פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 9505/01

זאהר סעודי בן יוסף נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות הריגה וגניבת רכב.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/10/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 9505/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה המתה בקלות דעת והריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות הריגה וגניבת רכב.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 9505/01 — זאהר סעודי בן יוסף נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות הריגה וגניבת רכב.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות הריגה וגניבת רכב, לאחר שגנב רכב וגרר את בעליו שנאבק בו, מה שהוביל למותו. הוא נידון ל-15 שנות מאסר בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי העונש חמור מדי בהשוואה למקרים דומים, תוך שהוא מצביע על פסק דין אחר. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי נסיבות המקרה חמורות במיוחד וקרובות להגדרת רצח, וכי עברו הפלילי העשיר של המערער בעבירות רכב מצדיק את העונש שניתן.

הנימוק המרכזי

בית המשפט קבע כי העונש שניתן בערכאה הראשונה מוצדק בשל חומרת המעשה (הריגה בנסיבות קשות) ועברו הפלילי של הנאשם, וכי אין מקום להשוות את המקרה למקרים אחרים שאינם זהים בנסיבותיהם.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים ט' שטרסברג-כהן, ד' ביניש, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מאוקטובר 2002

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זאהר סעודי בן יוסף

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהושת בערכאה הראשונה ראוי ומשקף את חומרת העבירה.
  • המערער עבריין מועד בעל עבר פלילי עשיר בעבירות רכב.
  • נסיבות ההריגה קרובות לרף עבירת הרצח.
טיעוני ההגנה
  • יש להפחית את העונש בשל עקרון אחידות הענישה.
  • הסתמכות על פסק דין בע"פ 2052/98 דוד יפת נ' מ"י כדוגמה לענישה מקלה יותר בנסיבות דומות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם נסיבות המקרה דומות למקרים אחרים המצדיקים הפחתת עונש.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר שירות המבחן

תגיות נושא

  • הריגה
  • גניבת רכב
  • חומרת העונש
  • אחידות הענישה

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
180
חודשי מאסר על תנאי
24
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 106/00
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
תקדימים משפטיים
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 9505/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9505/01 בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד המערער: זאהר סעודי בן יוסף נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.11.01 בת"פ 106/00 שניתן על ידי כבוד השופטים: ש' סירוטה, נ' אחיטוב וא' טל תאריך הישיבה: י"א בחשון התשס"ג (17.10.02) בשם המערער: עו"ד פנציאס מרדכי בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: המערער הורשע בהריגה ובגניבת רכב ונדון ל-15 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי. הערעור הוא על חומרת העונש. פרטי האירוע הם כדלקמן: ביום 22.2.00 סמוך לשעה 5:00 לפנות בוקר, הגיע המערער לרחוב אלתר בפתח תקווה במטרה לגנוב רכב. ירון בורכוב (המנוח) עסק בחלוקת עיתונים באותו הזמן ברחוב. המנוח החנה את רכבו ויצא לחלק עיתונים, משהתרחק המנוח פתח המערער את רכבו של המנוח נכנס לתוכו והתניעו במטרה לגנבו, משהבחין בכך המנוח, חזר וניגש לרכבו והודיע למערער כי הרכב שייך לו. המערער התעלם מדבריו של המנוח והחל בנסיעה. המנוח נתלה על חלון הרכב ונגרר לצד הרכב. המערער סטה לצד שמאל כיוון נסיעתו ופגע במספר כלי רכב שחנו לצד הכביש תוך כדי גרימת פגיעות קשות למנוח. המנוח אושפז בבית החולים ונפטר שבועיים לאחר מכן. הסנגור המלומד הדגיש במיוחד את נושא האחידות בענישה כשהוא מסתמך על פסק דין בע"פ 2052/98 דוד יפת נ' מ"י (לא פורסם). שם, לטענתו, בנסיבות דומות נדון הנאשם לשבע וחצי שנות מאסר. נושא זה עלה בפני הערכאה הראשונה שציינה את ההבדלים בין המקרים. עיינו בפסק הדין ונראה לנו כי אין הנסיבות זהות, ומה שחשוב יותר, כי אין הוא יכול לשמש אבן בוחן לרף הענישה הראוי בעבירה שבוצעה בנסיבות האמורות. המערער הוא עבריין מועד ועיסוקו בגניבת כלי רכב. קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו ועברו הפלילי "עשיר" כשרובו קשור בעבירות הקשורות בגניבת רכב, שבמהלכה יכולים להתרחש אירועים קשים ונוראים כאירוע שארע במקרה זה. נסיבות עבירת ההריגה מעמידות אותה ברף הגבוה ביותר של הריגה ומקרב אותה בעליל לעבירת הרצח. בתסקיר שירות המבחן אין כל המלצה. אין אנו מוצאים לחפוף עונש מאסר אחר אותו מרצה המערער עם העונש שהושת עליו בתיק זה. לאור האמור, אנו דוחים את הערעור. ניתן היום, י"א בחשוון תשס"ג (17.10.02). ש ו פט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 01095050_J01.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il