רע"א 6399/11 — הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ. שמעון פריזט

פסק-דין בתיק רע"א 6399/11 בבית המשפט העליון רע"א 6399/11 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המבקשת: הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיב: שמעון פריזט בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 12.04.2011 בתיק תצ 41075-02-10 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' נד"ב בשם המבקשת: עו"ד ברק טל; עו"ד עידו חיטמן; עו"ד שני רפופורט בשם המשיב: עו"ד איל גולדנברג פסק-דין 1. בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת מ' נד"ב) קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת. המבקשת אינה משלימה עם ההחלטה ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. 2. איני רואה צורך לתאר בהרחבה את בקשת האישור ואת הרקע להגשתה, כמו גם את השתלשלות העניינים הדיונית מעת הגשת בקשת האישור. זאת, משום שלדעתי יש להחזיר את הדיון בבקשת האישור לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בה מחדש. בנסיבות אלה, אין מקום לאמירות נחרצות ואף לכאוריות של ערכאת הערעור בנוגע לסיכוייה של בקשת האישור. יש להותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. 3. הטעם המצדיק את החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי נובע מכך, שסוגיה מרכזית מאוד שהועלתה בבקשת רשות הערעור ובדיון שהתקיים לפניי לא נתלבנה בהליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי. כוונתי היא, לטענות ההדדיות של בעלי הדין בנוגע לכך שמרכיב משמעותי מן הפוליסה של המשיב שבגינו הוגשה בקשת האישור, הינו מרכיב של חיסכון הנצבר לזכותו עד הגיעו לגיל פרישה (בצד מרכיב ה"ריסק"). בהקשר זה טוען המשיב, כי נוכח גביית "גורם הפוליסה", נצבר לזכותו במרכיב החסכון סכום נמוך יותר מזה שהיה אמור להיצבר לזכותו בלא ניכוי "גורם הפוליסה". יצוין, כי טענה זו הועלתה גם בבקשת האישור (סעיף 32) וכן בסיכומים שהגיש המשיב לערכאה הדיונית (סעיף 3), אם כי באופן לקוני ומעורפל ובשולי הדברים בלבד. אף המבקשת התייחסה לסוגיה זו בבקשת רשות הערעור. לטענתה, "גורם הפוליסה" נגבה על ידה מתוך רכיב הפרמיה המיוחס לביטוח "ריסק", כלומר לא ממרכיב החיסכון (סעיף 35 לבקשת רשות הערעור). להשקפתי, בעת ההכרעה אם לקבל את בקשת האישור יש להתייחס להשלכה של ניכוי "גורם הפוליסה" מזה (מרכיב החיסכון) או מזה (מרכיב ה"ריסק"). ברם, בית המשפט המחוזי לא התייחס לסוגיה הנדונה בהחלטתו. יובהר, כי איני מבקש לרמוז בדברי כי נפל פגם באופן בו הוכרעה בקשת האישור. יצוין, כי בעלי הדין לא השכילו לחדד את טיעוניהם בסוגיה המתוארת בהליך שהתנהל לפני בית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, נראה לי, אם כן, כי אין מנוס מהשבת הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיבררה בטרם תתקבל הכרעה חדשה בבקשת האישור. 4. החלטתי, איפוא, לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל, אך לא מן הטעמים שהובאו בבקשת רשות הערעור, אלא במובן הבא: החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 12.4.2011 מבוטלת. בקשת האישור תשוב להתברר לפני בית המשפט המחוזי. הבקשה תוכרע, בין היתר, תוך בירור הסוגיה שהוצגה בפיסקה 3 לעיל. אשר למתכונת הדיונית, מובן כי לבית המשפט המחוזי שיקול דעת להחליט כיצד יש לנהל את הדיון המחודש. יוער, לצד זאת, כי מן הראוי שבית המשפט המחוזי יאפשר לבעלי הדין לטעון אם יש טעם בהבאת ראיות נוספות מעבר לאלה שהובאו ב"סיבוב הראשון". כמו כן, ראוי לשקול אם יש לאפשר למפקח על הביטוח להציג את עמדתו בנושא. אין לראות בדבריי משום הבעת עמדה כלשהי לגבי ההכרעה בסוגיות אלה. יוער, לסיום, כי בטרם ניתנה הכרעתי עיינתי בבקשה לתיקון פרוטוקול מטעם המשיב ובתגובת המבקשת לבקשה. רשמתי לפניי את שמבוקש בבקשת המשיב בנוגע לתיקון פרוטוקול וכן את שנאמר בתגובה ובבקשה של המבקשת באותו נושא. אם יהא צורך לפנות בעתיד לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2012, הדבר ייעשה תוך התחשבות בבקשות ההדדיות בנושא זה. בנסיבות העניין יישא כל צד בהוצאותיו. ניתן היום, י"ז באלול התשע"ב (4.9.2012). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11063990_S11.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il