פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"פ 2382/01

אורי כהן אהרונוב נ. משטרת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטה לחייב מסירת קטע מקלטת עיתונאית למשטרה לצורך חקירת חשד להטרדת עד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 16/10/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"פ — רשות ערעור פלילי.
מספר התיק 2382/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חופש העיתונות וחיסיון עיתונאי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטה לחייב מסירת קטע מקלטת עיתונאית למשטרה לצורך חקירת חשד להטרדת עד.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"פ 2382/01 — אורי כהן אהרונוב נ. משטרת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטה לחייב מסירת קטע מקלטת עיתונאית למשטרה לצורך חקירת חשד להטרדת עד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המבקש, עיתונאי ברשות השידור, פנה לעד תביעה במהלך משפט משמעתי במשטרה. המשטרה ביקשה לקבל קטע מקלטת שתיעדה את האירוע לצורך חקירת חשד להטרדת עד. בית משפט השלום הורה על מסירת הקטע, וערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה. המבקשים פנו לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור, בטענה כי מדובר בסוגיות עקרוניות של חופש העיתונות וחיסיון עיתונאי. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בקובעו כי לא מתעוררת שאלה עקרונית, שכן הדברים נאמרו בפומבי ולא מדובר בחיסיון מקורות, וכי הטענות לגבי מהות העבירה צריכות להתברר במסגרת החקירה המשטרתית.

פרטי ההליך

סוג הליך רשות ערעור פלילי (רע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, א' פרוקצ'יה, מ' נאור
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מאוקטובר 2001

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אורי כהן אהרונוב
  • האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיים חשד לביצוע עבירה פלילית של הטרדת עד על ידי המבקש.
  • יש צורך בקטע מהקלטת לצורך בירור החשד.
טיעוני ההגנה
  • הדברים שנאמרו אינם מגבשים עבירה פלילית.
  • שאלה המופנית על ידי עיתונאי אינה יכולה להוות עבירה.
  • קיימת טענה לחיסיון עיתונאי.
  • צו איסור הפרסום שניתן בערכאה הראשונה ניתן שלא כדין.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הדברים שנאמרו לעד התביעה מהווים עבירה של הטרדת עד.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • קטע מקלטת שצילם צוות טלוויזיה המתעד את האירוע.

תגיות נושא

  • חופש העיתונות
  • חיסיון עיתונאי
  • הטרדת עד
  • צו להמצאת מסמכים

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 2476/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים רע"פ 2382/01 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופטת מ' נאור המערערים: 1. אורי כהן אהרונוב 2. האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל נגד המשיבה: משטרת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.3.01 בע"פ 2476/00 שניתן על ידי כבוד השופטים צ' סגל, מ' שידלובסקי-אור ומ' גל תאריך הישיבה: כ"ח בתשרי התשס"ב (16.10.2001) בשם המערערים: עו"ד ארנון יוסף ועו"ד יוסי צור בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. המבקש 1 אורי כהן-אהרונוב (להלן - המבקש), עיתונאי עובד רשות השידור, הגיע, במסגרת עבודתו, כשהוא מלווה בצוות טלוויזיה, לסקר משפט משמעתי שהתקיים במשטרה לקציני משטרה בכירים. לפני תחילת הדיון הפומבי הפנה המבקש דברים לעֵד תביעה שהופיע במשפט. המדינה טוענת כי מתעורר חשד שהדברים הם בגדר עבירה פלילית של הטרדת עד. השאלה נשאלה בפומבי והדברים תועדו בקלטת שצילם צוות הטלויזיה שנלווה אל המבקש. בית משפט השלום נתן תחילה, לבקשת המשטרה, צו המורה לרשות השידור למסור למשטרה את הקלטת; בעקבות דיון צומצם הצו כך שהוא מתייחס רק לקטע מהקלטת הנוגע לדברים שהפנה המבקש לעד התביעה. רשות השידור לא ערערה על הצו, אך המבקש והאיגוד הארצי של עיתונאי ישראל הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי. ערעורם נדחה. על כך מבקשים הם רשות ערעור לפנינו. 2. עו"ד ארנון, בא כוח המבקשים, טען כי בקשת רשות הערעור מעוררת שאלות עקרוניות וביניהן שאלות של חופש העיתונות, חיסיון עיתונאי ועוד. בדיון בעל פה הבהיר כי הוא מבקש להעלות בערעור ארבע שאלות: א. השאלה הראשונה שמבקש עו"ד ארנון לעורר היא האם הדברים שעל פי הטענה נאמרו לעד התביעה – מגבשים עבירה. אין כל מקום לדון בשאלה זו. זו בדיוק השאלה שהמשטרה מתבקשת לברר באמצעות אותו קטע מהקלטת לגביו ניתן הצו. ב. השאלה השניה שמעלה בא-כוח המבקשים היא, אם שאלה שמפנה עיתונאי למאן דהוא יכולה כלל להוות עבירה. גם בשאלה זו אין מקום לקיים דיון. השאלה תתעורר, אם תתעורר, בחקירה, או בעקבותיה על יסוד התשתית העובדתית שתעלה, אם תעלה מהקלטת. ג. השאלה השלישית היא טענה בענין חיסיון עיתונאי. אולם, הצו ניתן כאמור רק לגבי קטע מהקלטת המתייחס לשאלה שהופנתה על ידי המבקש לעד בפומבי. לגבי קטע זה לא מתעוררת כל שאלה של חיסיון עיתונאי מעצם העובדה שהדברים נאמרו בפומבי, ואין הם מתייחסים למקורות מידע. ד. השאלה הרביעית, היא אם צו איסור פרסום שניתן בזמנו בבית משפט השלום ניתן כדין. שאלה זו היא היום בגדר שאלה תיאורטית. איסור הפרסום בוטל זה מכבר. 4. על אף הנסיון לשוות לשאלות אופי של שאלות עקרוניות, המצדיקות מתן רשות ערעור, שום שאלה עקרונית אינה מתעוררת ואנו דוחים את הבקשה. ניתן היום, כ"ט בתשרי התשס"ב (16.10.2001). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 01023820.C03 /צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444