פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 8561/99

אלכסנדר רודוביץ נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות מין (מעשה סדום ומעשים מגונים) ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/11/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 8561/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מעשה סדום — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירות מין (מעשה סדום ומעשים מגונים) ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 8561/99 — אלכסנדר רודוביץ נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירות מין (מעשה סדום ומעשים מגונים) ועל חומרת העונש שנגזר בגינן.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע מעשה סדום ומעשים מגונים בנסיבות של אינוס, וכן בהדחת המתלוננת בחקירה. בית המשפט המחוזי גזר עליו 9 שנות מאסר, מתוכן 7 שנים בפועל. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער נגד הרשעתו ונגד חומרת העונש, וביקש להגיש ראיה רפואית חדשה בנוגע למצבו הבריאותי, שלטענתו מנע ממנו לבצע את המעשים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה להגשת ראיה נוספת, בקובעו כי אין בה כדי לשנות את התוצאה, וכן דחה את הערעור על ההרשעה ועל גזר הדין, תוך אימוץ ממצאי המהימנות של הערכאה הדיונית.

פרטי ההליך

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
שלב ההליך ערעור
הרכב השופטים א' מצא, ד' דורנר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3
נושאים משניים מעשים מגונים
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2001

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אלכסנדר רודוביץ

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • גרסת המתלוננת מהימנה
  • קיימות עדויות תומכות לגרסת המתלוננת
  • עדות המערער אינה מהימנה
טיעוני ההגנה
  • הכחשת ביצוע המעשים
  • טענה רפואית לפיה המערער לא היה מסוגל פיזית לבצע את המעשים בשל פצעים על איבר מינו
  • בקשה להגשת ראיה נוספת בשלב הערעור
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער ביצע את המעשים המיוחסים לו
  • מהימנות עדות המתלוננת מול גרסת המערער

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות המתלוננת
  • עדויות תומכות נוספות
  • מסמך המתעד את בדיקת החוקר את איבר מינו של המערער
ראיות מרכזיות שנדחו
  • עדות המערער
  • עדות עד תביעה שהמערער ביקש להסתמך עליה

תגיות נושא

  • עבירות מין
  • מעשה סדום
  • מעשים מגונים
  • מהימנות עדים
  • ראיה נוספת בערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
84
חודשי מאסר על תנאי
24
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 393/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בחיפה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8561/99 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: אלכסנדר רודוביץ נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 6.10.99 בת.פ. 393/98 שניתן על-ידי כבוד השופטים: ס' ג'ובראן, ר' חוזה ונ' שרון תאריך הישיבה: י"ט בחשון תשס"ב (5.11.01) בשם המערער: עו"ד א' גריידי בשם המשיבה: עו"ד ת' פרוש פ ס ק - ד י ן המערער הורשע במעשה סדום ובמעשים מגונים בנסיבות של אינוס. כן הורשע המערער בהדחתה בחקירה של המתלוננת על המעשים המיניים. בית המשפט המחוזי גזר על המערער תשע שנות מאסר, שבע מתוכן לריצוי בפועל. עיקרו של הערעור מופנה נגד ההרשעה. לחלופין משיג המערער גם על חומרת גזר הדין. דין הערעור על שני חלקיו להידחות. הרשעת המערער התבססה על גרסתה של המתלוננת, שעדותה נתקבלה כמהימנה ללא סייג, ועל התמיכה הראייתית לגרסת המתלוננת שנמצאה לבית המשפט במספר עדויות נוספות. גרסת המערער, שהכחיש מכול וכול את עשיית המעשים שיוחסו לו על-ידי המתלוננת, נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי כבלתי ראויה לאמון. כן נדחתה כחסרת יסוד, עדותו של עד תביעה שהמערער קיווה להיבנות מגרסתו לתמיכת אפשרות שהמתלוננת העלילה עליו עלילת שווא. חרף טענותיו של הסניגור לא מצאנו יסוד להתערב בממצאי המהימנות שקבע בית המשפט המחוזי ואשר עליהם ייסד את הכרעת-דינו. כן לא מצאנו מקום להיעתר לבקשת המערער להגשת ראיה נוספת בשלב הערעור. בדיון לפני בית המשפט המחוזי אכן טען המערער, כי בשל מחלה ממנה הוא סובל, המתבטאת בהופעת פצעים מדממים - בין היתר על איבר-מינו - כלל לא היה מסוגל לבצע את המעשים המיניים שיוחסו לו. המערער לא הביא עדות רפואית להוכחת טענתו. אך, לא למותר להזכיר, כי משהעלה טענה זו בחקירה, ואף נאות לחשוף את מבושיו לפני החוקר, לא ראה החוקר כל פצעים על איבר-מינו; ומסמך המתעד מעמד זה הוצג לפני בית המשפט. איננו סבורים כי הגשת ראיה רפואית ביחס למצבו הנוכחי של המערער יכולה לשנות את תוצאות ההכרעה, ולפיכך אנו דוחים את הבקשה להבאת ראיה נוספת. המסקנה הנגזרת מן האמור היא, כי אנו דוחים את הערעור על ההרשעה. לנוכח חומרת המעשים המיניים בהם הורשע המערער, וחומרת הנסיבות בהן בוצעו, לא מצאנו יסוד להתערבות גם בגזר הדין. לפיכך הננו דוחים גם את הערעור על חומרת העונש. ניתן היום, י"ט בחשון תשס"ב (5.11.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ________________ העתק מתאים למקור 99085610.F04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 /עכ.