ע"פ 8490/04 — עלאא עבידאת נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8490/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8490/04 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: עלאא עבידאת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 367/04 מיום 13.7.04 שניתן על ידי כב' השופט ע' חבש תאריך הישיבה: כ"ג בסיון תשס"ה (30.6.05) בשם המערער: עו"ד רמי עותמאן בשם המשיבה: בשם שירות המיבחן: עו"ד דפנה ברלינר גב' אדוה פרויד פסק-דין המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים, על-פי הודאתו, בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות ונהיגה ללא רשיון. משהורשע כך בדינו נגזר עונשו לעונשים אלה: מאסר בפועל בן עשרים חודשים; הפעלת מאסר על-תנאי בן ארבעה חודשים, שני חודשים בחופף ושני חודשים במצטבר; מאסר על-תנאי בן 24 חודשים לעניינה של עבירת שוד ומאסר על-תנאי בן 18 חודשים לעניינה של עבירת נהיגה בפסילה; פסילה מהחזיק ברשיון נהיגה למשך 8 שנים; קנס כספי בסך 1,000 ש"ח ופיצוי המתלונן בסך 10,000 ש"ח. הערעור שלפנינו ערעור הוא על חומרת העונש. נסיבות העניין היו אלו, שהמערער ביקש מנהג מונית להסיעו למקום פלוני בירושלים. בהגיעם למקום והמונית נעצרה, ניגשו שני חבריו של המערער למונית ובאיומי סכין הוציאו את הנהג בכוח מן המונית, ונטלו ממנו שני פלאפונים ושרשרת זהב שענד לצווארו. השניים הוסיפו והיכו את הנהג בכל גופו, כיסו את עיניו וקשרו אותו לעמוד חשמל כשידיו מאחורי גבו. בעוד שני החברים הרעים עושים את שהם עושים, נמלט המערער מהמקום באותה מונית. עורך-דין עותמאן טען לפנינו כי אין לו למערער עבר פלילי ממשי וכי עקרון אחידות הענישה חייב את בית-המשפט קמא להקל עימו. לא מצאנו ממש בטענות אלו, אף לא בטענה כי העונש שנגזר על המערער - כלשון בא-כוח המערער בכתב הערעור - עונש כבד הוא מן המקובל. נהפוך הוא: העונש שנגזר על המערער - עונש קל הוא יתר על המידה, ולו הגישה המדינה ערעור על קולתו כי-אז שקלנו בכובד ראש החמרתו של העונש באורח ניכר. נזכור בהקשר זה כי העונש הקבוע בצידה של העבירה שהמערער הורשע בה - עבירת שוד בנסיבות מחמירות - הוא 20 שנות מאסר. אכן, על רקע האלימות הקשה אשר פקדה את החברה בישראל בעת האחרונה, חובה היא המוטלת על בתי-המשפט להעלות את תרומתם במלחמת החורמה בפשיעה המופקרת הגוברת והולכת במקומותינו. תרומה זו יכולה שתבוא בראש ובראשונה על דרך הטלתם של עונשים ראויים. עבירת השוד בענייננו, חומרה מיוחדת נודעת לה. הנשדד, המתלונן, הוא נהג מונית והסעתו של המערער במונית היתה בשעות לילה. נהגי מוניות המשרתים את הציבור זכאים להגנת הציבור והרי אין הם יכולים להגן על עצמם כנגד שלושה אנשים רעים המבקשים לשדוד אותם. יתר-על-כן: אם כך יימשכו הדברים ויילכו, יסרבו נהגי מוניות לעבוד בלילה ונמצא אף הציבור הרחב לוקה. הערעור נדחה. היום, כ"ג בסיון תשס"ה (30.6.2005). המישנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04084900_G04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il גק