פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"ב 1604/00
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המבקש: אחמד חוסין שוכרי
נגד
המשיב: שרות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי בב"ש בעע"א 3100/99 מיום 27.1.00
שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד אבי ליכט
פסק-דין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ח' סלוטקי), מיום 27.1.00 בתיק עע"א 3100/99.
1. המבקש הנו אסיר בטחוני המרצה עונש של מאסר עולם על עבירת רצח. מאחר שהמבקש מוגדר כאסיר מסוכן וכבעל סיכון גבוה לבריחה, מוחזק הוא באגף ההפרדה בבית הסוהר שיקמה. ביום 6.10.99 הגיש המבקש עתירת אסירים ובה דרש כי יותקן ברז בתוך השירותים שבתאו, על מנת שיוכל לשטוף עצמו לאחר עשיית הצרכים. בית המשפט דחה את העתירה לאחר שהוברר, כי בתאו של העותר מצויים ברז ומקלחת.
2. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור. ראשית נטען, כי לא היה מקום שהשופטת ח' סלוטקי תדון בעתירה, מאחר שהעותר הגיש עתירה כנגדה בעבר. לגוף הבקשה טוען המבקש, כפי שטען בבית משפט קמא, כי הוא מעוניין לרחוץ את איבריו המוצנעים לאחר שהיה בשירותים, וכי האמצעים המצויים בתא אינם מאפשרים זאת כיאות. לטענתו, המקלחת איננה פתרון טוב, מאחר שהוא שוהה בשירותים שבע פעמים ביום.
3. לטענת המשיב, הפתרון שניתן לבעייתו של העותר סביר בנסיבות העניין. נטען, כי לצורך שטיפת איבריו המוצנעים יכול המבקש להשתמש בברז הקרוב לשירותים אם ייעזר בכלי קיבול כלשהו, וכן, יכול הוא לרוחצם במקלחת, הסמוכה אף היא לשירותים בתא. עוד נטען, כי בהתחשב בתפקידו של בית המשפט עת הוא דן בעתירות אסירים, לא קמה עילה להתערבותו של בית משפט קמא בהחלטת שירות בתי הסוהר, ולאור ההלכה באשר לנסיבות בהן תינתן רשות ערעור, דין הבקשה להידחות.
4. לאחר שעיינתי בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. לעניין טענתו הראשונה של המבקש, בדבר מניעותה של השופטת ח' סלוסקי לדון בעתירתו, יצוין, כי אינני מוצא מקום לדון בה, לאחר שהטענה כלל לא הועלה לפני או במהלך הדיון בפניה. זאת ועוד: טענה זו היא טענת פסלות שופט ואין דינה בנסיבות הענין להתברר במסגרת דיונית זו. אף באשר לגוף הבקשה שוכנעתי, כי אין הצדקה להעניק למבקש רשות ערעור. בית המשפט המחוזי, לאחר ששמע את טענות העותר, ולאחר שהובררו לו אפשרויות הרחצה בתאו החליט, כי החלטת המשיב שלא להתקין ברז נוסף בתאו של העותר הנה סבירה. על אפשרויות הרחצה עליהן עמד בית משפט קמא, הוסיף המשיב בתגובתו הנוכחית. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי מתעוררים במקרה דנן בעיה משפטית או נושא בעל חשיבות כללית המצדיקים מתן רשות ערעור (ראו רע"ב 7/86 וויל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
לאור האמור, הבקשה נדחית.
ניתן היום, כ"ח באדר ב' התש"ס (4.4.2000).
ה נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00016040.A03/דז/