פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9267/96
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
המערער: שירין ברשידוב
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט
המחוזי בתל אביב יפו מיום 31.10.96
בתפ"ח 452/95 שניתן על ידי כבוד
השופטים סטרשנוב, המר, טימן
תאריך הישיבה: יג באייר תשנ"ט (29.4.99)
בשם המערער: עו"ד חיים דויטש
בשם המשיבה: עו"ד אתי כהנא
פסק-דין
המערער דקר את אשתו שש עשרה דקירות בסכין, וגרם למותה. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו הרשיע אותו בעבירה של רצח, והמערער טען וטוען שהיה מקום להרשיעו אך בהריגה, ולחלופין שאחריותו היא מופחתת לפי סעיף 300א לחוק העונשין, תשל"ז1977-.
לא מצאנו ממש בשתי הטענות.
בית המשפט המחוזי לא קבל את גירסתו של המערער שהמעשה ארע עקב פרובוקציה של המנוחה, הכאתה את ילדיו, וקללותיה. בממצאים אלה, שאינם תואמים את אמרותיו של המערער במשטרה ואת השחזור, אין מקום להתערב. אנו סבורים שצדק גם בית המשפט המחוזי בקביעתו שנתמלאו בעבירת הרצח, שבוצע על ידי המערער, כל היסודות הדרושים.
הוא הדין בטענה שהיה מקום להפחית מאחריותו של המערער לפי סעיף 300א לחוק העונשין, תשל"ז1977-. לענין זה סמך הסניגור המלומד על אמירות בחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה ובעובדה שבעבר הוא נפגע בתאונת דרכים שגרמה למערער נזק ניורולוגי. דא עקא שאין בכל אלה ראיה לקיומה של "הפרעה נפשית חמורה" או "הגבלה על יכולתו של הנאשם במידה ניכרת" ועל כל פנים - לפי ממצאי בית המשפט המחוזי - המבוססים כיאות על חומר הראיות - הבין המערער את אשר הוא עושה ואת המשמעות המוסרית של מעשהו.
לפיכך אנו דוחים את הערעור.
ניתן היום יג באייר תשנ"ט (29.4.99).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
96092670.B02