פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 9155/96
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' טירקל
המערער: בן שטרית אברהם
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק-דין בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 5.11.96 בת.פ. 432/93
שניתן על ידי כבוד השופט א' פריש
תאריך הישיבה: י' בחשוון תשנ"ח (10.11.97)
בשם המערער: עו"ד זכריה שנקולבסקי
בשם המשיבה: עו"ד אפרת ברזילי
פסק-דין
השופט מ' חשין:
ערעור על חומרת העונש.
המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשישה פרטי אישום שעניינם מעשי רמיה למיניהם: קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה, עושק, זיוף, טיפול רפואי רשלני, התחזות כרופא, שימוש שלא-כדין בתואר רפואי ועוד. עונשו נגזר לשלוש שנות מאסר ולשתי שנות מאסר על-תנאי, ועל עונש זה קובל הוא לפנינו.
הכרעת-הדין מגלה לעינינו פרשות-חיים קשות וחמורות. המערער הציג עצמו בציבור כפרופסור, כרב מוסמך, כפרופסור לרפואה, ככירורג וכגניקולוג, ונטל היתר לעצמו לייעץ לאנשים - לאחר ששקלו שכרו על ידו - בענייני בריאות ופריון. האנשים שנדרשו לשירותיו של המערער היו אנשים תמימים שהגורל המר להם, והמערער נטע בליבותיהם אמונה כי יש בכוחו לשנות את גורלם ולרפא אותם מחוליים. המערער איחז עיניהם של מוכי-גורל תמימים שהתפתו לפנות אליו בבקשת עזרה, עשה מניפולציה ברגשותיהם ובאמונתם, ולא זו בלבד שלא סייע, אלא - לאחר שנכשל במעשיו - הצמית תקווה בליבם ודירדר אותם לייאוש עמוק.
הנה-היא אותה אשה אומללה שהגורל התאכזר אליה, ועל-אף טיפול פוריות רבים שעברה לא עלה בידה להביא פרי-בטן. בייאושה כי רב, באה אותה אשה אל המערער וביקשה את עזרתו. המערער עשה עצמו מדבר בטלפון עם רב צדיק לקבלת הנחיה, כביכול, ולאחר אותה שיחה נתן בידי האשה משחות הנמכרות לכל דורש באומרו לה כי אם תמרח אותן משחות על גופה תהרה. לאחר-מכן, ומשלא עלה בידה של האשה להרות, המשיך המערער ונתן בידה תרופות שיגרתיות אלו ואחרות, תוך שהוא נוטע בליבה תקוות-שווא שהנה-הנה תבוא עליה ישועה. ואולם הוא לא הסתפק בכך. בנוסף לכל אלה אסר המערער על האשה לפנות לרופא נשים ולבקש את עזרתו, בהזהירו אותה כי הרופאים עלולים לפגוע בעובר שייווצר ברחמה. אותה אומללה נטלה את התרופות שנתן לה המערער ועלתה במשקל בכ12- ק"ג. המערער הודיע לאשה כי הרתה כרצונה, ואף נתן בידה משקאות שונים להמשך הטיפול בהריון. משנתקפה בקוצר-נשימה ופנתה לבית-החולים בבקשת עזרה, סיפרה האשה לצוות הרפואי כי הרתה, ואולם משדרש הצוות הרפואי כי תעבור בדיקת אולטרה-סאונד, סירבה האשה לעבור בדיקה זו בשל האיסור שהטיל עליה המערער להישמע לרופאים.
לימים, משלא הרגישה האשה כי היא בהריון, אמר לה המערער כי "זה הריון נסתר שלא יתגלה בפני אנשים בשל החשש מעין הרע". המערער הוסיף ואמר זאת לאותה אשה תמה, גם לאחר שבדיקות בבית-חולים העלו כי אין היא בהריון. בערבו של יום, ומשנודע לה כי אין היא בהריון, נתקפה האשה דיכאון קשה ונדרשה לטיפולו של פסיכיאטר.
אין זה אלא אחד המקרים שבהם הוליך המערער שולל אנשים תמים, בהציגו עצמו לפניהם כפי שהציג את עצמו ובטוענו כי יגאל אותם ממצוקותיהם. יתר-על-כן: את עצותיו לקורבנות התמים ליווה המערער בדרישה כי יפסיקו טיפולים רפואיים שנדרשו להם. והאומללים נשמעו לו. הם הפסיקו לקבל טיפולים חיוניים שנדרשו להם, נטלו תרופות שהמערער סיפק להם, והכל תוך סיכון בריאותם הגופנית והנפשית. כך היה, למשל, בעניינה של אומללה אחרת שחלתה בסרטן. המערער אסר עליה להמשיך טיפול בבתי-חולים, שכן "אינו מאמין ברפואה ביולוגית הגם שהוא רופא, והטיפולים בבתי-חולים עלולים להפריע לטיפול שהוא נותן". הטיפול שנתן המערער לאותה מסכנה היה במליקת ראשן של יונים ובהנחתן של היונים המתות, נוטפות הדם, על גופה כשהוא טוען כי "היונים המתות ישאבו את המחלה מגופה" של האשה.
מעשיו של המערער לא ניתן להגזים בחומרתם. המערער ניצל תום של אנשים שהגורל היכה בהם, ובציניות שאין לה שיעור השתלט על רצונם ועשה בהם כרצונו. כדי-כך הגיעו הדברים, עד שבעניינה של אשה אחת הורה אותה המערער לנתק את קשריה עם הוריה ועם בני-משפחה אחרים, שכן כך הורה אותו, כביכול, אותו צדיק שהוא עומד איתו בקשר כל העת.
אין חולק על מצב בריאותו של המערער. הוא נושא מחלות שונות ובהן אפילפסיה, אסטמה ועוד. יחד-עם-זאת, קשה למצוא נימוק של-ממש להקל בעונשו. בא-כוח המערער טען בפנינו, כי זו פעם ראשונה שמעמידים לדין אדם על מעשים כגון אלה שעשה המערער, וכי "כידוע לכל" רבים הם אנשים כמות המערער שעיסוקם בלחשים ובקמעות למיניהם. לא זו בלבד, כך מוסיף וטוען בא-כוח המערער, אף לא שמענו על מיבצע שעורכת המשטרה לבער תופעה כגון זו שהמערער מהווה דוגמה לה. טענות אלו לא ירדנו לחיקרן. מעשיו של המערער שניגלו לפנינו הינם חמורים מכל חמורים, ובית-המשפט לא יעלה את תרומתו לביעור התופעה אם לא יאמר את דברו צלול וברור על דרך הטלת עונש מתאים.
העונש שהוטל על המערער אינו חמור במיוחד, ואנו מחליטים לדחות את הערעור.
ניתן היום, י' בחשוון תשנ"ח (10.11.97)
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
96091550.G02