פסק הדין המלא
בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
ע"פ 8923/00
בפני: כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
המערער: ניסים מסילתי
נגד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 22.10.00 בת"פ 10344/98 שניתן על-ידי כבוד השופט א' א' לוי
תאריך הישיבה: כ"ד באב תשס"א (13.8.01)
בשם המערער: עו"ד עזר מבורך
בשם המשיבה: עו"ד יהודה ליבליין
בשם שירות-המבחן: גב' רבקה פרייברג
פסק-דין
השופטת ד' דורנר:
המערער נמצא אשם בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בביצוע שני פשעים בחודש ספטמבר 1998. בתאריך לא ידוע בתחילת חודש זה התפרץ המערער, ביחד עם ארז סויסה, לדירה שידע כי בעליה שוהה בחו"ל, וגנב מתוכה 15,000 ש"ח. בתאריך 16.9.98, פרץ המערער לדירה בבית מגורים בהרצליה, ביחד עם סויסה ועם אדם נוסף, דורון רוזוליו. במקרה זה חדר המערער לדירה דרך חלון המטבח, ומשהבחין בבעלת הדירה, המתלוננת, היכה בה באיזמל בכל חלקי גופה, וגרם לה חבלות חמורות בראשה ובגפיה.
בשל המעשה הראשון הורשע המערער בעבירת התפרצות לבניין מגורים. בשל המעשה השני הורשע המערער בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות והתפרצות בנסיבות מחמירות. כן הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע בגין כל אחד מהמעשים הפליליים בהם נמצא אשם.
בית-המשפט גזר עליו חמש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.
ערעורו הופנה כנגד הרשעתו בעבירות המתייחסות להתפרצות אל הדירה שבה הותקפה המתלוננת, ולחלופין כנגד גזר-הדין.
הרשעת המערער מבוססת על עדות שותפיו לעבירה, ובעיקר על עדות שותפו רוזוליו. כן היא נסמכת על דברים שהמערער עצמו אמר, שעה שביקש לפגוש את רוזוליו בטרם ימסור את גרסתו למשטרה. לטענת המערער, רוזוליו הינו עד בלתי-מהימן באופן קיצוני, אשר הטיל עליו אחריות בשל מעשה שרוזוליו עצמו ביצע.
טענה זו יש לדחות.
המערער הכחיש כי השתתף בפריצה, בעוד שרוזוליו וסויסה הודו בה, ואף אישרו כי היה עימם שותף שלישי. אף העובדה כי המערער ביקש לפגוש את רוזוליו לפני שימסור את גרסתו למשטרה, תומכת בהיותו שותפו. אולם העיקר הוא שבית-המשפט המחוזי, לאחר ששמע את העדויות, סמך על עדות השותפים על אף הפירכות שעליהן הצביע הסניגור. אין מקום איפוא להתערב בהרשעה באישום זה, ועל-כן אנו דוחים את הערעור כנגד ההרשעה.
באשר לחומרת העונש, הרי שהמערער הוכיח בהתנהגותו כי מסוכן הוא לציבור, והדבר בולט במיוחד לנוכח האלימות הקשה שבה נקט כלפי המתלוננת. בנוסף לכך המערער נמצא אשם בעבירות אלימות בעבר. מנגד, לאחר שהמערער היה נתון במעצר עד תום ההליכים, הוא שוחרר ממעצרו לפני כשנה, לאחר שהוחלט על עיכוב ביצוע העונש, ובמהלך תקופה זו לא הסתבך בפלילים.
העונש שהוטל על המערער אינו חמור מדיי כשלעצמו, גם אם מתחשבים בגילו ובנסיבותיו האישיות. עם זאת, ראוי הוא כי גם עם שחרורו מבית-הסוהר יהיה המערער נתון לפיקוח שירות-המבחן, מאחר שאפשר שפיקוח זה, אם יעלה יפה, ימנע בעדו מלהסתבך בפלילים פעם נוספת.
הגענו איפוא לכלל דעה, כי יש לקבל את הערעור בחלקו, ולהעמיד את עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער על שלוש וחצי שנים. כן אנו מעמידים את המערער בפיקוח שירות-המבחן למשך שנה אחת החל מיום שחרורו מבית-הסוהר. שאר חלקי פסק-הדין יישארו בעינם.
המערער יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 2.9.01 במדור הפלילי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו עד לשעה 12:00.
תשומת-לב הרשויות מופנית בזאת לכך שהמערער זקוק לפיקוח רפואי.
ניתן היום, כ"ד באב תשס"א (13.8.01).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_________________
העתק מתאים למקור 00089230.L02
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444