פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"פ 8429/99
בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש: עמי פרטוש
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.11.98 בע"פ 4213/98, שניתן על-ידי כבוד השופט ד"ר ע' מודריק
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
המבקש הורשע בבית-המשפט לתעבורה בנהיגה במהירות גבוהה, לאחר שהודה כי נהג ברכב פרטי במהירות מופרזת של 186 קמ"ש, מקום בו המהירות המותרת מוגבלת ל90- קמ"ש בלבד. על המבקש הוטל קנס בסך 2,400 ש"ח, ורשיון-הנהיגה שלו נפסל למשך שנתיים בפועל.
בית-המשפט המחוזי (השופט ד"ר עודד מודריק) דחה את הערעור שהגיש המבקש על חומרת העונש. מפסק-דינו עולה, כי בית-המשפט נתפס לכלל טעות, לפיה העבירה נעברה בעוד המבקש נוהג במשאית כבדה, ולא, כאמור בכתב האישום, ברכב פרטי. הנהיגה במשאית כבדה היתה אחד הנימוקים העיקריים של בית-המשפט המחוזי לדחיית הערעור. יצויין, כי באי-כוח הצדדים בדיון הם שהטעו את בית-המשפט בשאלת כלי הרכב.
לאחר שבקשותיו של המבקש לעיון מחדש בפסק-הדין ולתיקון טעות בפסק-הדין נדחו, הוגשה בקשת הרשות לערער שבפנינו.
בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה הודיע בתגובתו, כי אכן נפלה טעות בפסק-דינו של בית-המשפט, אולם לא נגרם בשל-כך כל עיוות-דין למבקש. עם זאת, המדינה הסכימה לביטול פסק-הדין, ולהשבת הדיון אל בית-המשפט המחוזי, ולו לשם מראית פני הצדק.
אשר-על-כן, החלטנו לקבל את הבקשה, לדון בה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור.
בהסכמת המדינה, כאמור, אנו מבטלים בזאת את פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ומחזירים את ערעורו של המבקש אל בית-המשפט המחוזי, לצורך דיון והכרעה מחדש בטענותיו.
הערעור התקבל.
ניתן בזאת צו לעיכוב ביצוע גזר-הדין, וזאת עד למתן הכרעה בערעור בבית-המשפט המחוזי.
ניתן היום, כ"ה בטבת תש"ס (3.1.2000).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
COURT