פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 13568-05-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערת:
פלונית
נגד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלונית
3. פלוני
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בתמ"ש 15266-09-21 מיום 24.4.2025 שניתנה על ידי השופטת העמיתה ח' שירה
בשם המערערת:
עו"ד רוני יאיר זילכה
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת העמיתה ח' שירה) מיום 24.4.2025 בתמ"ש 15266-09-21.
1. ההליך מושא הערעור שלפניי, אשר הוגש בשנת 2021, עניינו בתביעת המערערת להצהרה על מעמדה כידועה בציבור של אביהם המנוח של המשיבים, ולהצהרה על זכאותה לסעדים רכושיים שונים בעקבות פטירתו (ביום 31.1.2024 נמחקה התביעה כנגד המשיבה 2). במקביל מתנהלים בפני המותב מספר הליכים נוספים בין הצדדים או חלקם.
2. ביום 2.4.2025 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, בה טענה כי המותב נוקט כלפיה ביחס מפלה, פועל במטרה לפגוע בזכויותיה, ומנהל את ההליכים בעניינם של הצדדים באופן שמלמד כי אין בכוונתו לפסוק את הסעדים שביקשה. בתוך כך טענה המערערת, בין היתר, כי "ניהולו הכושל" של המותב "היה איטי מהתקדמות חילזון בשמיעת הליכי הסילוק על הסף" בתיקים שבניהולו; וכי גם לאחר התערבותה של ערכאת הערעור בהקשר זה, המותב החליט "לבצע קפיצות דרך משפטיות [...] לאחר שכתש נפשה [של המערערת – י"ע] משך 5 שנים בהכרעות שלא בטובתה בסילוקים על הסף" (פסקה 14 לבקשה). עוד נטען כי המותב פעל ב"כוונה של ממש, להקשות על [המערערת – י"ע] בשרירות לב, שאין מקומה בין חבר השופטים הסבירים [...]" (שם, בפסקה 27).
בהמשך בקשת הפסלות הוסיף בא כוח המערערת דברים משל עצמו, ופירט על נסיבותיו האישיות ועל נקודת המבט שלו באשר לייצוג המערערת. בפרט טען בא כוחה:
"אני סבור, שהצלחותיו של המותב דכאן להגביר באופן כה בוטה את המחלוקות בין צדדים, ולהעסיק את המערכת ולהעסיק כל כך הרבה שופטים בערכאות הערעור, כולל רשמים בבקשות לפטור מאגרה ועירבון, היא רעה חולה למערכת השיפוטית, משום שלא רק שמדובר בבזבוז מקומם של כספי ציבור בהרחבת הטיפול במחלוקות, אלא מדובר בפגיעה אנושה באמון הציבור במערכת השיפוטית, ובי נשבעתי, שהקורות אותנו בתיק זה ילוו אותי בכל הרצאה ובכל מאמר שאכתוב.
ואומר יותר מכך, זו רק תחילת דרכי, שהרי אם תימנע הפסילה, נגיש בקשה לביהמ"ש העליון, בקשה לפטור מאגרה, ואז בשמיעת התיק לא אצהיר אלו עדי, אטען לפרוטוקול שלא ניתנה לי הזדמנות ראויה לקבל משפט הוגן [...]" (שם, בפסקאות 39-38).
למען שלמות התמונה יצוין כי לאחר הגשת בקשת הפסלות, הגישה המערערת לתיק בית המשפט בקשה שהופנתה ל"נשיאת בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ", ובה נתבקשה התערבות בסוגיית הפסלות. ביום 9.4.2025 נתן נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופט מ' מזרחי, החלטה שבה ציין כי אין מקום להתערבותו.
3. ביום 24.4.2025 נתן המותב החלטה שבה ציין, בין היתר:
"מצאתי לדחות הבקשה על הסף ללא החלטה עניינית לאור הלשון המבישה והפוגענית שנוקט בה ב"כ [המערערת – י"ע] כלפי בימ"ש כמעט בכל סעיף [...].
[...] שלא לדבר [ע]ל התוכן של סעיפים 36-39 שהם בבחינת ניסיון להלך אימים על המותב שייענה לבקשה ויפסול עצמו. [...]
צד הפונה לקבל סעד מבית המשפט צריך להתנהל באופן ראוי ובהתאם לתקנות ככל שלא רק שאיננו עושה זאת, אלא פונה במפגיע בלשון מעליבה ופוגענית, לא יזכה לסעד. [...]"
עוד הורה המותב על העברת בקשת הפסלות וההחלטה למנהל בתי המשפט, על מנת שישקול העברה ללשכת עורכי הדין; וכן על העברת העתק לנשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, "אליו פנה במקביל הפרקליט בניסיון נוסף להטלת מורא על המותב".
4. מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזרת המערערת על טענתה כי קמה עילה להעברת ההליכים בעניינה למותב אחר, לכל הפחות משיקולים של מראית פני הצדק. עוד נטען בערעור, בין היתר, כי המותב לא קיים את סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), שלפיו נדרש מותב ליתן החלטה בבקשת פסלות "לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת"; וכי המותב נמנע מלהמציא לבא כוח המערערת את ההחלטה בבקשת הפסלות. לצד האמור, בגוף הערעור ציין בא כוח המערערת: "קראתי שוב ושוב סע' 36-39 לבקשה. לא רק שאיני חוזר בי ממילה שרשמתי, אלא סבור שזו חובתי לציין עובדות [...] אין ולא יכולה להיות לנו שליטה על ההנחות, ההשערות והספקולציות של המותב קמא, שסבור היה שתכליתן לא הייתה אלא כדי להלך עליו אימים" (פסקה 31 לערעור).
5. לאחר שעיינתי בהחלטת המותב ובטענות המערערת, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להימחק. בפסיקה הובהר לא אחת כי בהיעדר החלטת פסלות, לא ניתן להגיש ערעור פסלות. בהקשר זה הודגש: "הכרח הוא כי יהיה מדובר בהחלטה במסגרת דיני פסלות, כלומר בהחלטה בה השופט פוסל את עצמו או דוחה בקשה לפסילתו" (ע"א 3156/06 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' שושן, פסקה 4 (3.10.2006); כן ראו: עפס"פ 17403-01-25 אבו גאבר נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (7.1.2025); ע"פ 8986/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (21.11.2016)). זאת, בפרט מכיוון ש"נימוקי ההחלטה בבקשת הפסלות מבססים חלק חשוב, ולעתים אף מכריע, של התשתית העובדתית, ואף את עמדת השופט בנוגע לבקשה, שהיא בעלת משקל בפני עצמה" (ע"א 579/15 דרור נ' פריצקר יזמות בע"מ, פסקה 4 (10.2.2015)).
לפיכך, כאשר מותב נמנע מלדון בבקשת פסלות לגופה, למשל עקב פגם באופן הגשת הבקשה, למעשה אין בנמצא "החלטת פסלות" שעליה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון (ראו והשוו: ע"א 4935/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (15.7.2024); ע"א 7872/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (30.11.2023); ע"פ 3704/21 בנטאמלק נ' מדינת ישראל (27.5.2021); ע"א 9702/01 אדריס נ' פאהד (17.12.2001)).
6. בענייננו, המותב מצא כאמור "לדחות הבקשה על הסף ללא החלטה עניינית", וזאת עקב אופן ניסוחה של בקשת הפסלות – אשר אכן כללה אמירות בוטות ביותר כלפי המותב (ראו והשוו: ע"א 7041/21 מוסה נ' רשות הפיתוח, פסקה 11 (13.3.2022)). לפיכך, ההחלטה מיום 24.4.2025 אינה "החלטת פסלות" שלגביה מוקנית זכות ערעור בהתאם לסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט.
בנסיבות אלו, ההליך שלפניי אינו האכסניה המתאימה לדיון בטענת הפסלות שבפי המערערת, בהשגותיה על הדרך שבה טיפל המותב בבקשת הפסלות, או בהתרחשויות שאירעו לאחר מתן ההחלטה מיום 24.4.2025. בדומה, הבקשה שהובאה בגוף הערעור לביטול "החלטת המותב בהפנייה ללשכת עורכי הדין", אף היא אין מקומה בערעור דנן (או בערעור פסלות בכלל) ומשכך איני מוצא להידרש לה.
7. סוף דבר, שהערעור נמחק. במידה רבה לפנים משורת הדין, לא אחייב את המערערת בהוצאות לטובת אוצר המדינה – וזאת בפרט נוכח מצבה הכלכלי והבריאותי (כפי שתואר בהחלטת הרשמת מ' יהב מיום 7.6.2025), ובשים לב לכך שרבות מן הטענות הבוטות שבבקשת הפסלות ובערעור דנן, הובאו מפי בא כוחה של המערערת ובשמו.
ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"ה (23 יולי 2025).
יצחק עמית
נשיא