פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 14662-08-26
לפני:
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
העותר:
אבי כהן
נגד
המשיבים:
1. שר המשפטים
2. היועצת המשפטית לממשלה
3. פרקליטות המדינה המחלקה הבינלאומית
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד עודד הכהן
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
בעתירה שלפנינו מבקש העותר לבטל את צו ההסגרה שנחתם בעניינו על ידי המשיב 1 ביום 4.8.2026 או להשהות את ביצועו.
ביום 11.1.2026 הכריז בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' גורדון) על העותר כבר-הסגרה לגרמניה לצורך העמדתו לדין פלילי בגין עבירות מרמה בהיקף של מיליוני אירו שבוצעו במסגרת קבוצה עבריינית (תה"ג 46140-10-25). בתוך כך, בית המשפט המחוזי דחה את טענות העותר כי יש להימנע מהסגרתו לאור מצבו הרפואי, בשל הפרעת דחק פוסט-טראומטית ממנה הוא סובל (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי).
ביום 21.1.2026 התקבל בידי המשיבים מכתבו של ד"ר גולדבק, תובע ציבורי בכיר בבוואריה, בו צוין כי העותר יקבל את הטיפול הרפואי הנדרש וכי מערכת הכליאה דשם ערוכה להעניק לו טיפול רפואי מתאים, לרבות אפשרות להשמה במתקן בעל יחידה פסיכיאטרית.
חוות דעתה של הפסיכיאטרית המומחית מטעמו של העותר (להלן: המומחית), בה פורטו התנאים הקליניים שדרושים לשיטתה להבטחת בריאותו הנפשית של העותר, תורגמה לגרמנית ונשלחה על ידי המשיבים לרשויות בגרמניה ביום 12.2.2026. לחוות דעת זו קדמה חוות דעת נוספת מטעם המומחית מיום 12.11.2025.
ביום 18.5.2026 דחה בית משפט זה את הערעור שהגיש העותר על החלטת בית המשפט המחוזי, אחרי שהעותר חזר בו מהערעור בהמלצת בית המשפט, תוך שצוין כי "המלצת בית המשפט נסמכה על החזקה שממשלת גרמניה תעמוד באמור במכתבו של ד"ר גולדבק התובע הציבורי הבכיר בבוואריה מיום 21.1.2026 וכי הטיפול הרפואי במערער יהיה מותאם למצבו הייחודי, והמידע שהובא ושיובא בפני הרשויות המוסמכות בגרמניה בעניין זה" (עה"ס 19053-02-26).
ביום 11.6.2026 ניתנה חוות דעת נוספת מטעם המומחית. ביום 17.6.2026 עדכנו המשיבים את העותר כי חוות הדעת העדכנית תועבר לרשויות בגרמניה, תוך שהובהר כי אין בכוונת המשיבים לבקש את התייחסות הרשויות בגרמניה לחוות הדעת. עוד ציינו המשיבים כי די במכתב הקיים מטעם ד"ר גולדבק אשר בו התחייבה גרמניה כי העותר יקבל טיפול הולם אחרי הסגרתו. ביום 30.6.2026 התקיים שימוע לפני המשיב 1 בעניינו של העותר. ביום 8.7.2026 פנו המשיבים אל הרשויות בגרמניה והעבירו אליהן את מסמכיו הרפואיים של העותר. ביום 27.7.2026 התקבל מכתב מאת ד"ר גולדבק אשר מאשר את קבלת שלוש חוות הדעת ואת העברתן לבית הסוהר בגרמניה. ביום 29.7.2026 התקבל אישור מאת בבית הסוהר וירצבורג על קבלת פניית משרד המשפטים הישראלי ונספחיה. כאמור, ביום 4.8.2026 חתם המשיב 1 על צו ההסגרה של העותר.
לטענת העותר, צו ההסגרה נחתם על יסוד תשתית עובדתית חסרה, ללא הנמקה, ומבלי שהושלם הבירור הפרטני בעניינו. העותר טוען כי המענים שהתקבלו מהרשויות בגרמניה אינם חתומים בידי גורם רפואי מוסמך, ואינם כוללים אישור קליני שלפיו חוות הדעת נבחנו וקיימת היערכות לצרכיו הקונקרטיים, אלא מהווים אישורים מנהליים וכלליים בלבד. עוד נטען, כי חוות הדעת מיום 11.6.2026 מהווה מידע רפואי חדש ומהותי אשר מצביע על סיכון אקוטי בעצם ההעברה; וכי אי-שקילתה ואי-קבלת מענה רפואי מותאם מגרמניה עולים כדי פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטה על ביצוע הסגרתו.
אחרי שעיינתי בעתירה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף, בהיעדר עילה מבוררת להתערבות בשיקול דעת המשיבים.
סעיף 18 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954, קובע כי "שר המשפטים רשאי לצוות על ביצוע הסגרתו של מבוקש שהכרזתו כבר-הסגרה קיבלה תוקף סופי". בהקשר זה, נקבע בפסיקתנו כי כל אימת שמתקיימים התנאים להסגרה על פי דין יפעיל השר את סמכותו, אלא אם מתקיימות נסיבות מיוחדות וכבדות משקל (ראו: בג"ץ 852/86 אלוני נ' שר המשפטים, פ"ד מא(2) 1, 45-48 (1987); בג"ץ 7272/19 בורקוב נ' שר המשפטים, פסקה 6 (10.11.2019)). בגדרי אותם מקרים חריגים אשר עשויים להצדיק הימנעות מהסגרה, הכירה הפסיקה בשני סוגי שיקולים עיקריים: (1) שיקולים מדיניים מתחום יחסי החוץ; ו-(2) שיקולים פרסונאליים-הומניטאריים (ראו: בג"ץ 70363-08-25 פן נ' שר המשפטים, פסקה 23 (29.9.2025)).
במקרה דנן, טענותיו של העותר נוגעות כאמור לאותם שיקולים פרסונאליים-הומניטאריים בשל מצבו הרפואי הנטען. המשיב 1, אחרי שנתן דעתו לטענות העותר, לרבות במסגרת השימוע שנערך, ואחרי שהעביר את המסמכים הרפואיים לרשויות בגרמניה וקיבל את התייחסותן לפיה העותר יזכה לטיפול רפואי מתאים (וחזקה עליהן שכך יהיה) – מצא כי עניינו של העותר אינו נמנה עם המקרים החריגים אשר מצדיקים להימנע מהסגרת העותר או להשהותה. בנסיבות אלה, ובהינתן העובדה שהעותר מוסגר למדינה מתוקנת עם שירותי רפואה נאותים, אם לא למעלה מכך, לא מצאתי כי בהחלטת המשיב 1 לחתום על צו ההסגרה – ולאפשר את הסגרת העותר לאלתר – נפל פגם כלשהו אשר מצדיק את התערבותנו בשיקול דעתו.
11. אשר על כן, העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ו באב התשפ"ו (9.8.2026).
אלכס שטיין
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט