פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 925/02
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערער: מיכאל דותן
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 21.1.02 בת.פ. 40337/00
שניתן על-ידי כבוד השופט ש' טימן
תאריך הישיבה: ג' בתשרי תשס"ג (9.9.02)
בשם המערער: עו"ד אלמוגית שטרית
בשם המשיבה: עו"ד שרית טובבין
החלטה
הבקשה להגשת ראיה נוספת בערעור נדחית.
ניתנה היום, ג' בתשרי תשס"ג (9.9.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
פסק-דין
המערער, עורך דין במקצועו, הורשע לאחר שמיעת הראיות בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובגניבה על-ידי מורשה. לפי קביעת בית המשפט המחוזי ביצע המערער את עבירותיו כלפי לקוחותיו, תושבי חוץ לארץ, שהפקידו בידיו הנאמנות את ניהול נכסיהם בישראל. המעשים שבעטיים הורשע התבטאו בגניבת כספי הלקוחות שהצטברו בידיו, ושליום 21.3.1999 הסתכמו בסכום כולל של קרוב ל1.9- מיליון ש"ח, וכן בנטילת הלוואה בסך 400,000 ש"ח מבנק למשכנתאות, שלא על דעת הלקוחות, תוך שימוש במירמה בייפוי-כוח שנתנו לו, ושבעזרתו מישכן לטובת הבנק דירה שבבעלותם. בעשותו כן הונה המערער לא רק את לקוחותיו אלא גם את הבנק למשכנתאות, שמסר לו את כספי ההלוואה על יסוד מצגו המטעה כאילו הוא פועל כדין מכוח ייפוי-כוח והרשאה תקפים.
בשל המעשים שבהם הורשע גזר בית המשפט המחוזי על המערער ארבע שנות מאסר, מחצית התקופה לריצוי בפועל ומחציתה על-תנאי. הערעור שלפנינו הופנה נגד ההרשעה בדין ולחלופין נגד חומרת עונש המאסר.
העיון בנימוקי הערעור ובטענותיה של הסניגורית לא שיכנע אותנו כי יש מקום להתערב בהכרעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי לעניין גניבת כספי הלקוחות בסך 1.9 מיליון ש"ח ולעניין מישכון דירתם לטובת בנק למשכנתאות שלא על דעתם. עם זאת נותר בלבנו ספק אם נכון להשאיר בעינה את קביעת בית המשפט המחוזי, כי המערער גנב גם את מלוא הסך 400,000 ש"ח, אותו קיבל בהלוואה מן הבנק למשכנתאות. לא מן הנמנע כי חלק מסכום ההלוואה האמורה, קרי סך 141,114 ש"ח, אכן הוציא לצורכי הלקוחות, בגדר עיסקה של רכישת דירה למגוריהם תחת דירתם הקודמת שנמכרה.
בנתון לתיקון עובדתי זה במימצאי הכרעת הדין, יש לאשר את הרשעת המערער על יסוד העובדות שקבע בית המשפט המחוזי, בפסק-דינו המפורט והמנומק היטב.
העונש שנגזר על המערער מאזן היטב בין חומרת העבירות לבין נסיבותיו האישיות ונסיבות מקלות נוספות של המערער. אף שהעונש איננו קל, הריהו הולם את חומרת המעשים, ואף בתיקון המסוים בפן העובדתי של ההרשעה אין כדי להצדיק את הקלתו.
התוצאה היא, כי הערעור על שני חלקיו נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במדור הפלילי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 29.9.02 עד השעה 11:00.
ניתן היום, ג' בתשרי תשס"ג (9.9.02).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 02009250.F05
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il