לקבלת סעד מבית משפט זה.
הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף בענייננו, שעה שהעותרת מבססת את כלל טענותיה בעתירה – ובכלל זה הטענות לגבי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה בסוגיות שונות – רק על פרסומים שונים בתקשורת (והעדר הכחשה שלהם). כל זאת – כאשר כלל לא ברור האם אכן אלה הם פני הדברים; וכשכידוע "כתבות עיתונאיות [...] אינן יכולות להוות אסמכתא לטענות בפני בית המשפט זה ביושבו כבג"ץ" (בג"ץ 3697/23 אגבאריה נ' יחב"מ משטרת ישראל, פסקה 17 והאסמכתאות שם (19.11.2023)). ממילא הדברים יתבררו לאשורם רק לאחר שתינתן תשובת היועצת המשפטית לממשלה לפנייתה של העותרת, בה תובהר עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה; יובהר האם היא אכן קבעה את הקביעות המיוחסות לה בעתירה כולן או מקצתן; ואם כן – מהם הטעמים לכך. תשובה זו על האמור בה עשויה כמובן לייתר את העתירה; או לאפשר הגשת עתירה ממוקדת הנוגעת לעמדה הקונקרטית והמנומקת של היועצת המשפטית לממשלה.
אשר על כן, העתירה נדחית. מובן כי טענות העותרת שמורות לה והיא רשאית להעלותן, ככל שתמצא לנכון, בעתירה חדשה שתוגש במידת הצורך ולאחר מיצוי הליכים כנדרש.
משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט בחשון התשפ"ז (9.11.2026).
יעל וילנר
שופטת
אלכס שטיין
שופט
רות רונן
שופטת