פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9198/00
בפני: כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
המערער: סעד אבו שושה
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על הכרעת-דינו וגזר דינו
של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.11.2000 בת.פ. 200/99 שניתן
על ידי כבוד השופט מ' רביד.
תאריך הישיבה: ו' באדר תשס"א (1.3.2001)
בשם המערער: עו"ד שלמה לקר
בשם המשיבה: עו"ד דודי זכריה
בשם שירת המבחן: גב' אדווה פרויד
פסק-דין
המערער מחזיק במונית שניזוקה בתאונה והיתה טעונה תיקון. בתיווכו של אחד מאג'ד נפגש המערער עם שניים, חסן ועאדל, הסיע אותם לתל-אביב והצביע על מונית מסוג מסויים שהוא זקוק לה או לשכמותה. אחר כך נפרד מהשניים שנכנסו לאותה מונית ובסיום המסע למקום שהנחו את הנהג שדדו את המונית מרשות הנהג והביאוה אל המתווך מאג'ד. המערער הואשם בפני בית המשפט המחוזי בביצוע שוד מזויין בנסיבות מחמירות ובית המשפט, בהסתמכו בעיקר על גירסת מאג'ד אודות העובדות שנודעו לו מפי חסן ועאדל, הרשיע את המערער בעבירה בה הואשם. יצויין כי חסן ועאדל נמלטו סמוך לאחר המעשה מישראל ולא הובאו להעיד מטעם מי מהצדדים במשפט.
עיקרו של הערעור שלפנינו מופנה נגד ההרשעה בעבירה האמורה. לאחר חילופי דברים בין הפרקליטים הודיעונו בהסכמה כי לדעתם יש לקבל את הערעור על ההרשעה בעבירת השוד ולהרשיע את המערער תחתיה בעבירת שידול לגניבת כלי רכב. עמדה זו מקובלת עלינו. אף אנו סבורים שעל יסוד הראיות שהיו לפניו היה על בית המשפט להסתפק בהרשעה בעבירת שידול לגניבת כלי רכב, שכן לעבירת השוד בה הואשם המערער לא הונחה תשתית ראייתית מספקת. לפיכך אנו מקבלים את הערעור על הכרעת הדין, מזכים את המערער מן העבירה שבה הורשע ומרשיעים אותו, חלף זאת, בעבירת שידול לגניבת כלי רכב.
בשל העבירה שבה הורשע גזר בית המשפט המחוזי על המערער שלוש שנים וחצי מאסר בפועל ושנה מאסר על-תנאי. לפנינו ערעור גם על גזר הדין. לחובת המערער הרשעות קודמות בעבירות שאין להן נגיעה לעבירה שבה נמצא אשם בפרשה הנוכחית. ככלל, תפקד המערער כאזרח מתוקן ומתסקירי שירות המבחן עולה התרשמות כי הוא מצר על כשלונו ומבקש להתרחק ממעורבות פלילית נוספת כלשהי. אנו סבורים כי יש לייחס משקל להתרשמות זו. עם זאת יש להדגיש כי גם העבירה של שידול לגניבת כלי רכב אינה עבירה קלה. היא בוודאי יותר חמורה מן העבירה של קבלת רכוש גנוב סתם. מתוך התחשבות בכלל הנסיבות, לרבות העונשים שגזר בית המשפט המחוזי על אלה מבין חבורת השודדים שנלכדו והובאו לדין, הננו מקבלים את הערעור על גזר הדין במובן זה שעונש המאסר הממשי שהוטל על המערער יועמד על 18 חודשים תחת 42 חודשים שגזר עליו בית המשפט המחוזי. עונש המאסר המותנה שגזר בית המשפט המחוזי על המערער יישאר על כנו, בתנאים שקבע בית המשפט המחוזי.
ניתן היום, ו' באדר תשס"א (1.3.01).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00091980.F08/אז