פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 15743-07-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ העותרת: פלונית נגד המשיבים: 1. פלוני 2. המחלקה לשירותים חברתיים – בית דגן 3. המחלקה לשירותים חברתיים – טירת הכרמל 4. בית הדין הרבני הגדול 5. בית הדין הרבני האזורי ברחובות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד רמי מרמלשטיין פסק-דין השופט דוד מינץ: בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי יבוטלו מספר החלטות שניתנו על ידי משיב 5, בית הדין הרבני האזורי ברחובות ומשיב 4, בית הדין הרבני הגדול שעניינן הסדרת זמני שהות של בנה הקטין (להלן: הקטין) עם משיב 1, אביו של הקטין (להלן: המשיב), וכי הסמכות לדון בכל העניינים הנוגעים לקטין תועבר לבית המשפט לענייני משפחה בהיעדר סמכות לבתי הדין הרבניים. העותרת והמשיב נישאו זו לזה ביום 22.9.2022 ובשנת 2023 נולד להם בן משותף, הקטין. כעולה מהעתירה, ביום 28.1.2026 המשיב הגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה אך ההליך נסגר לבקשת הצדדים ביום 18.3.2026. במקביל, ביום 8.3.2026 העותרת הגישה לבית הדין הרבני האזורי בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים ולאי-פינויה מהדירה בה התגוררו הצדדים, למתן צו מדור, ולקבלת מזונות. בהחלטת בית הדין מיום 15.3.2026 הוצעה לצדדים הצעה שכללה התייחסות להסדרי שהות של הקטין עם המשיב (להלן: הסדרי שהות). בהמשך לכך, וכעולה מהחומר שהונח לפנינו, ביום 17.4.2026 הגישה העותרת לבית הדין הרבני האזורי תביעה לשלום בית; ביום 6.5.2026 המשיב תבע זמני שהות עם הקטין; וביום 11.5.2026 תבעה העותרת מזונות ומדור. לאחר שבית הדין שמע את טענות הצדדים, ביום 31.5.2026 התקבלה החלטה בעניינים אלה. לעניין זמני השהות נקבע כי יחול ההסדר שהוצע בהחלטת בית הדין מיום 15.3.2026 לפיו למשיב יתאפשרו זמני שהות עם הקטין באמצע שבוע ובסופי שבוע. בהמשך לכך, ביום 15.6.2026 דחה בית הדין הרבני הגדול בקשת רשות ערעור ועיכוב ביצוע שהגישה העותרת על ההחלטה ההיא. ביני וביני, המשיב הגיש לבית הדין הרבני האזורי בקשה לקבלת משמורת על הקטין. העותרת לא התייצבה לדיון שהתקיים בבקשה מהטעם שחששה לצאת ממעון חירום לנשים בו היא שוהה. בהחלטת בית הדין מיום 16.6.2026 נקבע כי הסדרי השהות יופנו לבדיקת עובדת סוציאלית פרטית וכי עד לקבלת חוות דעת בעניין המשיב יקבל את הקטין לחזקתו בימים א' ו-ד' למשך ארבע שעות. העותרת מסרה כי היא הגישה לבית הדין בקשה לעיון מחדש בהחלטתו אשר נדחתה, ואולם בקשה או החלטה כאמור לא צורפו לעתירה. מכאן העתירה שלפנינו בה טענה העותרת, בין היתר, כי יש למנוע את ביצוע הסדרי השהות שעה שהמשיב מוגדר כבעל מסוכנות מיידית לפי דו"ח מנהלת מעון החירום בו שוהה העותרת; כי בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בהסדרי השהות בהיעדר הסכמה מפורשת מצִדה; כי הסדרי השהות נקבעו מבלי שנערך תסקיר על ידי פקיד סעד ומבלי שהתקבלה חוות דעת מקצועית מגורמי הרווחה; כי ההחלטה מיום 16.6.2026 התקבלה מבלי שהעותרת נכחה בדיון שקדם לה ותוך פגיעה בזכות הטיעון שלה; כי החלטות בתי הדין התעלמו מהסכנה הנשקפת לשלום הקטין ומשיקולי טובת הקטין; וכי חל שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להצדיק את ביטול הסדרי השהות שנקבעו ללא פיקוח. דין העתירה להידחות על הסף. ביום 16.6.2026 ניתנה כאמור החלטת בית הדין הרבני האזורי בה נקבע כי הסדרי שהות האב עם הקטין יופנו לבדיקת עובדת סוציאלית וקבלת חוות דעת מטעמה. כן נקבעו זמני שהות מצומצמים עד לקבלת חוות הדעת. מכאן שבית הדין טרם השלים את מלאכתו בקביעת הסדרי השהות הסופיים והסוגיה עודנה עומדת ותלויה לפניו. כפי שנקבע זה מכבר, ככלל בית משפט זה לא יידרש לגופה של עתירה המופנית כנגד בית הדין הרבני בטרם מוצו ההליכים לפניו בעניין שבבסיסה (ראו לאחרונה: בג"ץ 58013-05-26 פלוני נ' פלונית (9.6.2026); בג"ץ 52049-02-26 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב (19.2.2026)). לכך יש להוסיף כי העותרת גם לא ציינה בעתירה כי נעשה כל ניסיון מצִדה להשיג על החלטת בית הדין הרבני האזורי לפני בית הדין הרבני הגדול (בג"ץ 76021-06-26 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי, פסקאות 4-3 (29.6.2026)). משאלו הם פני הדברים, העותרת טרם מיצתה את ההליכים לפני בתי הדין הרבניים בסוגיה מושא העתירה ומשכך דין העתירה להידחות כאמור. הדברים האמורים נכונים גם באשר לטענות העותרת בכל הנוגע לסמכות בתי הדין הרבניים. העותרת טענה כי סוגיית הסמכות נידונה לפני בית הדין הרבני אשר קבע כי היא נתנה את הסכמתה מכללא לכך שבית הדין ידון בעניין הסדרי השהות. ברם, לעתירה לא צורפה כל החלטה שהתקבלה בנושא. כך, גם לא ברור אם מוצו ההליכים בעניין זה, לרבות באופן של העלאת הטענות בסוגיה זו לפני בית הדין הרבני הגדול (בג"ץ 59468-09-24 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 12 (2.10.2024); בג"ץ 4564/12 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 7 (28.6.2012)). העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ה תמוז תשפ"ו (10 יולי 2026). יצחק עמית נשיא דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט