פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 8451/99
בפני: כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המערער: פלוני
נ ג ד
המשיבה: מדינת ישראל
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בנצרת
בת"פ 232/99 שניתן ביום 14.10.99 על ידי
כבוד השופטים א' אמינוף, י' כהן וז' הווארי
תאריך הישיבה: ג' באייר תש"ס (8.5.00)
בשם המערער: עו"ד נביל סלימאן
בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות
פסק דין
השופט י' טירקל:
1. בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את המערער על פי הודייתו בעבירות מין במשפחה. המערער הוא יליד שנת 1930 - דהיינו, כבן 70 שנים היום - ואת המעשים - מגעים באברי המין ללא חדירה - עשה בשתי נכדותיו, ילידות 28.8.87 ו - 8.2.90, במהלך התקופה שבין אמצע שנת 1998 לבין שנת 1999. על המערער נגזר עונש של מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים וכן נגזר עליו מאסר לתקופה של שנתיים על תנאי. הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש.
2. המערער, בטענותיו בכתב הערעור שהגיש בעצמו - ולאחר מכן, בטענותיו של בא כוחו לפנינו - הדגיש בעיקר את גילו המבוגר, מצב בריאותו הרעוע, מצב בריאותה של אישתו וכן את הסבל שנגרם לו בעקבות ההליכים המשפטיים נגדו. עוד עמד על עברו הנקי, על כך שקיצר את ההליכים על ידי הודייתו ועל כך שהחֶברה שבה הוא חי נידתה אותו.
אין בטענות אלה כדי להקל בעונשו. מדובר בפרשה ממושכת של מעשים מגונים שעשה המערער בנכדותיו, שקדמו לה, ככל הנראה, פרשות נוספות של מעשים מגונים ויחסי מין בתוך המשפחה שעלו בבית המשפט. עוד יצוין לחובת המערער כי חזר בו מכפירתו באישומים שיוחסו לו רק אחרי שעדת התביעה הראשונה העידה במשפט וכי טען באזני קצין המבחן שנכדתו הקטנה נהגה להגיע למיטתו ולפתות אותו. מסכת מכוערת ומעוררת סלידה שכזאת מעידה על אופיו המושחת של המערער ועל כך שלא היתה כאן סטיה חד פעמית מדרך הישר. עושה מעשים שכאלה אינו ראוי לרחמים ויש להרחיקו מן הציבור לתקופה ממושכת.
בית המשפט המחוזי שקל היטב את כל הנסיבות - אלה של המעשים ואלה של המערער - וגזר עליו את העונשים שגזר. כפי שציין "אילולא גילו של הנאשם ועברו, לא היינו מהססים לגזור עונש מכביד יותר". העונש שהטיל איננו חמור כלל ואין מקום להקל בו.
3. הערעור נדחה.
ניתן היום, ג' באייר תש"ס (8.5.00).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99084510.M01