ע"פ 8972/05 — יצחק חנוך מימון נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8972/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8972/05 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: יצחק חנוך מימון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.9.05 בת"פ 1043/05 שניתן על ידי כבוד השופטת ד' מויאל תאריך הישיבה: כ"ב בשבט תשס"ו (20.2.06) בשם המערער: עו"ד ל' פרוינד בשם המשיבה: עו"ד ג' פילובסקי פסק-דין 1. סכסוך שכנים הביא לכך שהמערער נשפט והוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל של שנתיים ימים וכן מאסר מותנה של שנה אחת, קנס של 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו ובנוסף הוא חויב לשלם פיצוי בסך 6,000 ש"ח. הערעור מכוון נגד חומרת העונש. 2. המערער הינו יליד שנת 1943. בחודש דצמבר 2004 הוא נטל מוט ברזל ושבר באמצעותו את הגדר המפרידה בין ביתו לבין ביתה של שכנתו. בהמשך, משהשכנה הגיעה למקום יחד עם אדם נוסף, היכה המערער את האדם הנוסף באמצעות מוט הברזל. כתוצאה מכך נגרם לאותו אדם שבר-סדק (כך נכתב בכתב האישום), שפשוף ורגישות ביד. היד גובסה. המערער הודה בעובדות כתב האישום שהוגש נגדו לאחר שהושג הסדר והוכנסו תיקונים מסוימים בכתב האישום. הוא הורשע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הנסיבות המחמירות מכוונות לנשיאת נשק קר - הוא מוט הברזל. 3. הטענה העיקרית שהועלתה על ידי הסניגורית המלומדה עוסקת במצבו הרפואי של המערער. מדובר בנכה, שהמוסד לביטוח לאומי קבע שנכותו מגיעה למאה אחוזים. הוא סובל מאפילפסיה, בנוסף למחלות אחרות. שני מפרקי ברכיו הוחלפו והוא נעזר בקביים. מטבע הדברים, השמתו בכלא איננה קלה לאדם בגילו ובמצבו הרפואי. 4. איננו רואים מקום להתערב בעונש המאסר שהושת על המערער. ראוי לציין, כי אין מדובר במאסרו הראשון של המערער. התדפיס מהמרשם הפלילי מלמד, כי לחובתו רשומות עבירות מסוגים שונים. העבירה הראשונה בה הורשע, בוצעה על ידו לפני למעלה מ-40 שנים. בחודש אפריל 2003, טרם ההליך הנוכחי, נגזר דינו של המערער בעקבות הרשעה בעבירות של איומים, ניסיון לתקיפה, מעשה מגונה בפומבי והעלבת עובד ציבור. 5. בנסיבות אלה, ובמיוחד על רקע עברו הפלילי, לא מצאנו עילה להתערב בעונש המאסר. עם זאת, נראה לנו לבטל את הקנס שהושת, לאור מצבו הכלכלי הקשה של המערער. נוסיף, כי נראה לנו לנכון להפנות את תשומת ליבם של הגורמים המתאימים בשירות בתי הסוהר למצבו הרפואי של המערער. ראוי שייערך בירור שמא יש צורך שהמערער יוחזק במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר (עתה הוא מוחזק בבית סוהר רגיל). 6. לפיכך הערעור נדחה בעיקרו אלא שהקנס מבוטל. ניתן היום, כ"ב בשבט תשס"ו (20.2.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05089720_S01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/