ע"פ 8132/10 — ג'מאל אעיאדה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 8132/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 8132/10 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: ג'מאל אעיאדה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 20.09.2010 בתיק פלילי 31577-05-10 שניתן על ידי כב' השופט ת' כתילי – סגן הנשיא תאריך הישיבה: י"א באדר ב התשע"א (17.3.11) בשם המערער: עו"ד עבוד ניזאר בשם המשיב: עו"ד אבי וסטרמן פסק-דין 1. ביום 14.5.2010 ישב המערער בטיילת של טבריה, לאחר שרכש במקום כשבעה בקבוקי בירה. הוא לגם שלושה בקבוקים ולאחר מכן עלה עם חבריו לבילוי המשותף לרכב, הודיע להם כי ברשותו רישיון נהיגה והחל לנהוג ברכב. למערער לא היה מעולם רישיון נהיגה, וממילא הנהיגה ברכב לא הייתה מכוסה בפוליסת ביטוח. כשהוא הלום שיכר, החל הנאשם לנסוע ב"זיג-זג" בין נתיבי הכביש, ולא נענה לקריאות כריזה של ניידת משטרה לעצור את רכבו. יתרה מכך, הוא האט אל הנתיב הימיני עד שהניידת עצרה לפניו ואז פתח בנסיעה פראית, חלף על פני צומת, חרף האור האדום שהאיר לו ברמזור והמשיך לסכן את כלי הרכב שנסעו בכביש, כשהוא עובר בין הנתיבים הלוך ושוב. בשלב מאוחר יותר הצטרף רכב משטרה נוסף למרדף אחרי המערער, אלא שאז הסיט המערער את רכבו לכיוון אותו רכב שנאלץ לבלום ולסגת לאחור. בהמשך לכך, כשרכב המשטרה הראשון ביקש לעקוף אותו, הסיט המערער את רכבו, הפעם שמאלה, ואילץ את רכב המשטרה לסטות בפתאומיות לכיוון מעקה הבטיחות. בכך לא תם המרדף: בשלב מסוים, שתי ניידות המשטרה הצליחו לעקוף את רכבו של המערער והאטו בנסיעתם במטרה לבלום אותו. הנאשם, בתגובה, פנה במהירות לכיוון שתי הניידות ואלה נאלצו לפתוח מרווח ביניהן על מנת למנוע תאונה, וכך חמק מהן המערער. בהמשך, ניידת שלישית הצטרפה למרדף, המערער חלף על שני הצמתים שבדרך כשהוא מתעלם, שוב, מן האור האדום שהיה ברמזור, וכשהוא עובר מנתיב לנתיב, עוקף כלי רכב, וכל זאת במהירות גדולה מאוד ובאופן שסיכן את כלי הרכב הנוסעים בדרך. זאת ועוד, המערער המשיך לחצות צמתים במהירות, לחצות קווי הפרדה רצופים, ובכך אילץ נהגים שנסעו בכיוון הנגדי לרדת עם רכבם לשולי הדרך. בהמשך המרדף, המערער אף כיבה את אורות הרכב בו נהג והמשיך בנסיעה מהירה. כשנתפס לבסוף, סירב המערער להתיר ביצוע בדיקת שכרות. יש להדגיש, כי במהלך המרדף המשיך המערער ללגום מבקבוק בירה שהחזיק בידו, והכול כמובן תוך כדי נהיגה. 2. חרף כל העובדות האלה, עליהן אין המערער חולק, בחרה התביעה לתקן את כתב האישום ולהסיר ממנו את העבירה של "סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה", על מנת להמירה לעבירה של "מעשה פזיזות ורשלנות". בעקבות הבחירה התמוהה הזו, הקל בית המשפט המחוזי בעונשו וגזר עליו עונש הנמוך מרף הענישה המקובל והראוי בעבירות אלה, וגזר עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה של עשרים וארבעה חודשים, בנוסף למאסר מותנה, קנס ופסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך עשר שנים. בית המשפט נתן משקל נכבד, כך נראה, לנסיבותיו האישיות ולהודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, והקל בעונשו, חרף החומרה הרבה של העבירות וחרף התסקיר השלילי שניתן מטעם שירות המבחן. 3. היום מבקש המערער להקל עמו עוד. אין ממש בערעור. העונש שהוטל על המערער חריג בקולתו, ובנסיבותיו החמורות של המקרה, אין להקל עמו עוד. הערעור נדחה. ניתנה היום, י"א באדר ב' תשע"א (17.3.2011). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10081320_P03.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il