פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
רע"א 2820/97
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' אנגלרד
המבקש: גד ויסקינד, עו"ד
נגד
המשיבה: א.עזרא יוזמים ובונים בע"מ
בקשת רשות לערער על פסק דין בית
המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום
8.4.97 בבר"ע 3119/97 שניתן על ידי
כבוד השופטת גרסטל
תאריך הישיבה: טז בטבת תשנ"ח (14.1.98)
בשם המבקש: בעצמו
בשם המשיב: עו"ד גנזיה רוני
פסק-דין
1. רואים אנו בקשה זו כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
2. בניגוד להחלטותיהן של הערכאות שקדמו לנו אנו סבורים שגם בגדר בקשה לאישור עיקול שהוגשה כנגד המחזיק רשאי התובע-המבקש לבקש שינתן לו צו עיקול על הנכס (נשוא צו העיקול) של הנתבע שנמצא בידו או על כספים שהוא חב לנתבע; שהרי לפי סיפת תקנה 360(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על "עיקול הנכס הנתבע" שהוא "הנכס" שהמבקש יעתור על קבלתו אם העיקול יאושר. בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי אנו סבורים שיש בעיקול כזה כדי להוסיף על העיקול המקורי. הרי מטבע הדברים שברוב המקרים אין מבקש העיקול יכול לפרט את עילת הנתבע לקבל את הנכס או הכספים מן המחזיק ומדובר אך בטענה על קיום הזכויות בנכס; בטענה גרידא, שאינה נסמכת במסמך או בראיות מהימנות המקימות זכות לכאורה לא סגי כדי לעקל בעין נכס שבידי המחזיק. משהגיש המבקש בקשה לאישור העיקול הרי שהוא פתח חזית כנגד המחזיק שבגדרה רשאי הוא לעתור לעיקול בעין של הנכס או החוב אם יוכיח שבמערכת היחסים עם המחזיק עשוי אי מתן הצו להכביד על ביצוע פסק הדין, כגון כשמוכח שהמחזיק מתכוון להבריח את הנכס. אך מובן הוא שבנסיבות אלו יש בצו העיקול הנוסף משום שימוש באמצעי נוסף המונע הכשלת ביצוע פסק הדין.
3. במקרה שלפנינו עתר המבקש לעקל אצל המחזיק לא את הנכס או החוב נשוא העיקול המקורי אלא לעקל בעין ועל ידי הודעה למחזיק נכסים אחרים של המחזיק שעיקולם בא להבטיח, לטענתו את העיקול על החוב נשוא צו העיקול המקורי. לענין זה מוכנים אנו להניח, מבלי לפסוק, שיש לראות את המבקש כמי שבא בנעליו של הנתבע כנגד המחזיק, ואשר על כן רשאי הוא לעקל את נכסי המחזיק כפי שהנתבע יכול היה לעשות לו הגיש תובענה נגד המחזיק. דא עקא ששומה היה על המבקש לתמוך בענין זה את בקשתו במסמך או בראיה מהימנה המקימה זכות לכאורה כנגד המחזיק; שהרי אין המחזיק יכול להימצא כלפי המבקש במצב גרוע יותר מכפי שהיה נמצא לו הוגשה נגדו תובענה על ידי הנתבע. דא עקא, שבמקרה שלפנינו לא מצאנו שהמבקש סמך את בקשת העיקול שלו כנגד המחזיק על מסמך או ראיות מהימנות לכאורה כאמור.
לפיכך אנו דוחים את הערעור, אך לא ראינו לעשות צו להוצאות.
ניתן היום טז בטבת תשנ"ח (14.1.98).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
97028200.B04