ע"פ 9891/02 — מדינת ישראל נ. אוסמה ואכד

פסק-דין בתיק ע"פ 9891/02 בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 9891/02 ע"פ 10102/02 ע"פ 10131/02 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת בע"פ 9891/02 (המשיבה בע"פ 10102/02 ובע"פ 10131/02): מדינת ישראל המערער בע"פ 10102/02: אימן דגש המערער בע"פ 10131/02: אוסאמה ואכד נ ג ד המשיב בע"פ 9891/02: אוסאמה ואכד ערעורים על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.10.02 בת"פ 349/01, שניתן על-ידי כבוד השופט ר' ש' צמח תאריך הישיבה: ט"ו בתמוז תשס"ג (15.7.03) בשם המערערת בע"פ 9891/02 (המשיבה בע"פ 10102/02 ובע"פ 10131/02): עו"ד יאיר חמודות בשם המערער בע"פ 10102/02: עו"ד עופר אשכנזי בשם המערער בע"פ 10131/02 (המשיב בע"פ 9891/02): עו"ד האני ברבארה החלטה שלושת הערעורים – ע"פ 9891/02, ע"פ 10102/02 וע"פ 10131/02 – מופנים כלפי אותו פסק-דין ולפיכך אנו מאחדים את הדיון בשלושתם. ניתנה היום, ט"ו בתמוז תשס"ג (15.7.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט פסק-דין אוסאמה ואכד (להלן: ואכד) ואימן דגש נמצאו אשמים בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות סמים. ואכד נמצא אשם בשני אישומים נפרדים במכירת סמים לסוכן משטרתי: באחד במכירת 98.01 גרם הירואין ובשני במכירת 44.53 גרם הרואין וכן 17.68 גרם קוקאין, ואילו דגש נמצא אשם בשותפות בעסקה השנייה בלבד בגדרה הוא זה שסיפק לסוכן את הסם, בעוד שואכד קשר את העסקה. לשניים (להלן יחד: המערערים) עבר פלילי מכביד, בגדרו הורשעו בעבירות על פקודת הסמים וריצו עונשי מאסר ממושכים. בית-המשפט המחוזי התחשב גם בעברם הפלילי של השניים ובחלקו של כל אחד מהם בפרשיות הנדונות וגזר על ואכד שש שנות מאסר בפועל וכן הפעיל במצטבר 30 חודשי מאסר שהיו תלויים ועומדים נגדו, כך שעליו לרצות ביחד שמונה וחצי שנות מאסר. בנוסף, גזר עליו מאסר על-תנאי למשך 30 חודשים. ואילו על דגש, שכאמור הורשע בשותפות בעסקה אחת, נגזרו ארבע שנות מאסר וכן הופעלו במצטבר שלוש שנות מאסר על-תנאי, כך שעליו לרצות ביחד שבע שנות מאסר. ואכד ערער על הרשעתו ולחלופין על חומרת העונש, ואילו ערעורו של דגש מופנה כנגד חומרת העונש בלבד. המדינה, מצדה, מערערת על קולת העונש שהוטל על ואכד, בטענה שהאיש הוא סוחר סמים וכי חלקו בעסקה המשותפות לו ולדגש היה מרכזי והיה מקום לתת לכך ביטוי בעונש חמור יותר. ואכד, מצדו, טוען כי הרשעתו בוססה על עדות הסוכן המשטרתי, שהוא עצמו עבריין סמים, וכי הראיות הנוספות – השיחות שהוקלטו ובעיקר השיחות בינו לבין הסוכן – אינן תומכות בגרסת הסוכן, שכן באחת הקלטות לא נשמע קולו כלל, ואף אין התאמה מלאה בין עדות הסוכן לבין תוכנן של אותן קלטות. טענות אלה יש לדחות. מכלול הראיות שבאו בפני בית-המשפט המחוזי מוכיח, כפי שנקבע, מעבר לכל ספק סביר את המעשים הפליליים שיוחסו לואכד. בית-המשפט המחוזי בחר לתת אמון בסוכן בכל דברי עדותו, על אף מעורבותו בעבירות הסמים, משמצא לעדותו תמיכה בראיות אחרות ובהן קלטות שבהן הוקלטו השיחות שניהל. זאת היה מוסמך בית-המשפט המחוזי לעשות וברי, כי הראיה התומכת אינה חייבת להשתרע על מלוא עדות הסוכן ודי שתחזק את מהימנותו. אשר-על-כן, אנו דוחים את הערעור כנגד הרשעת ואכד. מובן הוא, כי לאור חומרת המעשה וכן נוכח עברו הפלילי החמור של ואכד, לערעורו על חומרת עונשו אין יסוד ואנו דוחים אף אותו. אף עצם ביצוע מעשה העבירה, בעוד עונש על-תנאי כה כבד עומד ותלוי כנגדו, מצדיק כי יוטל על ואכד עונש חמור. אשר לערעור המדינה, אכן, לנוכח עברו הפלילי כאמור, העונש שהוטל על ואכד נוטה לקולא, אך הוא אינו חורג בקולתו עד שהדבר מחייב התערבותנו. נוסיף כי בית-המשפט המחוזי אכן הבחין בין שני המערערים כאשר גזר על ואכד שש שנות מאסר ואילו על דגש גזר ארבע שנות מאסר. בפועל, הפרש זה הצטמצם אך בשל עונש המאסר על-תנאי הכבד, שהיה מוטל על דגש והופעל על-ידי בית-המשפט המחוזי באורח מצטבר. בנסיבות הקיימות איננו רואים גם מקום להתערב בעונשו של דגש. לדעתנו, מדובר בשני עברייני סמים ולדידנו אין הבדל משמעותי בחומרת מעשיהם. שלושת הערעורים נדחים איפוא. ניתן היום, ט"ו בתמוז תשס"ג (15.7.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02098910_L03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il