פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"פ 7104/99

גורביץ אברהם נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, בטענה כי ישנן ראיות חדשות (עדות עד) שיש בהן כדי לעורר ספק באשמה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 31/01/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"פ — רשות ערעור פלילי.
מספר התיק 7104/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זיוף מסמכים ושימוש במסמך מזויף — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, בטענה כי ישנן ראיות חדשות (עדות עד) שיש בהן כדי לעורר ספק באשמה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"פ 7104/99 — גורביץ אברהם נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על הרשעה בעבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, בטענה כי ישנן ראיות חדשות (עדות עד) שיש בהן כדי לעורר ספק באשמה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המבקש, מנהל חברה לייבוא מכשירי חשמל, הורשע בעבירות זיוף וקבלת דבר במרמה לאחר שהשתמש באישורים מזויפים של מכון התקנים כדי לשחרר סחורה מהמכס. המבקש הודה במעשים בחקירתו, אך בבית המשפט טען כי הודה רק בשל לחץ משטרתי וכי הזיופים בוצעו על ידי עובדי עמיל המכס ללא ידיעתו. לאחר הרשעתו, ניסה המבקש להציג תמליל שיחה עם עד הגנה פוטנציאלי כראיה חדשה שתזכה אותו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בקובעו כי התמליל אינו מערער את אמינות הודאותיו המפורטות של המבקש וכי אין בו תשתית ראייתית המעוררת ספק באשמתו.

פרטי ההליך

סוג הליך רשות ערעור פלילי (רע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ד' דורנר, ע' ר' זועבי, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים קבלת דבר במרמה
ארכיון חודשי פסקי דין מינואר 2000

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אברהם גורביץ'

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המבקש הודה בחקירתו בחמש הודאות שונות בביצוע הזיופים.
  • המבקש לא הציג קבלות על תשלום למכון התקנים עבור הבדיקות.
  • גרסת המבקש הועלתה לראשונה שנים לאחר תחילת החקירה.
  • הודאות המבקש היו מפורטות והתייחסו לכל אישור בנפרד.
טיעוני ההגנה
  • ההודאות במשטרה ניתנו תחת לחץ ואיומי מעצר.
  • הזיופים בוצעו על ידי פקידתו של עמיל המכס ללא ידיעת המבקש.
  • יש לאפשר העדת עד הגנה (שריקי) על בסיס תמליל שיחה חדש כדי למנוע עיוות דין.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המבקש ידע על הזיופים שבוצעו במסמכי מכון התקנים.
  • האם ההודאות במשטרה ניתנו מרצון חופשי או תחת כפייה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאות המבקש במשטרה.
  • האישורים המזויפים של מכון התקנים.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסת המבקש בעדותו בבית המשפט.
  • תמליל השיחה עם העד שריקי (לא נמצא בו בסיס לשינוי ההרשעה).

תגיות נושא

  • זיוף
  • מרמה
  • הודאה
  • משפט פלילי
  • ערעור

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 4483/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"פ 7104/99 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט ע' ר' זועבי כבוד השופט א' ריבלין המבקש: אברהם גורביץ' נגד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.9.99 בע"פ 4483/98 שניתן על-ידי כבוד השופטים ד' ברלינר, א' בייזר וז' המר תאריך הישיבה: י' בשבט תש"ס (17.1.2000) בשם המבקש: עו"ד יוסי אשכנזי, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין פסק-דין השופטת ד' דורנר: בשנים 1990-1989 היה המבקש מנהל חברה שעסקה בייבוא מכשירי חשמל, והוא נהג לשחרר מן המכס מוצרי חשמל מיובאים באמצעות רשימון, שאליו הייתה חובה לצרף אישור של מכון התקנים, הקובע כי המוצרים שאותם הוא מבקש לשחרר עמדו בבדיקות תקן, אשר היו טעונות תשלום. בשנת 1991 נתגלו במכס 17 אישורים מזויפים של מכון התקנים, שבאמצעותם שוחררו מוצרים שייבא המבקש, מתוכם אישור אחד הוצא על-שמה של חברת אקלימט. הזיוף נעשה באופן של שימוש חוזר באישור של מכון התקנים, שניתן לגבי מוצרים מסוימים, תוך שינוי פרטי המוצרים. כן נחשד המבקש בעבירות מכס נוספות. בחקירתו הכחיש המבקש את עבירות המכס האחרות שיוחסו לו. באשר לזיוף אישורי מכון התקנים, הרי שבהודעתו הראשונה, שנגבתה בחודש יולי 1991 הכחיש המבקש כי ידו הייתה בזיוף האישורים, אולם בחמש הודאות מאוחרות, הודה המבקש בזיוף כל האישורים שהוצגו בפניו, לרבות האישור על-שם חברת אקלימט. המבקש הסביר כי עשה כן כדי לזרז את תהליך שחרור המוצרים מן המכס, ואף כדי לחסוך את הוצאות הבדיקה, שעלותה הוא בין 1,000-500 ש"ח לכל משלוח ואשר נמשכת שלושה ימים. על-יסוד הודאתו והאישורים המזוייפים, הואשם המבקש בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בשנת 1996, כשש שנים לאחר תום החקירה, ב17- אישומים של עבירות זיוף, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במירמה. במשפטו, לא התנגד המבקש להגשת הודאותיו במשטרה, אך בעדותו טען, כי הודה בעבירות שיוחסו לו כיוון שהחוקר המשטרתי איים עליו כי ייעצר, ומשום שלאחר ששוחח עם עורך-דינו, שאף בפניו החכיש מעורבות כלשהי במעשי הזיוף, הודה במעשים שלא ביצע, על-מנת למנוע את מעצרו שעשוי היה למוטטו מבחינה כלכלית. הוא הוסיף והסביר, כי היום ידוע לו כי מי שזייף את אישורי מכון התקנים היא הדס מאור, פקידתו של עמיל המכס שלו, גד כהן. המבקש הסביר, כי התשלום ששילם לכהן זה היה גבוה במיוחד בשל השירות המהיר. כהן עצמו הכחיש כי טיפל בהשגת אישור מאת מכון התקנים, ואילו מאור סיפרה שנהגה להשתמש בטפסים ישנים של מכון התקנים, תוך שינוי הפרטים, כדי לחסוך בעבודה, אלא ששלחה טפסים אלה למכון התקנים, לאישורם כנדרש. המבקש הזמין כעד הגנה עובד נוסף של עמיל המכס כהן, מאיר שריקי שמו, אלא שויתר על העדתו. בית-משפט השלום דחה את עדותו הכבושה של המבקש כבלתי-מהימנה. כך גם לא מצא תמיכה לגירסת המבקש בעדותה של מאור, אשר כשלעצמה היו בה סתירות, ובענין זה העדיף את עדותו של כהן, לפיה משרדו לא ביצע את מעשי הזיוף. המבקש הורשע על-יסוד הודאתו, שנתמכה באישורים המזויפים באמצעותם שוחררו מוצרים שהוא ייבא. הכרעת-הדין ניתנה בתאריך 28.1.98. ארבעה חודשים לאחר מתן הכרעת הדין, ניהל המבקש, שנעזר בחוקר פרטי, שיחת טלפון עם שריקי. השיחה הוקלטה, ובגידרה ביקש הוא להביא את שריקי לאשר את הגירסה שמסר בבית-משפט השלום, לאמור כי הזיופים בוצעו ללא ידיעתו במשרד עמיל המכס. על-יסוד תמליל השיחה, פנה המבקש לבית-משפט השלום בבקשה לבטל את הכרעת הדין, ולשמוע את עדותו של שריקי. בית-משפט השלום, לאחר עיון בתמליל, הגיע למסקנה כי אין הוא מציג עילה להשמעת עדותו של שריקי. בית-משפט השלום אף נכנס לפני ולפנים תוכן התמליל, בעמתו אותו עם הכרעת-דינו. בקשת המבקש נדחתה ודינו נגזר. הוטלו עליו 12 חודשי מאסר על-תנאי, בצירוף קנס בסך 10,000 ש"ח, או שלושה חודשי מאסר תמורתם. הערעור על פסק-דין זה, בגידרו חזר המבקש על בקשתו להשמעת עדותו של שריקי נדחה. בית-המשפט המחוזי, שאף הוא עיין בתמליל, מצא כי אין בתוכנו עילה להשמעת עדותו של שריקי. בית-המשפט המחוזי הטעים, כי המבקש לא הציג קבלות על תשלום למכון התקנים, וכי גירסתו הועלתה חמש שנים לאחר תחילת החקירה, ולאחר שהודה פעמים רבות בזיוף. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור, בגידרה נטען כי ראשית, הגם ששריקי הוזמן כעד הגנה, והמבקש ויתר על השמעת עדותו, ראוי הוא למען מניעת עיוות-דין לאפשר את השמעתו, במיוחד לאור השינויים בחוק, המאפשרים קיום משפט חוזר גם כאשר הראיות שעל-פיהן הוגשה הבקשה למשפט חוזר היו ידועות לנאשם בעת קיום משפטו; שנית, כי קבילות הודאה אינה מונעת מנאשם מלטעון כנגד משקלה; ושלישית, וזו טענתו המרכזית, כי מן התמליל עולה ששריקי אישר, שבמשרד עמיל המכס נעשה שימוש חוזר באישורי מכון התקנים, לאחר שהוכנסו בהם שינויים, וכי אישור זה, כשלעצמו, מצדיק את הזמנתו לעדות, ולו כדי להסיר ספק שהעדות מעלה. לדעתי, השאלה האחת והיחידה המתעוררת כאן היא אם אמנם יש בתמליל השיחה עם שריקי תשתית ראייתית העשויה, אם ייחקר וימסור עדות, לעורר ספק באשמתו של המבקש. עיינתי בתמליל, והגעתי לכלל דעה כי המירב שניתן להסיק ממנו הוא כי המבקש נעזר בעובדי משרד עמיל המכס, לביצוע הזיופים, אך אין בו כדי להחליש במאומה את הראיות שעליהן הושתתה הרשעתו. הודאות המבקש היו מפורטות ביותר - הוא התייחס ספציפית לכל אחד מן האישורים, לרבות האישור על-שם חברת אקלימט, שהגם שלא היה בבעלותו, הרי שבאמצעותו שוחררו מוצרים שייבא. כאמור, בית-המשפט המחוזי אף ציין, כי המבקש לא הציג קבלות על תשלום עבור בדיקות מכון התקנים, ואף לא נתן הסבר סביר כלשהו לכבישת גירסתו במשך שנים ארוכות. בנסיבות אלה, אינני רואה כל מקום לפתיחת הדיון והבקשה לרשות ערעור נדחית איפוא. ניתן היום, י' בשבט תש"ס (17.1.2000). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99071040.L04