פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ער"א 5485/21
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני ו-13 אח'
ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 4843/21 מיום 15.7.2021
בשם המערער:
עו"ד דניאל מזרחי
פסק-דין
לפנַי ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 4843/21 מיום 15.7.2021, במסגרתה נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
המערער ביקש להשיג על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 12.5.2021 במסגרתו נדחה ערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת והתקבל חלקית ערעור המשיבים. ביום 11.7.2021 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ב-30 ימים, היינו עד ליום 12.8.2021. המערער טען כי הבקשה להארכת המועד הוגשה בתוך מניין הימים העומדים לרשותו ונתון זה מהווה "טעם מיוחד" אשר מצדיק קבלת בקשתו. עוד טען כי לא עלה בידיו להגיש את בקשת רשות הערעור במועד עקב מצבו הרפואי.
ביום 15.7.2021 דחתה הרשמת את הבקשה. בהחלטתה ציינה כי בניגוד לטענת המערער, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חלף כבר ביום 13.6.2021, זאת לאור הוראת תקנה 45(ב) לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדר דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית משפט לענייני משפחה) הקובעת כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור מהסוג שהגיש המבקש הוא 30 ימים. לפיכך, בקשת המערער להארכת המועד הוגשה באיחור ניכר של כחודש ימים מבלי שהוכיח שלא היה באפשרותו להגיש את ההליך במועד או לכל הפחות את הבקשה להארכת המועד.
מכאן הערעור שלפנַי, במסגרתו טוען המערער כי שגתה הרשמת משהחליטה כי אין מקום ליתן ארכה בנסיבות מקרה זה. בנוסף לתיאור מצבו הרפואי של המערער אשר לא אִפשר לו להגיש את ההליך במועד, טען כי כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ותקנות בית משפט לענייני משפחה, מחייבת את הרשמת לגלות מידה מסוימת של גמישות וכי לא בכדי הפסיקה הכירה בכניסתן של התקנות לתוקף כ"טעם מיוחד" להארכת מועד. עוד נטען כי סיכויי בקשת רשות הערעור טובים לנוכח אופי קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, לשיטתו מקרה זה מעורר סוגיה משפטית חשובה הנוגעת למגזר החקלאי המשפחתי במושבי העובדים החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים.
דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט שיקול דעת רחב בעניינים מסוג זה, ואין ערכאת הערעור נוטה להתערב בו בנקל (ער"א 3161/21 עמותת ישמח צדיק – קהילת ברסלב בגליל נ' פלוני, פסקה 4 (12.5.2021); בש"א 8881/20 נובק נ' אברהם, פסקה 4 (24.12.2020)). מקרה זה לא נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשמת. אין מקום להתערב בקביעת הרשמת כי המערער לא ביסס כל "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד להגשת ההליך (וראו: תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). אמנם מחלתו של בעל דין עשויה להיות מוכרת כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד, אך זאת, כפי שציינה הרשמת, רק אם הוכח כי בשל המחלה לא היה באפשרותו או באפשרות בא-כוחו להגיש את ההליך במועד (בש"א 7804/20 צוראל נ' וולוך, פסקה 4 (19.11.2020); בש"א 6439/13 לרון נ' לוין (26.11.2013)). בענייננו, הרשמת קבעה כי לאחר עיון במסמכים הרפואיים שצירף המערער לא נמצא כי המחלה מנעה ממנו כליל מלהגיש את הערעור או את הבקשה להארכת המועד. לאחר עיון בבקשה, בערעור ובמסמכים הרפואיים, לא מצאתי לנכון להתערב בקביעתה. כמו כן, חלוף הזמן מאז הותקנו התקנות החדשות מפחית את מידת ההצדקה להכיר בטעות שנפלה בהבנת הדין החדש משום "טעם מיוחד". על כל אלה יש לשים לב למשוכה משמעותית הניצבת לפני המערער להוכחת סיכויי ההליך הלכאוריים, שעה שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (בש"א 1676/20 חננאל נ' עיריית תל אביב–יפו, פסקה 7 (15.3.2020); בש"א 795/20 שגיא נ' רו"ח אמיר נגרי, פסקה 6 (30.1.2020)).
הערעור נדחה.
ניתן היום, ג' באלול התשפ"א (11.8.2021).
ש ו פ ט
_________________________
21054850_N03.docx רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il