פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 13624-10-26
לפני:
כבוד השופטת דפנה-ברק-ארז
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרת:
פלונית
נגד
המשיב:
מגן דוד אדום בישראל
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותרת:
עו"ד תמיר טורגל
פסק-דין
השופט חאלד כבוב:
עניינה של העתירה בהחלטת המשיב, מגן דוד אדום (להלן: מד"א) מיום 20.08.2026 להדיח את העותרת מ"קורס פרמדיקים שרות לאומי מס' 11" (להלן: קורס פרמדיקים או הקורס). זאת, בעיקרו של דבר, בשל סירובה להתחייב להשלים את תוכנית החיסונים לחניכים במקצועות הבריאות, כפי שנדרש על-ידי משרד הבריאות.
עיקרי העובדות הצריכות לעניין
ביום 13.01.2026 קיבלה העותרת הודעה ממד"א על קבלתה לקורס פרמדיקים. במסגרת ההודעה הובהר לה, בין השאר, כי קבלתה הסופית לקורס מותנית בקבלת אישור רפואי על אודות כשירות לקורס; וכן בהשלמת תוכנית חיסונים לחניכים במקצועות הבריאות – כפי שנדרש על-ידי משרד הבריאות. ביום 15.07.2026 העבירה העותרת אישור רפואי על אודות כשירותה לקורס, אך ביום 14.08.2026 סירבה היא לדרישת מד"א להתחייב להשלים את החיסונים הדרושים וכן סירבה לוותר על סודיות רפואית (עמודים 1 ו-3 לאוגדן שכותרתו "אוגדן מידע המאגד את הפרטים והדרישות לצורך בחינת קליטתה להתנדבות במד"א"). לעותרת ניתנה הזדמנות נוספת להשלים את החסר, ומשעמדה בסירובה, הודיע לה מד"א על הדחתה מהקורס לאלתר.
בימים 20.08.2026 ו-07.09.2026 פנתה העותרת למד"א במכתבי מיצוי הליכים, תוך שציינה כי הדחתה מהקורס מבוססת על דרישה בלתי-חוקית; וכי הפגיעה בזכותה לסודיות רפואית אינה מידתית. מד"א השיב לפניות העותרת בימים 02.09.2026 ו-10.09.2026, בהתאמה. בעיקרו של דבר טען מד"א כי ההחלטה בדבר הדחתה של העותרת מהקורס התקבלה כדין, בהתאם לדרישות התפקיד ולחובות המוטלות על מד"א כגוף רפואי. הוטעם, כי לא כל דרישה למסירת מידע רפואי לצורך בחינת התאמה לתפקיד מהווה פגיעה כלשהי. ממילא, גם אם קיימת פגיעה בזכות היא מידתית שכן דרישת מד"א בעניין הכשירות הרפואית של מועמד לקורס נמצאת בהלימה למהותו של תפקיד הפרמדיק; וחובת הכשירות והאפשרות לדרוש ממשתתפי הקורס מידע רפואי רלוונטי מעוגנת בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מספר 5/2023 מיום 27.06.2023 שכותרתו "חוזר חיסון תלמידי מקצועות הבריאות ועובדי הבריאות" (להלן: "חוזר מנכ"ל משרד הבריאות") אליו מד"א מחויב.
העתירה
מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה מלינה העותרת על החלטת מד"א להדיחה מהקורס על רקע סירובה למסור מידע בדבר ביצוע חיסונים לצורך קבלה לקורס. העותרת טוענת, בעיקרו של דבר, כי הדרישה למסור מידע בעניין החיסונים פוגעת פגיעה לא מידתית בזכותה לסודיות רפואית ובזכותה החוקתית לפרטיות; כי דרישות מד"א מהוות אמצעי להפעלת לחץ פסול לביצוע הליכים רפואיים, ובכך פוגעות בזכות העותרת לאוטונומיה; כי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות אינו בבחינת חוק שניתן להסתמך עליו, והדרישות בו פוגעות בעקרון ההסכמה מדעת להליכים רפואיים.
דיון והכרעה
לאחר עיון בכתובים שהונחו לפנינו, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית.
נקדים בכך שהעתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים כנדרש. כפי שהבהיר מד"א, הדרישה לביצוע חיסונים והצגת אישורים על כך מעוגנת בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות (לעניין תוקפן של הנחיות כגון דא, ראו: בג"ץ 3933/11 מכבי שירותי בריאות נ' שר הבריאות, פסקה 6 (25.03.2014)). דברים אלו לא נעלמו מהעותרת, אשר ציינה בפירוש בגדרי עתירתה כי "[...] המיטיב לעיין בדברים יוכל להבחין כי פגם שורשי של התנהלות כוחנית ולא הגונה מצד מערכת הבריאות, הוא העומד בבסיס התנהלות [מד"א]" (פסקה 14 לעתירה); בהמשך, "דרישות [מד"א] בעניין הצגת המידע הרפואי כמו גם הדרישה להשלמת חיסונים, בדומה לחוזר המנכ"ל עליה [מד"א] מבקשת להסתמך, אינן 'תמימות' כלל ועיקר. הן ביטוי לשימוש ציני וכוחני בתלות של העובדים, הסטודנטים, והמתנדבים, שלא כדין במערכת הבריאות" (פסקה 22 לעתירה); וכי "חוזר זה במהותו יוצר פגיעה חמורה בעקרון ההסכמה מדעת להליכים רפואיים" (פסקה 26 לעתירה). ואולם, חרף העובדה שטענות העותרת ממוקדות בחוזר המנכ"ל ובהנחיות המקצועיות של משרד הבריאות, העותרת כלל לא פעלה למצות הליכים בנדון אל מול משרד הבריאות. בנסיבות אלו, ספק אם ניתן לראות במכתביה של העותרת למד"א בלבד (ולא למשרד הבריאות) משום מיצוי הליכים נאות (וראו לעניין זה: בג"ץ 4934/08 מלכית נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 3 (25.06.2008)). במאמר מוסגר יצוין כי ניתן להצר על הלשון המשתלחת בה נוסחו דבריה של העותרת.
לכך ניתן להוסיף, גם אם למעלה מן הצורך, כי הלכה מושרשת היא שבית משפט זה לא יחליף את שיקול דעתו של הגורם המוסמך בשיקול הדעת שלו, וזאת כל עוד ההחלטה של אותו גורם עולה בקנה אחד עם כללי המנהל התקין ואין בה פגם היורד לשורש העניין (ראו, מיני רבים: בג"ץ 10205-02-25 אלעוקה נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (09.02.2025)). כך בוודאי כאשר מדובר בשיקול דעת של גוף מקצועי, ובפרט מקום שבו מדובר בהכשרה מקצועית בתחום הרפואה (ראו, למשל: בג"ץ 10541-09-24 דנילוב נ' מגן דוד אדום בישראל, פסקה 9 (16.10.2024)).
בענייננו, העותרת לא הביאה בדל של ראיה לבסס את טענתה בדבר היעדר הצורך בהשלמת תוכנית החיסונים שנקבעה על-ידי גורמי המקצוע האמונים על השמירה על בריאות הציבור; ומשכך היא לא עמדה בנטל הנדרש כדי לבסס הצדקה להתערבות שיפוטית בכל הקשור לתנאי הסף לקבלה לקורס פרמדיקים. הרחק מכך. כל זאת, כאשר היא מייעדת עצמה לתפקיד שבו נושא החיסונים משליך במישרין גם על מי שנמצאים במצב רפואי רגיש ונזקקים לטיפול רפואי על-ידי מד"א.
העתירה נדחית אפוא בזאת, ומאליה נדחית הבקשה לצו ביניים. לפנים משורת הדין, לא נעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ז (25 אוקטובר 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט