פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 13707-08-25
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרת:
פלונית
נגד
המשיבים:
1. בית הדין הרבני האזורי, בתל-אביב
2. בית הדין הרבני הגדול
3. פלוני
8. פלוני
עתירה למתן צו על תנאי בעניין פסק דינו של בית הדין הרבני בתיק 1509198/1 מיום 26.6.2025
בשם העותרת:
עו"ד איתי ביטון
פסק-דין
השופטת גילה כנפי-שטייניץ:
העתירה שלפנינו מכוונת נגד החלטותיו של המשיב 1, בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, מן הימים 30.9.2024 ו-21.11.2024, שעניינן פינוי העותרת מדירתה; וכן נגד החלטת המשיב 2, בית הדין הרבני הגדול מיום 26.6.2025, הדוחה את ערעור העותרת בעניין זה (להלן בהתאמה: בית הדין האזורי ו-בית הדין הגדול).
כעולה מן העתירה ומההחלטות שצורפו לה, העותרת והמשיב 3 התגרשו בשנת 2019. בשנת 2020 נתן בית הדין האזורי צו לפירוק השיתוף בדירת המגורים של השניים, בה מתגוררת, מזה שנים, העותרת לבדה; ולצורך כך מונו שני כונסי נכסים, בהם המשיב 4. בחודש אוגוסט 2024 הגיש המשיב 4 בקשה לפינוי העותרת מהדירה, תוך שנטען כי במשך ארבע שנים העותרת "משבשת כל אפשרות למכירת הדירה", ובתוך כך חוסמת את הכניסה אליה ומטרפדת ניסיונות להצגתה בפני קונים פוטנציאליים. בית הדין האזורי נעתר לבקשה, ובהחלטה מיום 30.9.2024 הורה על פינוי העותרת מן הדירה – זאת, בדן יחיד ובמעמד צד אחד. בקשה שהגישה העותרת לביטול החלטה זו, נדחתה בהחלטתו של בית הדין האזורי מיום 21.11.2024, שניתנה אף היא בדן יחיד.
על החלטות אלה הגישה העותרת בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול. בהחלטתו מיום 4.3.2025 מצא בית הדין הגדול, כי טענות העותרת לפגמים שנפלו במתן צו הפינוי בדן יחיד, מבלי שנתבקשה תגובתה בעניין – מחייבות הבהרה מצד בית הדין האזורי. לחלופין נקבע כי "יכול בית הדין האזורי לרפא את הפגמים (ככל שהם אכן פגמים בהליך) על ידי מתן החלטה בהרכב מלא, לאחר שתינתן האפשרות ל[עותרת] להשמיע את טענותיה כנגד האפשרות להוצאת צו פינוי כנגדה". בעקבות זאת, הקפיא בית הדין האזורי את צו הפינוי, והתיר לעותרת להגיש טיעונים בכתב בעניין. לאחר עיון בטיעונים, ביום 5.5.2025 ניתנה החלטתו – זאת הפעם, בהרכב תלתא – בה ניתן צו מחודש לפינויה מהדירה. בהמשך לכך, ביום 26.6.2025 הורה בית הדין הגדול על דחיית ערעור העותרת – תוך שקבע, בעיקרו של דבר, כי לא ראה להתערב במסקנתו של בית הדין האזורי ולפיה אופן התנהלותה של העותרת מחייב לפנותה מהדירה, על מנת לאפשר את מכירתה.
על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו, בה טוענת העותרת לפגמים דיוניים שנפלו בהליך בבית הדין האזורי, כמו גם לשגיאות עובדתיות בהחלטתו של בית הדין הגדול.
לאחר עיון, דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו.
כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים, והתערבותו שמורה אך למקרים חריגים ביותר בהם נמצא בהחלטה פגם מהותי כגון חריגה מסמכות, סטייה מהוראות חוק, או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, מיני רבים: בג"ץ 3392/11 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול, פסקה 9 (22.5.2011); בג"ץ 4078/22 פלונית נ' הדיין שלמה שפירא, פסקה 8 (19.6.2022)). אין זה המקרה בענייננו.
חלקה הארי של העתירה מתמקד בטענות לפגמים דיוניים שנפלו בהחלטת בית הדין האזורי מיום 30.9.2024, שניתנה, כזכור, בדן יחיד ובמעמד צד אחד; וכן בהחלטתו שניתנה בדן יחיד מיום 21.11.2024 – תוך שנטען כי החלטות אלה פגעו בזכויותיה הדיוניות והמהותיות של העותרת. אלא שטענות אלה איבדו מחשיבותן, שעה שהפגמים הנטענים "רופאו" בהחלטת בית הדין האזורי מיום 5.5.2025, שניתנה בהרכב תלתא לאחר שמיעת טענות העותרת. בהקשר זה יוער, כי קיומה של החלטה אחרונה זו אמנם נזכר בעתירה, כ"הבהרה" שניתנה על-ידי בית הדין האזורי (ראו בסעיף 23 לעתירה) – אך ללא כל התייחסות לתוכנה; להרכב בו ניתנה; ולזכות הטיעון שקדמה לה. טענותיה הנרחבות של העותרת נגד החלטותיו הראשונות של בית הדין האזורי, תוך התעלמות מזו האחרונה (שביטולה כלל לא נתבקש), מצדיקות לבדן את דחיית העתירה על הסף, מטעמים של העדר תום לב דיוני (ראו למשל: בג"ץ 3810/11 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי באשדוד, פסקה 18 (29.3.2012)). אשר לטענותיה הנוספות של העותרת, נגד קביעותיהם העובדתיות של בית הדין האזורי ושל בית הדין הגדול – הרי שאלה נושאות אופי ערעורי מובהק, ואינן מגלות עילה להתערבותו של בית משפט זה.
העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז אב תשפ"ה (11 אוגוסט 2025).
דפנה ברק-ארז
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט