ע"פ 9839/06 — מדינת ישראל נ. אייל חבני

פסק-דין בתיק ע"פ 9839/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9839/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת ד' ברלינר המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אייל חבני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.10.06 בת.פ. 1039/05 שניתן על ידי כבוד השופטת מ' שידלובסקי-אור תאריך הישיבה: י"ג בטבת התשס"ז (03.01.07) בשם המערערת: עו"ד דגנית כהן וילאמס בשם המשיב: עו"ד אריאל הרמן פסק-דין השופטת ד' ברלינר: המשיב הורשע בבית משפט קמא, בית המשפט המחוזי בירושלים על סמך הודייתו בסחיטה באיומים, עבירה על סעיף 428 סיפא לחוק העונשין. ההודיה ניתנה לאחר שהמדינה הסכימה לתיקון מסוים בכתב האישום. העובדות שיפורטו להלן, משקפות את כתב האישום המתוקן. אלה העובדות: בחודש אוגוסט 2004 קבע המשיב פגישה עם המתלונן שהוא אדם חרדי. במהלך אותה פגישה דרש המשיב מהמתלונן את המכשיר הסלולארי שלו ולאחר מכן דרש 5,000 ש"ח שיהיה רק מקדמה על חשבון מלוא הסכום שדרש – 2,000 דולר ארה"ב. את הסכום דרש המשיב על מנת שיימנע מלפרסם את נטייתו ההומוסקסואלית של המתלונן. המשיב גם הדפיס תמונה של המתלונן הנושאת גם את שמו תוך אזהרה לציבור מפני "נוכל המסוכן לציבור ... המפתה ילדים קטנים ומתחזה לאיש חשוב העוסק בחזרה בתשובה". המתלונן נכנע חלקית לסחיטה ונתן למשיב 2,000 ש"ח ו-400 דולר ארה"ב והתחייב גם להשלים את יתרת הסכום הנדרש. כאמור, בעובדות אלה הודה המשיב והורשע. כיוון שבעת ביצוע העבירות היה המשיב בן פחות מ-21, הורה בית משפט קמא על מתן תסקיר. התסקיר שהוגש ציין כי המשיב לוקח אחריות חלקית בלבד על ביצוע העבירה וממעיט מחלקו, המעשים, כך לשיטתו של המשיב, נעשו בשל שיעמום, ריקנות וחוסר מחשבה על תוצאותיהם. עוד ציין שירות המבחן כי בעבר כבר הופנה המשיב אליו ושיתוף הפעולה שלו היה חלקי. ככלל, ההתרשמות היתה כי השירות לא מהווה עבורו מסגרת סמכותית וגם להליך המשפטי – ספק אם יש השפעה הרתעתית על התנהגותו. בסופו של יום, המליץ שירות המבחן על מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות כעונש מרתיע. בית משפט קמא, (כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור) הטיל אכן על המשיב שישה חודשי עבודות שירות וכן 18 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, חויב המשיב לפצות את המתלונן בסך של 10,000. על ענישה זו מערערת המדינה בפנינו ודעתנו היא כי יש בערעור ממש. על אלה שמה המדינה את הדגש: מדובר במעשה מכוער, במיוחד כך בהתחשב במיהותו של המתלונן וההרס המוחלט שהיה גלום עבורו באיום של המשיב. משמעותו של גילוי כזה על מעמדו בקהילה של המשיב היא קשה. המשיב הועמד למעשה במצב של חוסר אונים והראיה לכך מצויה בעצם העובדה שנכנע חלקית לסחיטה. המשיב לא הסתפק באיום המילולי וצירף לכך את המודעה המוכנה שהמחישה כי אין מדובר באיום סרק. עוד מפנה המדינה לעברו הפלילי של המשיב ולצורך במתן ענישה שתהווה ביטוי הן לסלידה ממעשיו והן הרתעה לו ולרבים, מביצוע מעשים דומים. הסנגור מעלה על נס את השינוי בדרך חייו של המשיב. המשיב כרגע עובד, מתפקד, הוא עומד להינשא, שליחתו למאסר תקטע תהליך זה. המשיב לא עבר עבירות לאחר ביצוע העבירה הנוכחית, קביעתו של בית משפט קמא היא מאוזנת ובכל מקרה היא איננה מצדיקה התערבותו של בית משפט זה. כפי שציינו, דעתנו היא כי יש ממש בערעור. סחיטה היא עבירה שיש בה יסוד של שפלות לצד ההיבט הרכושי שבה. במקרה הנוכחי השפלות קשה במיוחד, בהתחשב כאמור בכך שהמתלונן הוא חרדי. פרסום מעין זה שבו איים המשיב יכול היה להרוס את חייו במחי יד. אין תימה בכך שהמתלונן נכנע חלקית ושילם. בהקשרים אחרים, נהוג לומר כי תמונה אחת שווה אלף מילים. המודעה שהציג המשיב, אכן עשתה את שלה. תסקיר שירות המבחן, אינו חיובי חרף ההמלצה בשורה התחתונה שבו. האחריות שנוטל המשיב למעשיו היא חלקית בלבד. אין מדובר גם במי שזו לו הרשעתו הראשונה ואיננו מקבלים את הטענה כי מדובר בתקופה משברית שבה ביצע המשיב עבירות, בהתחשב באורך התקופה שמדובר בה. התוצאה היא כי אנו מקבלים את הערעור ומטילים על המשיב תקופת מאסר של תשעה חודשים. יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם. המשיב יתחיל בריצוי המאסר בתאריך 4.2.07. בתאריך זה יתייצב המשיב עד השעה 11:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים. ניתן היום, י"ג בטבת התשס"ז (3.1.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06098390_Z01.doc אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il